תורי... מתי החלטת/הבנת שאינך רוצה

תורי... מתי החלטת/הבנת שאינך רוצה

ללדת? מוקדם..מאוחר...באמצע החיים?...מתוך איזה מצב בחיים הגיע ההחלטה? לאלו שרואות את עצמן מאמצות: מתי ההבנה/הרצון הזה הגיע? לאלו שלא יאמצו.....זאת כמובןן זכותכן. האם קיימת בך תחושה שתשתני מהרצון להימנע מלידה? אם אחרי שאמרת שלא תלדי, תעשי דוקא לדבוק בהחלטתך? אם תכנסי ב"טעות" להריון? מה תעשי? -- אני מתעניין כיצד אתן חושבות ומה המניעים שלכם להיות חברות בפורום. אני יכול להבין את אי רצונכן ל"חלות" במחלה הקשה, למרות שגם ככה אתן סובלות ממנה מגיל העשרה. אני לא יכול לשאול בפורום אחר מדוע אתן רוצות ללדת ילדים כי ישר יגידו לי ש"אני לא מבין". אני דוקא כן מבין, והאם ההתנהגות שלכן היא בניגוד לטבע? כלומר בניגוד ליצר האמהי? _____________________________________________________
 
במחשבה שניה........ לא חשוב תתעלמו

ראיתי שני פוסטים והבנתי שאין משמעות לשאלה כי כל אחת מרקע שונה: יש שלא רוצות ללדת אבל כן לגדל........יש שרוצות לגדל ולא ללדת....יש כאלה שגם וגם............ויש כאלה שלא זה ולא זה..... וכל אחת מרגישה שונה אז השאלה משתנה והשאלה החדשה היא: מנושא כזה לעשות פורום? למה?
 
מתי?

תמיד, מאז שאני זוכרת את עצמי. מה זה מתו איזה מצב? טבעי, מצב טבעי. לא,לא יהיה שינוי. היריום בטעות- הפלה מיד ובכל מחיר.
 

t32

New member
מאז ומתמיד

בשנים האחרונות זה רק הולך ומתגבר ומשלל סיבות. אני לא חושבת שיש בי את הכוחות הנפשיים והפיזים לגדל ילד כראוי(לא כמו שרוב ההורים מגדלים את ילדיהם שאינה הדרך לטעמי) אני חושבת שילד צריך לעשות מתוך רצון ונכונות- ולי אין ולו אחד מהשניים. בגלל שכבר חציתי את השלושים, אני לא חושבת שזה ישתנה. לגבי ההריון ב"טעות"- אין לי מושג, אני מקוה שזה גשר שלא איאלץ לחצות.
 

S i r i u s

New member
תמיד...

אף פעם לא אהבתי ילדים במיוחד ולא חשבתי שיבוא יום ואני ארצה אחד משלי. אני לא חושבת שאעשה "דווקא" או משהו בסגנון... אם אני אעבור מהפך ופתאום אני אחליט שאני רוצה... זה מה שיהיה. אם אכנס להריון בטעות אעשה הפלה... אין סיכוי שאני אלד את הילד. בני אדם עושים דברים "בניגוד לטבע" כבר עשרות שנים, אני לא רואה איך לא ללדת ילדים שונה משיבוט אנשים והתערבות אחרת ב"דברים הטבעיים".
 
למעלה