אל תנסה ללמוד תורה ממעשי הדוסים
אל תסיק ממעשי אנשים שאתה רואה ברחוב לגבי התורה, משום שאינך יודע מי האנשים ומה הם מייצגים. מלבושיהם אינם אומרים דבר. אינני יודעת באילו רחובות מסתובבים דתיים כשיכורים בפורים. ברחובות שאני מסתובבת בהם הם לא מסתובבים שיכורים כמשוגעים, אלא עושים מעשי ליצנות, מתחפשים ונוסעים במכוניות בשירה ובריקודים, נכנסים לבתים של הרבנים שלהם ורוקדים בתוך הבית, מחליפים כובע עם הרב בעל הבית וכו'. זה אינם מעשים של שיכורים משוגעים, אלא מעשי שמחה וליצנות. ביום פורים יש לעשות מעשים של שמחה מעבר למקובל. וכן יש לשתות ביום פורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שכיוון שהאדם השותה עד דלא ידע ועד בכלל (כלומר מעבר לנקודה הראשונה של השכרות) עלול להתגלות בקלונו, שהרי הוא אינו אדם קדוש, ממליצה ההלכה מאוד שהאנשים יישתו עד הנקודה הראשונה של השכרות, כלומר עד שיחושו עייפות (שבעקבותיה ילכו לישון) ולא עד שישתטו ויתגלו בקלונם. לאדם אסור לאבד את ראשו, כי הוא צריך להיות אחראי למעשיו ולהיות בשליטה עצמית, ולכן יהודי אינו יכול להרשות לעצמו לשתות לשכרה, מאותה סיבה שהחוק אינו מרשה לו לעשות זאת (כי יאבד אחריות למעשיו). סיבה נוספת שאסור לו לשתות לשכרה - משום שהאלכוהול מזיק לבריאות, ויש להימנע ממה שמזיק לבריאות. אם תאמר - והלא אנשים אוכלים בצורה לא בריאה, והלא אנשים מעשנים, וגם דתיים - כבר אמרתי לך שאין ללמוד את התורה ממעשיהם של האנשים, והם אינם עושים זאת כי התורה מתירה, אלא מצד החולשות שלהם, או מצד לית ברירה ואונס (כגון שאין להם כסף לקנות מזון מזין, או שאין להם מודעות לתזונה בריאה). התורה אינה מתירה להזיק לבריאות.