תופעת האח הגדול בביה"ס

[מלאכי עליון]

תופעת האח הגדול בביה"ס../images/Emo63.gif../images/Emo24.gif

התחלתי היום להיות סמריסטית (מורה מתנסה) בבית ספר יסודי בכיתה א', ושמתי לב לתופעה מקסימה, איך שהאחים הגדולים של הילדים, שמתוך הסיפורים של ההורים הבנתי שבבית הם רבים לגמרי עם האחים הקטנים, מגנים על האחים הקטנים שלהם, הראו איפה הכיתה ואיפה כל דבר בבית ספר, ובדקו כל הזמן שהכל בסדר, וחיבקו כשהאחים הקטנים חששו, וזה פשוט מתוק. אז הנה ההזדמנות המעולה, לרגל החזרה לבית הספר, לפתוח שרשור מיוחד של: היום הראשון בבית הספר- איך הרגשנו, האם עזרנו לאחים הקטנים במידה ויש, או שהאחים הגדולים עזרו לנו, ומה הרגשנו בתור אחים גדולים כשראינו את האחים הקטנים מגיעים מביה"ס ביום הראשון לכיתה א'

 

[מיצי קוץ]

מותר גם לחדשים, נכון?

מציצה לעיתים, אבל כאן לא יכלתי להתאפק... יש לי שלושה אחים שניים גדולים, אחד קטן,שכבר בן 21, כך שהוא כבר לא אחי הקטן, הוא אחי הצעיר

כשלמדתי בבית הספר עם אחיי הגדולים, לא זכיתי למבט אחד מכיונם, משך כל שנות לימודינו יחד, מה שכן- בכל מקום אליו הגעתי כל המורות הכירו אותי בתור אחות של ההיפראקטיבי המתפרע, כשאני ההפך הכי מוחלט שלו- שקטה לחלוטין, ילדה טובה ירושלים, ציונים מעולים, כל מה שהוא לא היה

רק שהוא הוריש לי שם רע ולא מוצדק, ותמיד, עד התיכון הייתי צריכה לעבוד עוד יותר קשה כדי להוכיח כמה אני לא דומה לו...

ואת אחי הצעיר אףפעם לא ראיתי ביומו הראשון, כי אני מסוגרת ממנו בשש שנים- מה שאני סיימתי הוא התחיל,[יסודי ] או הגיע כמה שנים אחרי [תיכון] אז הימים הראשונים שלי היו לבד תמיד, למרות שעד התיכון היו לי בתאורי שני אחים בבית הספר... [נחמד כאן, אני חושבת להתמקם לי

]

 

[מלאכי עליון]

ברוכה הבאה יקירתי ../images/Emo24.gif

טוב לראותך פה

 

[נועה גלוסקא]

אז ככה:

מבחינת בני דודים אני הכי קטנה ולכן אף אחד לא עזר לי בביה"ס כשעליתי לכיתה א' כי כולם כבר היו בתיכון... אבל... לפני שהגעתי לביה"ס הם שלחו לי מכתבים (הם למדו רחוק...) ובנדוד שלי אפילו בא ביום הראשון לצלם אותי בוידיאו (לא משנה שבקושי ראו אותי כי נדחפו לי מלא ילדים לפריים זה עדיין היה מרגש...)

 

[קורות חיי]

אני הבכורה, אבל אחי למד בבית ספר

אחר וכאחותי התחילה ללמוד כבר גרנו בעיר אחרת. התיכון הוא בית הספר היחיד בו למדנו שלושתינו- כל אחד בתקופות שונות.

 

[happy00]

זה כל כך נכון

גם אני והאחים שלי בילדותנו היינו רבים המון, אבל בבית הספר היינו גוף חזק מאוחד ושמחנו לראות אחד את השני. אגב, זה נכון גם לגבי גן ילדים בגילאים קטנים יותר. יש לי 2 ילדים קטנים, באותו גן בקבוצות שונות, אבל החל מהצהריים הם ביחד (צהרון). כל כך כיף לראות איך הם קשורים אחד לשני, ואיך הגדול דואג לאחותו. בבית הוא חוטף לה כל דבר שהיא לוקחת, אבל בגן ראיתי איך הוא מביא לה דברים (הצצתי כשבאתי לקחת אותם).