קצת סדר
שתי הגישות הן לא בהכרח מנועות הדדית. מה שתארת בדוגמא זה מה שנקרא "אפקט הפרפר". הרעיון הוא כזה, בודקים מה קורה בעולם בנקודת זמן התחלתית. יש בנקודה הזו פרפר שלא משיק את כנפיו. לאחר שיש את הנתונים, בודקים מה יהיה עוד פרק זמן מסויים נניח 100 שנים מנקודת ההתחלה. לאחר מכן מחזירים את הזמן אחורה, וחוזרים לפרפר. עכשיו הפרפר משיק כנפיו וכל שאר הנתונים נשארים כמו קודם ובודקים מה יהיה עוד 100 שנים, והאם זה שונה מהתוצאות שהיו ללא השקת הכנפיים של הפרפר. מאחר ובמציאות לא ניתן להחזיר את הזמן אחורה ולהשיק כנפי פרפר ולבדוק שוב, מה שכן עושים זה בדיקה של נתונים בזמנים שונים. למשל, תחזית מזג האוויר, בודקים נניח שמצויים ביום ראשון ורוצים לחזות מה יהיה ביום ראשון הבא מבחינת מזג האוויר. אז יש נתונים מסויימים ולפיהם מחשבים תחזית. למחרת, שוב בודקים את אותם הנתונים. כמובן שהערכים של הפרמטרים הנבדקים השתנו. ועכשיו יום שני, ובודקים שוב מה יהיה ביום ראשון הקרוב. יהיו הבדלים בין התחזיות, ואם תבדוק תמצא שהרבה פעמים החזאי משנה חלק מההערכות בעיקר כשחוזים לטווח שיותר מכמה ימים קדימה. כשבודקים בהפרשי זמן קטנים אז מחפשים את הנגזרת של הפרמטרים שהשתנו ומדמים את אפקט הפרפר, כי השינוי בפרמטרים קטן יותר. מנקודת המבט של תורת הכאוס קיים דטרמיניזם, רק שחסרים נתונים בשביל שהאדם יוכל לשלוט בזה ולחזות הכל. מנקודת המבט של הדטרמיניזם (אלו שמאמינים שהמרחב שהוא העולם שבו אנחנו חיים דטרמיניסטי), ממילא אין שום קבלת החלטות הכל למעשה נקבע מראש. לכן מבחינה פילוסופית לתורת הכאוס אין שום ערך שהיא יכולה להוסיף לדטרמיניזם, השולל לחלוטין אפשרות של אפקט הפרפר, כלומר מה שהפרפר ייעשה נקבע מראש ולא ניתן לשינוי לפי הדטרמיניסטים. לעומת זאת מבחינה ממשית הדטרמיניזם איננו פרקטי, כלומר נניח שמניחים שהכל נקבע מראש, אז מה לעשות עם זה ? זה בדיוק תורת הכאוס. תורת הכאוס זה היישום של הללו שדוגלים בדטרמיניסטיות של העולם. לכן לתורת הכאוס יש שימוש ממשי של הללו שדוגלים בדטרמיניזם, הם מניחים שיש דטרמיניזם רק שחסרים נתונים ובאמצעות תורת הכאוס מחפשים את הנתונים הללו , אבל מבחינה פילוסופית רעיונית אין מה לעשות הרבה עם תורת הכאוס למי שדוגל בדטרמיניזם.