הועדה המחוזית
ליאור שלום, הרעיון הכללי הוא שמוסד התכנון (הועדה המחוזית, במקרה שלך) מכיר היטב את התכנית, את האילוצים, את הצרכים ואת מסמכי התכנית. לפיכך בכל מקום שמבחינתנו זה לא ממש הכרח - אנו משאירים את ההחלטה למוסד התכנון. במקרה שאתה מתאר - אינני מכיר את התכנית, את הצרכים והאילוצים, ולפיכך זה לא יהיה הגיוני שדווקא אני אחליט ואכפה את עמדתי. זה באשר לסמכותם. באשר לסוגיה - אני יכול לפרט את השיקולים, ואתה יכול לחזור לוועדה ולהראות להם אותם. אולי ביחד נצליח לשכנע אותם שראוי לעשות דווקא כך ולא אחרת. אבל בכל מקרה - ההחלטה היא בידם. השיקול העיקרי הוא קריאות התכנית. מעל הכל. אם התכנית היא 100% מבא"ת, ו-100% מדויקת, אבל מי שמסתכל עליה לא מבין מה נקבע בה - לא עשינו כלום. אם 7 סוגים של קווי בנין + צביעת יעודים + מפת רקע + סימון תאי שטח + גושים וחלקות הופכים את התשריט לבלתי מובן, הרי שיש לשנות את ההחלטה. השיקול השני בחשיבותו הוא ההצמדות לשפת המבא"ת. כי כך נקבע, וכי רק כך ניתן יהיה לקלוט את התכנית במאגרים דיגיטליים. וגם - כי יש חשש אמיתי שכאשר בסוף התהליך הסטטוטורי התכנית תגיע לאישור השר, הוא לא יאשר אותה כיון שהיא לא על פי מבא"ת. אם כך - ככל ששבעת קווי הבנין הם בהתאם למבא"ת (?), אין בעיה. אם לא - ראוי מאד שתשריט המצב המוצע יהיה עפ"י מבא"ת, וכל מידע שאינו יכול להתאים לשפת המבא"ת יועבר לנספחים. במקרה שאתה מתאר - לנספח בינוי. השיקול השלישי, חשוב גם הוא, זה ברמת הפלסף: תכנית היא חלק משיטת תכנון הקרויה "איזור" (זונינג). הרעיון המרכזי הוא שיש הפרדה בין קביעת היעוד המתאים לכל אזור בעיר, ובזאת עוסקת התכנית, ומכאן נובע גם ההיגיון של כל חוק התכנון והבניה. את הבינוי(קביעת צורתו של הבנין), משאירים לשלב היתר הבניה. השימוש בשבעה קווי בנין נראה לי כחריגה מיותרת לחלוטין מהתחום העיסוק הראוי לרמת התב"ע. הרי אין שום סיבה שנציגי משרד התחבורה, הבריאות, החקלאות, הבטחון, המשפטים והתיירות יהיו מי שיחליטו אם ראוי שהקומה השישית תהיה בנסיגה לעומת החמישית, או לא. אין להם כישורים לכך, ואין למדינה כל אינטרס מושקע בסוגיית עומק הנסיגה של הקומה השישית. אבל כאמור - ההכרעה היא בהחלט בידי הועדה המחוזית ולשכת התכנון שלה.
