“אני איריס ברנשטיין. תושבת כפר מימון שבעוטף עזה, נשואה לחיים אביו של סא”ל יהונתן צור מפקד סיירת הנחל שנהרג בקרב בשמחת תורה. שמונה חודשים ברציפות בעלי משרת במילואים בצפון וברצועה, באתי לכאן כדי למחות ולצעוק את קול העם השפוי היושב בציון מחוץ לאולם המנותק הזה. שבזמן שבנותינו ובנינו הטובים כלואים אצל העם היושב בעזה בבתיהם ובמנהרות היוצאות מבתיהם, מעונים ומורעבים. ואין מהם סימן חיים, אתם עסוקים בהכנסת הסיוע ובהטבתו?”
“העין מסרבת לראות, האוזן מסרבת לשמוע, באנו לומר: תתביישו שאלו הם הדברים המעסיקים את בית המשפט העליון בארץ ישראל. טיב הסיוע וחקירת חיילים ברצח מחבלים”.
“מדוע אינכם עסוקים בסוגיית העברת העם החף מפשע לכאורה מעזה החוצה אל אומות העולם הדואגות להם כל כך?
כדי שאפשר יהיה לנהל מלחמה בעיר הטרור שבנו במו ידיהם מעל ומתחת לאדמה ולחסל אחת ולתמיד את האיום על עם ישראל ועל תושבי העוטף?”
“באנו לומר העם מתבייש. העם לא אתכם במאבק הבזוי הזה, המסכן את חיילינו ושלום החטופים. לאיזה בית דין מעוות בהאג אתם מציגים את הצגת הביזיון הזה? לאלו שממילא מאשימים וימשיכו להאשים אותנו ברצח עם? ולא מגנים את הטבח בשמחת תורה”?
“ממתי מדינה במלחמה עסוקה במזון תרופות תנאים סניטרים בצד האויב? איך שכחתם כ”כ מהר את השביעי באוקטובר ובחרתם לקדם את רווחתם של אוכלוסיית עם האויב. ומדוע אינכם מונעים הכנסת ציוד דו שימושי היכול לשמש את החמאס”?
“האם האקסל של האו”ם בדק את רווחתם של הבנות החטופות? את מצב הרעב? או אולי זה מסתדר באקסל של האו”ם הזוועות שביצע חמאס לתושבי העוטף”?
“איך אתם נותנים במה לעותרים העסוקים בצמא מומצא? ברעב מומצא בתוך הרצועה? בפחד הילדים בעזה”?
“חזרנו לגור כגיבורים בעוטף, את מישהו מעניין הילדים שלי המפחדים להתקלח ללכת לישון בביתם? האם יש לחם בביתנו”?
“שופטי העם. על איזה עם אתם מגנים בזמן מלחמה? איך זה שמעניין אתכם הביטחון התזונתי של האויב המתעקש להישאר בשטח מלחמה? יש כאן סביבי חיילים מדהימים מופלאים העסוקים בסיוע במהלך כל המלחמה. ממלאים את הפקודות כפי שחונכו, המתביישים במעשיהם כשליחי הצבא ובית המשפט”.
“אשמח לומר משהו על הכיבוש בעזה שהגברת אסנת ליפשיץ כהן (-עורכת הדין המייצגת את העותרים) מעזה לדבר עליו כאן. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. לא בזכות הכח אלא בכח הזכות. אז נכון, יצאנו ממצרים ויהושוע עם העם כבשו את הארץ מיושביה. ואלפי שנים אחר כך, אחרי השואה כבשנו אותה שוב. אנחנו לא מתביישים בזכותנו על הארץ”.
“מוזמנים לחיות כאן אתנו כל תושב המכיר בזכותנו על הארץ הזו. הרוצה להיות חלק מהמדינה הטובה הזו. מי שחי כאן ורוצה בהשמדתנו הוא אויב ונחשב על פי חוק בוגד. איך מתנהל כאן דיון מתיש ומעליב בטיב המזון המגיע אליו בשעת מלחמה”?
“אני איריס בת שרה. אמא יהודייה בארץ ישראל. מתביישת לעמוד כאן בדיון המביש הזה. המשפיל את חיילי צה”ל ואת כבוד העם הנלחם על חייו. איך עורכת הדין היושבת לצדי לא נאשמת בזיון בית המשפט ובבגידה בעם? כל מילה שאמרה היא שקר גס, עיוות המציאות. מאשימה כאן בבית המשפט את צה”ל במצב ברצועה. ונציגיו עומדים כאן ומתנצלים”.
“עתירה הרואה את האויב וטובתו כמטרת על יחידה. זו בגידה במולדת. זה נכון. יש כאן מלחמה שלא ביקשנו ולא התחלנו. מלחמה על חיינו וחיי ילדנו. ואוכלוסיית האויב מוזמנת להתפנות מכאן בהקדם. הם מפריעים לנו לנהל מלחמה חזקה וצודקת הרבה יותר מזו המנוהלת כעת”.
את דבריה הנוקבים חתמה איריס במילים: “אין שום מדינה בעולם המנהלת כזו מלחמה מעוותת המעדיפה את חיי האויב על פני חייליה וילדיה היא. עבורי זהו בוקר עצוב”
www.jdn.co.il
מאד מאד מקווה שלא יחרימו אותה כל הדואגים לרווחת עוכרי ישראל
