תופעה מעניינת בנוגע למילים, אופן הגייתם וההבנה שלהם.
לאחרונה, במקרה או שלא במקרה, שמתי לב לתופעה שיכול להיות שיש לה שם מדעי, ואפילו נכתבו עליה מאמרים רבים, ואולי אף קשורה לדיסציפלינה כלשהי, אבל אני כשלעצמי אינני מכיר: התופעה בה אנו מבינים בשכלנו משמעות של מילה לפי האינטונציה, החלוקה לעיצורים ולהברות, יחד עם המשמעות המילולית של המילה.
אני אנסה להסביר: כשאנחנו אומרים 'חץ', אופן ההגייה של המילה, חיתוך הדיבור ואורכה הקצר, ממש כמו המילה עצמה, הוא קצר, קולע וחד, ממש כמו חץ; כשאנו אומרים באיטלקית che bella הטון והניגון הנעים של המילה מוסיף להבנתנו את מה ששם התואר הזה בא לתאר. דוגמא נוספת: המילה 'מכוער', בגלל הכ"ף הרפה והעי"ן, יוצרים מילה לא נעימה לאוזן והיא נשמעת בדיוק כמו מה שהיא באה לתאר.
האם יש שם מדעי למחקר העוסק בתופעה הזו?
לאחרונה, במקרה או שלא במקרה, שמתי לב לתופעה שיכול להיות שיש לה שם מדעי, ואפילו נכתבו עליה מאמרים רבים, ואולי אף קשורה לדיסציפלינה כלשהי, אבל אני כשלעצמי אינני מכיר: התופעה בה אנו מבינים בשכלנו משמעות של מילה לפי האינטונציה, החלוקה לעיצורים ולהברות, יחד עם המשמעות המילולית של המילה.
אני אנסה להסביר: כשאנחנו אומרים 'חץ', אופן ההגייה של המילה, חיתוך הדיבור ואורכה הקצר, ממש כמו המילה עצמה, הוא קצר, קולע וחד, ממש כמו חץ; כשאנו אומרים באיטלקית che bella הטון והניגון הנעים של המילה מוסיף להבנתנו את מה ששם התואר הזה בא לתאר. דוגמא נוספת: המילה 'מכוער', בגלל הכ"ף הרפה והעי"ן, יוצרים מילה לא נעימה לאוזן והיא נשמעת בדיוק כמו מה שהיא באה לתאר.
האם יש שם מדעי למחקר העוסק בתופעה הזו?