לי זה קרה דומה אבל מהצד ההפוך.
במקרה שלי מדובר על בחורה מהלימודים שלי, הגענו למצב שהיינו מדברים שעות על גבי שעות, כבר מהיום הראשון שדיברנו השיחה נמשכה שעות ואם לא היינו צריכים לישון מתישהו בלילה לא היינו מפסיקים לדבר, הרגשנו ממש קשורים אחד לשנייה, גם תמיד הייתי מקבל מחמאות ממנה שהיא יכולה לדבר איתי על הכל וממש אוהבת לדבר איתי ואפילו כשהיא הייתה מתעצבנת עלי (בצורה קשה) מסיבה כלשהי, היא תמיד הייתה חוזרת לדבר איתי ובאינטנסיביות זהה.
התחלנו לדבר כשהיא הייתה בקשר עם מישהו אחר מהלימודים כשנה וחצי עד שהם נפרדו ובמקרה הזה מאחר שהיא ניסתה לצאת כבר עם מספר בחורים מהלימודים שלנו היא החליטה שהיא לא רוצה לצאת שוב עם מישהו שהיא לומדת איתו, ולמרות שאני כן פיתחתי כלפיה רגשות, היא טוענת שהיא לא מרשה לעצמה לפתח שום רגש כרגע כלפי כי היא לא רוצה להגיע למצב שהיא תפגע נפשית מהסביבה שלה, בין אם יכנסו לה לקשר ובין אם יחשבו עליה דברים אחרים.
לי אישית מאוד קשה המצב הזה, כי אני יודע שבמידה והיה מתפתח קשר אמיתי, למרות הפחדים שלה, הקשר הזה היה יכול להצליח ולהיות ממש חשוב ומאחר שאני נפגע מהנושא הזה כל פעם מחדש אפילו ניסיתי לנתק איתה קשר מספר פעמים ובכל פעם היא נותנת לי זמן (שבו היא נעלמת) ואז היא חוזרת לדבר איתי ומנסה לסדר קצת את המצב, וההרגשה שנוצרת מזה שהיא חוזרת כל פעם היא שהיא מנסה לא לאבד אותי ולשמור אותי בצד למרות ההחלטה שלה. (כל מי שמכיר את הסיפור שלי, אמר לי כבר ממזמן להתרחק ממנה, אבל אני לא מסוגל, לא משנה כמה אני מנסה לצערי)
ולכן בנוגע למקרה הזה ולמקרה שלך (לפחות קל לי לומר את הדברים האלה כאן אליך)
כשבאמת מרגישים משהו רציני, ואפילו אוהבים, אין כזה דבר תקופה בחיים שאתם לא יכולים להיות בקשר, לא משנה מה הסיבה - תקופה כזאת יכולה לקרות מכל מיני סיבות ובכל מיני זמנים בחיים ובגלל זה מבחינתי זה סוג של תירוץ להמנע מקשר אמיתי ומלהפתח לאדם הנכון.
אם שני הצדדים מתאימים להיות ביחד, הם יעזרו אחד לשני בכל רגע אפשרי ויעזרו לעבור כל תקופה אפשרית, בין אם היא קשה מסיבה מוצדקת ובין אם היא סתם הפרעה של הרגע ובגלל זה לדעתי בן/בת זוג נכונים יכולים רק לחזק את האדם שחושב שהוא בתקופה הלא מתאימה ולהוציא אותו מזה.
(אחרי הכל אין טוב יותר מלבוא ולדבר מכל הלב עם בן אדם שבאמת רוצה לשמוע ולעזור בכל צורה אפשרית, לא משנה איך זה ישפיע עליו)
עכשיו תחשבי לעצמך אפרסקית, את באמת מוכנה לוותר על הבחור הזה לצמיתות רק מאחר והתקופה הזאת מסיבה כלשהי לא מתאימה?
את באמת מאמינה שהבחור לא יוכל לעזור לך לעבור את התקופה הזאת ביחד?
את יודעת שיש גבול למה שגבר מוכן לחכות, אפילו לאחת שלו עד שהוא יפגע בצורה כזאת שהאהבה תהפוך לשנאה נכון? את חושבת שהתקופה הזאת תסתיים מבחינתך לפני שהוא יפגע ככה?
והיתרון במקרה שלך, את אומרת שכן יש אהבה, את באמת מוכנה לוותר עליה?
(וקחי עוד נקודה למחשבה, את פתחת את הדיון הזה, משמע שאת ממש לא רוצה לוותר עליו בקלות)
קיצר מצטער על החפירה, אבל כל הסיפור הזה קצת יותר מידי מוכר לי וקשה לי ולכן הייתי חייב להגיב כאן למרות שאני לא ממש פעיל בפורום הזה.