תודה. שנזכה להפיץ את ספריו וללמוד מהם
אוצרות הלימוד שהשאיר בעל הסולם- אוצרות הלימוד שנשארו לנו מרבינו בעל "הסולם" ומרבינו רבי ברוך שלום זכר צדיקים לברכה, אין לנו כלל האפשרות להעריך אותם. אליבא דאמת כדאי למכור את כל העולם בשביל זה. כשלומדים בספר "תלמוד עשר הספירות" ובזוה"ק וכשמעיינים ב"אור פנימי" ובפירוש "הסולם" אין אנו יודעים את מה שהיה לפני שרבינו חיברם, אך מעט אפשר לראות מה היה אז ענין הלימוד, לפי מה שכתב במאמר כשבא לירושלים אודות המקובלים שהיו שם בזמנו. כשלומדים אלו הספרים צריך קודם כל להאמין שמדברים על ענינים של התגלות המלך, ותיקונים שהתחתונים צריכים לעשות בכדי לקבלם, ורבינו גילה גילוי עצום מה שלא היה עד אז, וה"ברכת שלום" זצ"ל הוסיף ונתן הסברה גדולה מאוד עד שכל אחד ואחד יכול ללמוד בספרים את המדרגות העליונות ולהקישם לעבודת האדם. אך לנו אין האפשרות להעריך באמת האוצר הגדול הזה, והזכות שיש לנו שהקב"ה קירב אותנו להאור הגדול הזה, וע"ז צריכים אנו להודות לה' יתברך. ולכן צריכים אנו להתבונן מידי יום ביומו בחשיבות הדברים, כי האדם הוא הקובע מה תהיה החשיבות, ובכל פעם שיחשיב ויעריך זאת יותר, אפילו הדברים שכבר יש לו, אז מעלתם תגדל. וכן כתב רבינו במכתב אחד: "האדם צריך ללמוד להכיר במתנות הגדולות שנתנו לו, וזה לפי שיעור שמאמין בגדלות הבורא, ממילא נמשך שהוא שמח בלימוד התורה ובקיום המצוות שמביאו לדביקות ה', ובכל מחשבה קטנה שיש לו לגבי הבורא, ולפי שיעור שמחשיב זאת אזי הולך ומתרומם ומתגדל עד שמוצא עצמו בתוך היכל המלך פנימה". נמצא שכדי שיהיה בתוך היכל המלך תלוי כמה מחשיב את המעלות שיש לו, והיינו, שבאמת כבר ישנו בהיכל המלך אלא שלא מחשיבו כהיכל המלך! אבל המחשיב זאת כפי האמת שבדבר, הרי מרחיב גבולות הקדושה יותר ויותר, עד שמוצא עצמו בתוך ההיכל כפי שכתב שם. ועוד הוסיף שם בלשונו הזהב: "וזהו עבודת האמונה שהוא ענין החינוך וההסגל כדרך שאומנים את הילד". פירוש: עבודת האדם היא בהדרגתיות כחינוך ילד דמתחנך בכמה שנים, וזה שהאדם צריך להאמין ולחנך עצמו להיות אמיתי, וזה דוקא שמחשיב כל נקודה דקדושה, בידיעה שהולך בכל מקום במחיצת הבורא כי אין עוד מלבדו. (סעודת הילולא מוצאי יום הכיפורים תשנ"ח מ"ג שנים להסתלקותו)
http://www.obshalom.org/Pages/70/רבי_יהודה_לייב_אשלג_-_בעל_הסולם
