האזרח דרור
New member
תוספת לאתגר הבא של הקוד הפתוח
משהו שחשבתי עליו רק לאחר המאמר. ידע הוא חלק קבוע מכל ייצור של כל דבר - חומרי או לא חומרי. ידע הוא חלק קבוע בייצור, אבל הוא לא תלוי בכמות שמיוצרת. ייצור של כל כפית או רדיו או נסיעה במונית דורש: השקעה של זמן, מידע, עבודה, אנרגיה, חומרים וכו' פר מוצר (או שרות)! כל כפית או רדיו או כל מוצר אחר, וכל שרות דורשים השקעה של אנרגיה ושל עבודה וזמן - אבל כמות המידע שהשוקע במתן מוצר אינה תלויה בכמות המוצרים שנמכרה - אפשר לייצר 10 כפות או 1000000 כפות עם אותה כמות של ידע ראשוני- במובן הזה התאוריה כלכלית כבר דנה בנושא והחליטה שמוצרים שניתן לספק אותם למישהו ללא שמישהו אחר יפגע יקראו מוצר ציבורי. מוצר כזה אם הוא נמכר בשוק יוצר מצב תת אופטימילי. שכן כל מחיר שהציבור משלם עליו גבוה למעשה מה"מחיר השולי" של הייצור - שהוא למעשה אפס - מתן שרות לאוניה נוספת על ידי מגדולר אינה מוסיפה עלות לאותו מגדלור - עולה לתחזק אותו אותו דבר, אם הוא משרת 10 אוניות או 1000 אוניות ביום. ולכן לא כדאי לנהל את הידע על ידי השוק - הפתרון שיתקבל הוא "תת אופטימילי" אם משתמשים בהגיון הנאו קלאסי, או במילים אחרות - החברה משלמת מחיר יקר מידי על מרכיב הידע במוצרים ושרותים. מה הפתרון לכך? לדעתי הפתרון הוא שמי שמייצר ידע יתפרנס (כלומר יענה על הצרכים הקיומיים שלו) מדבר אחר , ובזמן הפנוי שלו הוא ייצר ידע לטובת המין האנושי. זה נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיבטיח ייצור ידע באפיקים הבריאים ביותר האפשריים. עד כמה שאני יודע זה הבסיס לתנועת הקוד הפתוח \ תוכנה חופשית. אבל את הבסיס הזה ניתן להרחיב לכלל הידע הנדרש כדי לייצר מוצרים ושרותים.
משהו שחשבתי עליו רק לאחר המאמר. ידע הוא חלק קבוע מכל ייצור של כל דבר - חומרי או לא חומרי. ידע הוא חלק קבוע בייצור, אבל הוא לא תלוי בכמות שמיוצרת. ייצור של כל כפית או רדיו או נסיעה במונית דורש: השקעה של זמן, מידע, עבודה, אנרגיה, חומרים וכו' פר מוצר (או שרות)! כל כפית או רדיו או כל מוצר אחר, וכל שרות דורשים השקעה של אנרגיה ושל עבודה וזמן - אבל כמות המידע שהשוקע במתן מוצר אינה תלויה בכמות המוצרים שנמכרה - אפשר לייצר 10 כפות או 1000000 כפות עם אותה כמות של ידע ראשוני- במובן הזה התאוריה כלכלית כבר דנה בנושא והחליטה שמוצרים שניתן לספק אותם למישהו ללא שמישהו אחר יפגע יקראו מוצר ציבורי. מוצר כזה אם הוא נמכר בשוק יוצר מצב תת אופטימילי. שכן כל מחיר שהציבור משלם עליו גבוה למעשה מה"מחיר השולי" של הייצור - שהוא למעשה אפס - מתן שרות לאוניה נוספת על ידי מגדולר אינה מוסיפה עלות לאותו מגדלור - עולה לתחזק אותו אותו דבר, אם הוא משרת 10 אוניות או 1000 אוניות ביום. ולכן לא כדאי לנהל את הידע על ידי השוק - הפתרון שיתקבל הוא "תת אופטימילי" אם משתמשים בהגיון הנאו קלאסי, או במילים אחרות - החברה משלמת מחיר יקר מידי על מרכיב הידע במוצרים ושרותים. מה הפתרון לכך? לדעתי הפתרון הוא שמי שמייצר ידע יתפרנס (כלומר יענה על הצרכים הקיומיים שלו) מדבר אחר , ובזמן הפנוי שלו הוא ייצר ידע לטובת המין האנושי. זה נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיבטיח ייצור ידע באפיקים הבריאים ביותר האפשריים. עד כמה שאני יודע זה הבסיס לתנועת הקוד הפתוח \ תוכנה חופשית. אבל את הבסיס הזה ניתן להרחיב לכלל הידע הנדרש כדי לייצר מוצרים ושרותים.