נראה אם אצליח לדווח איכשהו.
אומנם אחדים מהחברים אֵחרו מעט או הרבה, אבל עד סוף ערב הזיכרון לאסתי, היינו
30 חברים
צדקו אחיותיה של אסתי, וצדקנו אנחנו, שכדאי היה לאחר עוד קצת את התאריך, ולקבל נוכחות מכובדת של המשפחה ושל חברים שהם כמו משפחה.
במשך הערב - אותו פתח ג'אן פיירו והמשיך להנחות עמרי - סופרו הרבה סיפורים אישיים על אסתי. וכן סופר על פָּעֳלָהּ בְּ- ולמען אספרנטו, ועל הנפשות הרבות שעשתה בדרכהּ המיוחדת למען א-ו. ושוב ושוב סופרו התכונות האופייניות לה: החום הרב והשמחה שהיא הקרינה בשפע, והקלילות בה קיבלה כל אדם, ללא בזבוז זמן ואנרגיות על כעסים. סופר גם על שמחת החיים שלה, על אהבתה לכולם ואהבת כולם אליה - בארץ ובעולם הרחב.
רותי אחותה סִפרה בשם עצמהּ ובשם המשפחה סיפורים מעניינים שהזכירו לנו את אופיהּ המיוחד של אסתי, ודברים שעשתה בחודשים ובימים האחרונים לחייהָ. כיצד דאגה להשאיר אפילו במחשב שלה "שולחן נקי", מה שהֵקֵל מאד על המשפחה למצוא תמונות ודברים מיוחדים שכתבה בצורה כל כך מסודרת.
רותי הביאה לכולנו
בְּשֵׁם אסתי בונבוניירה גדולה של Merci (לא קלטתי מי אמר שזה במקום בונבוניירת Dankon
).
דורון הביא והראה לנו שלט רחוב ישן של רחוב זמנהוף, שאסתי ביקשה וקִבלה מעיריית תל אביב (כתוב בעברית, באנגלית ובערבית). הוא גם חילק לכל אחד מאיתנו
בְּשֵׁם אסתי, כובע מצחייה לבן של קונגרס אסיה, שאסתי יזמה ורצתה שכל אחד יקבל בקונגרס במתנה. היתה אי-הבנה בקשר לחלוקת הכובעים, ולכן היה זה רעיון מְתקֵן וחביב של דורון.

עמרי חילק לכל מי שעדיין לא קִבלו, את ספר הזיכרון לאסתי שהוא ערך.
הוא גם הכין מצגת עם תמונות של אסתי עם חברים אספרנטיסטים מהארץ ומהעולם, והתמונות רצו במעגל במשך הערב.
כיוון שאסתי רצתה שנמשיך כולנו לחיות בשמחה ולזכור אותה בשמחה, היה גם הערב באווירה כזאת. כך שהרשינו לעצמנו גם לחגוג את יום הולדתה (היום) של אלוויר חברתה, שהביאה לנו כדורי שוקולד. ורותי אפתה לכבוד אלוויר עוגת שוקולד מצויינת.
המון תודות מגיעות לכל מי שטרחו להצלחת הערב המכובד והנאה, ומקווה שלא אשכח אף אחד:
קודם כל תודה מכל הלב ליואלה, שטרחה, הביאה וסִדרה לבדה את כל השולחנות והכסאות בחדר שלנו! היא גם דאגה לקנות ולסדר כיבוד קל ולקרר את המשקאות ששמרה לנו בסליק מיוחד.
ותודה ללאה, שכרגיל קִשטה את החדר בקישוטים שונים, אותם הכינה בעצמהּ, ובתמונה מיוחדת ומוגדלת של אסתי. והיא עזרה ליואלה עם המפות והכיבוד.
כמובן שבַּכל שלטו הצבע הירוק והצבע הלבן
תודה לכל מי שהגיעו.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
(ההמשך לא קשור לערב הזיכרון, אז יגיע בהודעה נפרדת).