תופעות בלתי מובנות
אני גיא בן 22 ומאז שאני זוכר את עצמי אני סובל מתופעות מסויימות שעוצרות אותי מלהתקדם בחיי ואני מרגיש תקוע מחוסר ידע בשום תחום באופן מעמיק ופשוט לא מתקדם. ברצוני לקבל חוות דעת בעניין התופעות ולמקד אותם ולדעת אם הם נובעות מחרדה או מדיכאון או לא ויש לציין שעשיתי במהלך השנה 3 פעמים בדיקות מקיפות על הכל ונמצאתי תקין מכל הבחינות. להלן התופעות: עייפות ואיבוד פוקוס- ברוב הזמן מלווים אותי. מרגיש חלש, לא מצליח לתפקד בכל סוג של עבודה מדובר בעייפות כרונית בלתי נסבלת. בנוסף אני מוצא את עצמי מאבד פוקוס זה אומר שברגעים האלה אני לא מחובר לעצמי, מנותק ופשוט המוח לא עובד. לא מסוגל לחשוב, לא מחובר לרגשות שלי, לא יכול להיות מי שאני ולא פעם אמרו לי שאני נראה כמו אחד שלקח משהו או שאני הולך כמו זומבי. יש לציין שאני נקי במשך על חיי ונמנע מסמים או מסיגריות. בגלל זה נאלצתי להחליף במיד עבודות במהלך השנים וגם כאשר אני נמצא עובד ברוב הזמן אני לא ממש מתפקד ואני כמו מסטול. לדוגמא עבדתי בשירות לקוחות וכשדיברתי עם אנשים דיברתי כשקולי רועד וחלש ולא יכולתי להיות אסרטיבי ובאמת כמו אחד שהוא מסומם. אני לא מסוגל בסיטואציה הזאת להיות מרוכז ולעיתים לוקח לי זמן להבין על מה מדברים איתי. זה מלווה גם בחולשה שבה אני לא מסוגל לתפקד וקשה לי לזוז אפילו מטר מהמקום שבו אני נמצא. בדמיוני אני מצטייר כמו אחד שפשוט שוכב על הרצפה חסר אונים שפשוט אין לו כח להזיז את עצמו ונאבק עם עצמו ומתפתל בלי יכולת לעשות משהו. ברוב הזמן אני מרגיש מן דיכאון וכאילו חסרה לי שמחת חיים ואני לא יכול להתרגש יותר מדי מפעילויות מסויימות או מבילוי להבדיל מאחרים שאני יכול לראות על פניהם עד כמה הם שמחים התנהלות חברתית- ישנם דברים שמלווים אותי כשאני נמצא בחברה כלשהי אם זה עם חברים או עם בנות. אני מרגיש חרדה, מתקשה לנשום ומרגיש לחץ מאוד גדול באף. בצורה כזאת אני לא מרגיש שאני יכול להיות עצמי וגם אם אני צוחק זה לא ממש צחוק אמיתי ואם אני רוצה להזדהות זה לא ממש מהלב ופשוט יש מן מחסום שמפריד ביני לבין השאר. דבר נוסף, גם כשלפעמים החרדה היא לא בעוצמה גבוהה ואני בכל זאת יכול להיות שם באופן יחסי פתאום משהו קורה ואני מרגיש שהמח שלי פשוט לא עובד מה שמונע ממני לתרום את החלק שלי בשיחות או במה שקורה שם. פתאום אני כבר לא מבריק כמו בדרך כלל וכבר לא מצחיק למרות שיש לי חוש הומור ובדרך כלל אני כן ואין לי מה לאמר בשיחות ואני פשוט יושב ושותק. פתאום כאילו איבדתי את כל התכונות הטובות שלי ואני גם לא יודע איך לפתוח בשיחה או להתחיל עם בחורה. פנטזיות ומחשבות מרחפות- אף פעם לא דיברתי על זה עם אף אחד אבל מה שמלווה אותי לאורך שנים זה ריחוף עם מחשבות או פנטזיות ודברים שלא קשורים כל כך למציאות העכשווית או לדברים שקורים באותם רגעים. לדוגמא תחום שאני נורא אוהב זה כדורגל ומאז שאני ילד קטן אני מוצא את עצמי מרחף במחשבות על כדורגל או על מהלכי כדורגל וזה קורה הרבה פעמים כשאני משתעמם או והיום באופן אוטומטי זה כבר תבוע אצלי. מלבד זאת אני יכול לחשוב לעיתים על רומן עם בחורה או לפעמים אפילו על שטויות שפשוט לא מובן איך אני מגיע לזה אבל זה קורה וקורה הרבה. חשוב לי לדעת אם יש לזה קשר עם תופעות מסויימות שאני מרגיש. הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך מספר חודשים והתחלתי לקחת תרופות אך מיד לאחר שבוע או שבועיים הפסקתי בגלל תופעות הלוואי שהיו לי. רק תרופה אחת לקחתי למספר חודשים וזה היה אנדרומקס ובהתחלה בימים הראשונים נתן לי הרבה מאוד כח ומרץ (פחות השפיע על מצבי הרוח) ואז לאט לאט ההשפעה דעכה וחזרתי למצבי הקודם. יש לציין שישנם ימים מרוד בודדים והם קורים פעם ב.. שבהם אני מרגיש מצויין ופתאום אני שולט על הכל, מרגיש שאני יכול לעשות הכל, להיות כל בנאדם שאני רוצה ופשוט חופשי וחזק מבלי שמישהו יוכל לעצור אותי ומרגיש שמח. נראה כאילו שהתופעות במצב הזה כלל לא מלוות אותי. הלוואי ותוכלו פשוט להגיד לי שאוכל ביום מן הימים להרגיש כך בהתמדה. אני מאוד מבקש ומאוד יהיה חשוב לי לקבל יעוץ מקצועי בנושא והכוונה כי זה עניין של חיים או מוות מבחינתי ומבקש התייחסות נקודתית לגבי כל אחד מהתופעות שהוזכרו פה וירגיע אותי לדעת אם יש קשר בתופעות האלה לדיכאון או חרדה-בכל אחד מהם. בתודה רבה. גיא
אני גיא בן 22 ומאז שאני זוכר את עצמי אני סובל מתופעות מסויימות שעוצרות אותי מלהתקדם בחיי ואני מרגיש תקוע מחוסר ידע בשום תחום באופן מעמיק ופשוט לא מתקדם. ברצוני לקבל חוות דעת בעניין התופעות ולמקד אותם ולדעת אם הם נובעות מחרדה או מדיכאון או לא ויש לציין שעשיתי במהלך השנה 3 פעמים בדיקות מקיפות על הכל ונמצאתי תקין מכל הבחינות. להלן התופעות: עייפות ואיבוד פוקוס- ברוב הזמן מלווים אותי. מרגיש חלש, לא מצליח לתפקד בכל סוג של עבודה מדובר בעייפות כרונית בלתי נסבלת. בנוסף אני מוצא את עצמי מאבד פוקוס זה אומר שברגעים האלה אני לא מחובר לעצמי, מנותק ופשוט המוח לא עובד. לא מסוגל לחשוב, לא מחובר לרגשות שלי, לא יכול להיות מי שאני ולא פעם אמרו לי שאני נראה כמו אחד שלקח משהו או שאני הולך כמו זומבי. יש לציין שאני נקי במשך על חיי ונמנע מסמים או מסיגריות. בגלל זה נאלצתי להחליף במיד עבודות במהלך השנים וגם כאשר אני נמצא עובד ברוב הזמן אני לא ממש מתפקד ואני כמו מסטול. לדוגמא עבדתי בשירות לקוחות וכשדיברתי עם אנשים דיברתי כשקולי רועד וחלש ולא יכולתי להיות אסרטיבי ובאמת כמו אחד שהוא מסומם. אני לא מסוגל בסיטואציה הזאת להיות מרוכז ולעיתים לוקח לי זמן להבין על מה מדברים איתי. זה מלווה גם בחולשה שבה אני לא מסוגל לתפקד וקשה לי לזוז אפילו מטר מהמקום שבו אני נמצא. בדמיוני אני מצטייר כמו אחד שפשוט שוכב על הרצפה חסר אונים שפשוט אין לו כח להזיז את עצמו ונאבק עם עצמו ומתפתל בלי יכולת לעשות משהו. ברוב הזמן אני מרגיש מן דיכאון וכאילו חסרה לי שמחת חיים ואני לא יכול להתרגש יותר מדי מפעילויות מסויימות או מבילוי להבדיל מאחרים שאני יכול לראות על פניהם עד כמה הם שמחים התנהלות חברתית- ישנם דברים שמלווים אותי כשאני נמצא בחברה כלשהי אם זה עם חברים או עם בנות. אני מרגיש חרדה, מתקשה לנשום ומרגיש לחץ מאוד גדול באף. בצורה כזאת אני לא מרגיש שאני יכול להיות עצמי וגם אם אני צוחק זה לא ממש צחוק אמיתי ואם אני רוצה להזדהות זה לא ממש מהלב ופשוט יש מן מחסום שמפריד ביני לבין השאר. דבר נוסף, גם כשלפעמים החרדה היא לא בעוצמה גבוהה ואני בכל זאת יכול להיות שם באופן יחסי פתאום משהו קורה ואני מרגיש שהמח שלי פשוט לא עובד מה שמונע ממני לתרום את החלק שלי בשיחות או במה שקורה שם. פתאום אני כבר לא מבריק כמו בדרך כלל וכבר לא מצחיק למרות שיש לי חוש הומור ובדרך כלל אני כן ואין לי מה לאמר בשיחות ואני פשוט יושב ושותק. פתאום כאילו איבדתי את כל התכונות הטובות שלי ואני גם לא יודע איך לפתוח בשיחה או להתחיל עם בחורה. פנטזיות ומחשבות מרחפות- אף פעם לא דיברתי על זה עם אף אחד אבל מה שמלווה אותי לאורך שנים זה ריחוף עם מחשבות או פנטזיות ודברים שלא קשורים כל כך למציאות העכשווית או לדברים שקורים באותם רגעים. לדוגמא תחום שאני נורא אוהב זה כדורגל ומאז שאני ילד קטן אני מוצא את עצמי מרחף במחשבות על כדורגל או על מהלכי כדורגל וזה קורה הרבה פעמים כשאני משתעמם או והיום באופן אוטומטי זה כבר תבוע אצלי. מלבד זאת אני יכול לחשוב לעיתים על רומן עם בחורה או לפעמים אפילו על שטויות שפשוט לא מובן איך אני מגיע לזה אבל זה קורה וקורה הרבה. חשוב לי לדעת אם יש לזה קשר עם תופעות מסויימות שאני מרגיש. הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך מספר חודשים והתחלתי לקחת תרופות אך מיד לאחר שבוע או שבועיים הפסקתי בגלל תופעות הלוואי שהיו לי. רק תרופה אחת לקחתי למספר חודשים וזה היה אנדרומקס ובהתחלה בימים הראשונים נתן לי הרבה מאוד כח ומרץ (פחות השפיע על מצבי הרוח) ואז לאט לאט ההשפעה דעכה וחזרתי למצבי הקודם. יש לציין שישנם ימים מרוד בודדים והם קורים פעם ב.. שבהם אני מרגיש מצויין ופתאום אני שולט על הכל, מרגיש שאני יכול לעשות הכל, להיות כל בנאדם שאני רוצה ופשוט חופשי וחזק מבלי שמישהו יוכל לעצור אותי ומרגיש שמח. נראה כאילו שהתופעות במצב הזה כלל לא מלוות אותי. הלוואי ותוכלו פשוט להגיד לי שאוכל ביום מן הימים להרגיש כך בהתמדה. אני מאוד מבקש ומאוד יהיה חשוב לי לקבל יעוץ מקצועי בנושא והכוונה כי זה עניין של חיים או מוות מבחינתי ומבקש התייחסות נקודתית לגבי כל אחד מהתופעות שהוזכרו פה וירגיע אותי לדעת אם יש קשר בתופעות האלה לדיכאון או חרדה-בכל אחד מהם. בתודה רבה. גיא