תופעת "ההצמדות" לאמא

[חגית של אורן]

תופעת "ההצמדות" לאמא ../images/Emo66.gif

רציתי להעזר בנסיונכם/ן. בשבועות האחרונים אורן נצמדת אליי ולא מוכנה לזוז כמעט. אפילו לא לאבא שלה. בעבר היינו מגיעים לסבא (אבא שלי) ןהיא ישר הייתה זורקת את עצמה אליו. היום היא ממש נצמדת לי לרגל ולא זזה. (להזכירכם, היא רק בת שנה +2) אח"כ היא מתאקלמת ומשחקת, אבל ברגע שאני בסביבה והיא רואה אותי, היא רצה ישר אליי. אם אני לא שם אז אין בעיה. גם הפרידות בבוקר בגן הפכו להיות קשות. אני נשארת איתה 10 דקות, רבע שעה, משחקת איתה ואז הולכת וכל פעם הפרידה מלווה בבכי מר. גם כשאבא מביא אותה לגן הפרידה מלווה בבכי (מה שלא היה פעם) האם זאת תופעה רגילה או חריגה??

 

[ורד של שירה]

שירה בת שנה ושבועיים ומתנהגת אותו

דבר, ביום שישי בערב היינו אצל המשפחה של בעלי והיא לא הסכימה לרדת לי מהיידים במשך שלוש שעות, אפילו לא לאבא שלה, בכל פעם שמישהו התקרב אליה היא צרחה נראה לישזה נורמלי בגיל הזה אני רק מחכה שזה כבר יעבור

 

[לימור של עמית]

מ-א-ד מוכר..עמית בן שנה וחודש

והתופעה התחילה בערך לפני חודש.. נצמד לי למכנס ולא נותן לזוז.. כשמישהו מתקרב אליו..אפילו אם זה בן משפחה מוכר.. ישר רוצה ידיים..אבל זה בא והולך.. אני לוקחת לידיים..ובשלב מסויים הוא דוחף ורוצה לרדת.. הרבה כוח וסבלנות.. גם השלב הזה יעבור!

 

[דורית ובניה]

גם אצלי היתה תופעה כזו

כשעומר היה בן שנתיים , היתה תקופה שהוא לא היה נפרד ממני ומאבא שלו. אפילו אצל הסבתות , שהוא מת עליהן, הוא לא רצה להשאר לבד (והן כמובן נורא נעלבו...) . באותה תקופה באמת השתדלנו לא לעזוב אותו וזה עבר מאליו לאחר תקופה קצרה.

 

[אמא של דפנה]

מאד מוכר.

אצלנו דפנה רק 11 וחצי חודשים אבל אם אני לא באזור הכל יופי. היא ניגשת לאמא שלי, לאמא של בעלי, לבעלי, לאחיות שלה לכל העולם גם לאורחים שיש. ברגע שרואים אותי זה דבק. מנסיון זה עובר. ודרך אגב לכל מקום היא אחרי לשירותים, למטבח, להתרחץ - זהו נגמרה הפרטיות. שלי לפחות.

 

[חגית של אורן]

אז מתי זה עובר???

גם אצלי לפעמים היא יושבת על הברכיים שלי על האסלה

 

[ליאת של בר]

הנקת פעם בזמן שאת עושה פיפי?? הא?

נדמה לי שאני מחזיקה פה בשיא... אצלנו בר התחילה עם חרדת נטישה בגיל 9 חודשים ועכשיו זה כבר עבר לה (שנה וחודש וקצת, כבר די מזמן) כמובן שאם יש אנשים ובעיקר הרבה או זרים היא יכולה להדבק אלי אבל לא בהכרח. כבר קרה לי שעם 4 מבוגרים זרים בבית של חברה היא עשתה הצגות שעתיים - את כל מה שהיא יודעת... אני חושבת שזה ענין של זמן - ולא הרבה. אני הולכת איתה - (בגלל זה אני מגיעה לבישולים ביחד אחת, שרותים וכו´) ונראה לי שזו הדרך הנכונה (כאילו יש לי ברירה...)

 

[יונית ש]

צודקת במאה אחוז

גם אצל מאי התחלה חרדת נטישה בגיל 9 חודשים היום היא כרב "גדולה" היא בת 10 חודשים היא הפסיקה ללכת לאנשים שהיא לא מכירה ומסוגלת להידבק אלי כל הזמן שאנחנו ביחד אפילו בשביל לשחק היא זקוקה שאשב על ידה. וכמוך גם אני איתה, לפעמים אני חושבת שיש לי מדף על המותניים כי היא כל הזמן נמצאת שם.. בכל אופן אם היא מרגישה צורך לקבל חיזוק ואהבה היא כנראה זקוקה לזה ולפי דעתי צריך לתת לה. עד שתרגיש מספיק בטוחה לשבת לבד ולא לראות אותי כל הזמן לידה. אני רק יכולה לקוות שזה יקרה בקרוב הלוואי יונית

 

[לימור של עמית]

חשבתי שאני שברתי את השיא הזה../images/Emo41.gif

 

[עדי של יובל]

מתי זה עובר? לא ברור!

אבל מה שאומר עכשיו, לא ממש יעודד אותך! יובל בן שנתיים וחודשיים והעניין חרדת הפרידה בעיצומו אצלינו!! בחודשיים האחרונים זה אפילו נעשה גרוע יותר...אם אני עוברת לחדר אחר, יובל נכנס להסטריה ורץ אחריי... אם אנחנו נפגשים עם מישהו, נניח סבתא, ולוקחים אותו לידיים לחיבוק, הוא מיד פורץ בבכי הסטרי, למרות שאני לידו... היום זה קרה במספרה

עמדתי לידו, ליטפתי אותו, אבל הוא רצה בידיים שלי! בזמן האחרון אפילו התלבטתי אם לקנות מנשא כזה שנכרך על הגוף, כי ממש קשה לי עם הדבק הזה... בקיצור...זה טבעי ומוכר ולא נגמר מהר

ואם זה יגמר, זה עוד יחזור.