תושבי גוש קטיף - אני מבין אתכם.

תושבי גוש קטיף - אני מבין אתכם.

נדמה לפחות.. בחודשים האחרונים אתם מנסים לקחת כל זכרון כואב שיש לעם היהודי ומאחד אותו, ופשוט דורכים עליו בפני העם, שאתם חושבים שמתנתק - מכם. זה החל מהתלאי הכתום ועבר לרעיון לקבל את פני החילים במדי אסיר של אאושויץ. כנראה כגודל הכאב שלכם כך רצונכם לגרום לעם הזה כאב. נכון שאני ועוד מליונים במדינה היו באמת מעדיפים שלא לראות את הסמלים האלה במרכז המלחמה על הבית שלכם - מצב שלדעת רבים רק מגמד את המלחמה שלכם. אבל כגודל הרצון שלכם לפגוע כך גודל הפגיעה אצלכם. אבל למה ? העם איתכם זה ברור, גם אלה שתומכים בהתנתקות (כמוני) עושים את זה בנפש חצוייה ועם המון אמפתיה עד שכל אזכור למצוקה שלכם בתקשורת, בעיקר בימים אלה, כאשר אתם לא יודעים את נפשכם - מעצימה את רגשות ההזדהות והדאגה לכם. יש לנו בעיה בשנים האחרונות עם ההנהגה. אם כבר מנהיג מחליט על משהו שיש לעשותו הוא עושה זאת בדרך הקלוקלת ביותר וכאן (ובפינוי צה"ל מדרום לבנון) הבלתי אנושית ביותר. אין שימת לב לפרטים, אין מחשבה מעבר לרעיון מרכזי - וזה נורא. חוכמה גדולה לשבת ולצקצק על גרירת סמלי השואה לויכוח הזה, חוכמה גדולה לראות אדם שאיבד את הדברים המקודשים בעולמו ובצר לו בועט בכל הקדוש הנקרא בדרכו - ולגנות אותו מבית ממוזג בת"א. אבל אותם אנשים שמזדעזים (כמוני - יש כאן אמביוונטיות עצומה) צריכים גם לאזור כוחות נפש ולראות את מה שברור - אתם מרגישים שקיבלתם גט משאר העם, בגלל הנהגה ללא רגישות אנושית. אני מרגיש שאני כותב ובכל הרעש אני טיפה בים. אסור לנו להתנתק אחד מהשני !
 
מסכים איתך באופן חלקי

אני מבין את כאבם של המנתקים, אך קשה לי עם העובדה שהם לא מעוניינים לראות את "הצד השני", את הראייה הלאומית הביטחונית, הכלכלית והכללית שהיציאה מהגוש תתרום יותר משתזיק. לא ראיתי אדם אחד שמתנגד לתוכנית ומוכן לשמוע את הצד השני, אטימות מוחלטת וקיצוניות מסוכנת. חבל...
 
למעלה