אני לא בטוחה עד היום מה קרה
את האמת אני גם לא ממש זוכרת, זה היה לפני הרבה שנים. הילדה הגיעה לאימון וסיפרה בנונשלנטיות שהייתה שריפה בביתה. נורא נבהלתי ודיברתי עם אמא שלה. האמא טענה שלא הייתה שריפה, אלא היא הכניסה את הבגד למייבש ליותר מידיי זמן ושם הוא "נמס". בגלל שהילדה פחדה מהמאנות, היא אמרה שהייתה שריפה... אחרי שהתחלתי לטפל בנושא החלפה/החזרה/הזמנת בגד חדש, נמסרה לי גירסה נוספת, לפיה הבגד יצא מהכביסה, הילדה רצתה לייבש אותו כמה שיותר מהר, אז היא שמה אותו מול התנור בסלון, קרוב מידיי, עד שעלה עשן והיא מצאה אותו שרוף/נמס. היא כל כך התביישה במה שעשתה, שהשביעה את אמא שלה לא לספר, ואז אמא שלה סיפרה את גירסת המייבש. בקיצור, עד היום אני לא בטוחה מה באמת קרה. וסיפור אחר, לא קשור: הכרתי שני ילדים, אחים, שכל הזמן היו משחקים באש. מדליקים גפרורים, שורפים דברים וכו'. אמא שלהם הייתה חוזרת מהעבודה בשעה 4, וישר מבי"ס עד שחזרה מהעבודה הם הדליקו דברים. הענישו אותם, דיברו איתם, הסבירו להם, כלום לא עזר. אז יום אחד, אמא שלהם התקשרה למכבי אש, ואמרה להם שהיא לא יודעת מה לעשות, הילדים שלה כל הזמן משחקים באש והיא פוחדת שיקרה אסון. כמה ימים לאחר מכן, בשעת הצהריים כשהאם לא הייתה בבית (אבל תיאמו איתה מראש), הגיעו לבית 3 כבאים, עם תלבושת כבאי וכובע כבאי וציוד, דפקו חזק על הדלת, נכנסו הבייתה והתחילו לדבר עם הילדים ולהסביר להם. אמרו שהם באו בגלל האש. זה עשה כל כך הרבה רושם על הילדים, שמאז הם הפסיקו לשחק באש...