תופעת הערצה

דנדוש20

New member
תופעת הערצה

יש תופעה יותר מוזרה מזה? ראיתי מקודם גיא פינס, היה אייטם על שבוע הספר, בו חברי להקת הגיימ בוייז באו לחתום על ספר זיכרונות שהם הוציאו. כאילו ספר שיש רק תמונות שלהם והראו שם איזה מליון בנות צורחות, בוכות, מתלהבות כמו לא יודעת מה. וקונות ספר תמונות ב- 50 שקל. זה לא מובן. הם אפילו לא הוציאו אלבום. הם אפילו לא כאלה שווים. מה זה?????? שהייתם צעירים גם הייתם ככה? אני ממש לא. ואם כן, את מי הערצתם?
 

Paranoid Eyes

New member
זו תופעה מזעזעת.

אבל זה טבעי לגיל הזה. כשהייתי בת 10, מעבר לכל מי שאהבתי .. הערצתי מאוד את מייקל ג'קסון.. עשיתי לאמא שלי את המוות בכדי שהיא תיקח אותי להופעה שלו , כשהוא היה בארץ. אני זוכרת שבכיתי.. בהופעה.. מההתרגשות.. אבל מעבר לזה כלום. היחידים שמסוגלים להעלות לי דמעות כשאני מאזינה להם, הם פינק פלויד.
 

Cobe Anan

New member
מה עם DREAM THEATER?

ניסית את SCENES FROM A MEMORY? לקראת סוף האלבום יש עוצמות שאת פשוט לא מבינה..
 

Paranoid Eyes

New member
גם דרים פה ושם עשו לי את זה ברמות

כאלה. וכן, אני בהחלט בהחלט מבינה ויודעת על מה אתה מדבר קובי
צודק.
 
כן..

לכולם יש את השלב הזה.. אני הערצתי את הבקסטריט בויז.. לא ברמה של בכי וצרחות.. אבל הייתי קונה כל גימיק שהיה יוצא להם.. כיום, הזמרים היחידים שאני מוכנה להשקיע בעבורם את גרוני.. זה עברי לידר, פורטיס סחרוף, גידי גוב, שלום חנוך, אריק איינשטין.. רוב הוותיקים..
 
היי פייב!!!

היחידים שממש הערצתי... קניתי את כל הדיסקים שלהם!! אבל ממש לא כמו היום, ראיתי גם את הכתבה בגיא פינס וממש מזעזע!!!!!! הייתי בהופעה א-ח-ת של היי פייב(בעיר שלי חח). ולא קניתי גימיקים שלהם כלכך (דיסקים ומחברות לא יותר). פעם השגתי מספר טלפון של אחד מהם ונתתי לחברות שלי להטריד חחח עכשיו לא מעריצה אף אחד .
 

Cobe Anan

New member
הערצה?

זה נראה לי קצת בשביל אנשים שמזלזלים בעצמם. מה כבר יש להעריץ באחרים, ועוד בסתם להקת ילדים? אני רואה מקום להעריך הרבה מאד אנשים. אנשים שהשיגו הרבה דברים בהרבה מאמץ, אנשים שנושאים בכבוד עול כבד על הכתפיים, אנשים שעשו או עושים דברים שהם מעל ומעבר לנורמה, סתם- כי מישהו היה צריך לעשות את זה, וגם אנשים שהם פשוט טובים יותר, מבפנים. אבל להעריץ? !NEVER
 

זכוכיות

New member
אני אהבתי את אדם :)

כאילו, כמו כולם באותה תקופה, בסביבות גיל 5-6 כזה, הייתי מכריחה את ההורים שלי לקחת אותי שוב ושוב לפסטיגלים. זה גיל כזה.
 

eithancambridge

New member
האמת,

אני מרחם עליהם, הם רוצים להצליח, וחייבים להיות נחמדים כלפי הילדות. אני מכיר אחד מהם, אולי המוצלח היחיד שם. פעם אחת, מעריצה אובססיבית גילתה את מספר הפלאפון שלו, התקשרה, והוא תפס עצבים עליה, אמר לה שנמאס לו ממעריצות מטורפות. אצלי, לא זכור לי שהערצתי מפורסמים.
 

פוEט

New member
חלק נורמלי מתהליך גיל ההתבגרות

לא ראיתי זקנות בנות 60 מתפרעות בהופעות וקונות ספרי זכרונות פסיכולוג יסביר את זה יותר טוב...
 

53925392

New member
אני מעריך לא מעריץ

להעריץ מישהו זה מגעיל, להעריך מישהו על מה שהוא עושה זה יותר בסדר.
 

ChilD SouL

New member
אהמ...

לא הערצתי אפ'חד. היה רק זמר אחד שנורא אהבתי אותו ואת השירים שלו, אבל זה לא שתליתי תמונות שלו בכל מקום וכאלה.
 

Zoharrr

New member
אני מכחישה את זה בתוקף אבל

היה לי אוסף ענקי של כל מה שקשור לבקרסטריט בויז שתרמתי בכיתה ח'. והייתי ילדת סינרגיה, אבל הפכתי למכרה שלהם עם הזמן ועכשיו אני לא סובלת אותם. היום אני מעריכה,לא מעריצה אפחד.
 

מיטללל

New member
אהמ

היחידה שאהבתי נורא שהייתי ילדה הייתה מיכל ינאי :) כתבתי לה מכתב שהייתי בכיתה א', היא לא ענתה, הלב שלי נשבר ומיציתי ת'קטע:). אחר כך אהבתי מוזיקה של זמרים כאלה ואחרים. אבל אפעם לא "הערצתי" ככה. לא שמתי מליון פוסטרים על הקיר שלי. ובטח שלא התנפלתי עליהם. לדעתי זו תופעה נורא מזעזעת ועצובה... :/
 
לי היה ..

פעם פוסטר של דל פיירו.. ועוד אחד של זידאן כשהוא עוד שיחק ביובה.. אבל הם כבר לא על הקיר.. וזידאן כבר לא ביובה ממזמן... וקאפלו החרא שם את דל פיירו על הספסל...!! וגם ליפי הבוגד..!!!
 
הערצה

השאלה קודם היא איך אתם מגדירים הערצה? סגידה לתמונות שלהם? לאסוף כל פיסת מידע עליהם? ללכת להופעות? לחשוב שהם אלילים? לדעתי לכל אחד יש את הבנאדם שהוא מעריץ או כמו שאני מעדיפה להגיד מעריך. זה יכול להיות כל אחד, מאבא, חבר, זמר,שחקן או סתם מוכר בסופר. גם יש כל מיני סוגים של הערצות למשל כשהייתי קטנה <כיתה ג-ו> הייתי "מעריצה" של היי פייב. היו לי מליון פוסטרים על הקירות, אספתי מלא מלא חומר עליהם,היו לי מלא חולצות שלהם היו לי מחברות +קלסרים +יומן +קלמר וכל השיט שלהם, הייתי באיזה מליון הופעות שלהם ואפילו פגשתי אותה פעמיים <את אמיר שלוש> . היום לעומת זאת ה"ערצה" שלי קצת שונה, אני אומנם לא אוספת חומר עלייהם, ואם יצאו להם יומנים וכל השיט אני לא אקנה <אפילו חולצה שלהם לא קניתי חחח> אבל כן אני משתדלת ללכת להרבה הופעות שלהם אבל לא בגלל שזה הם בגלל שזה עושה לי טוב, כן יש לי קשר עם הלהקה אבל שוב רק בגלל שזה עושה לי טוב. מה שניסיתי להגיד פה הוא שלדעתי לכל אחד יש מישו שהוא מעריץ/מעריך וכל אחד עושה את זה בצורה שונה. פייייי איזה חפירות
 
למעלה