תזכורת: תחרות השכלה גבוהה בתפוז

stkachov

New member
תזכורת: תחרות השכלה גבוהה בתפוז

אני מזכיר לגבי תחרות ההשכלה הגבוהה שמארגנת תפוז. מהות התחרות היא כזו: כל אחד יכתוב למה הוא הכי מצפה לקראת החזרה ללימודים או תחילת הלימודים לסטודנטים חדשים. אם זה המרצה הכי שווה, או פינת החמד שלכם באוניברסיטה, או המאפה החם חם מהתנור בקפיטריה האהובה עליכם... ממש כל רעיון שעולה לכם לראש, שיהיה מקורי, מעניין ומרגש. אהה כן.... כמובן שיש גם פרסים המקום הראשון יזכה בדיסק און-קי ! המקום השני יזכה במארז מפנק של כרבולית ונעלי בית. התחרות תפתח היום ותמשך כל השבוע עד יום שבת(28.10) אז יש לכם מספיק זמן. הסיבה הכי מרגשת, תבחר ותוכרז ביום ראשון הבא. להלן המועמדת הראשונה(והיחידה בנתיים
). אל תתנו לה לנצח כל כך בקלות. הלחמו בחירוף נפש על הדיסק און קי והכרבולית ! --------------------------------------------------------- אני לא יודעת אם זה ירגש את החצוצרה של מישהי או את העכוז של מישהו אבל אלה הם עשרת הגדולים שלי - הדברים שאני הכי מחכה להם: 1) שיגיע אבוקדו למכולת של הגזלן במעונות. I LIKE IT 2) שייגמר התור בקפיטריה של אפי ושיגיע היום האחד הזה בחודש שהם מכינים פרגיות כי כמה כבר אפשר לאכול שניצל?? 3)שהקפה ב"קפה דשא" ישודרג וישופר ויפסיק להיות לו טעם של דשא/דשן. I DONT LIKE 4)שתגמר השביתה וכל המרצים הבכירים והמהממים יחזרו לקמפוס. אני מוצאת אותם יותר מרגשים מהסטודנטים. 5)בהמשך לסעיף 4 ברצוני להתפלח להרצאה של קרן אור חן בכדי לפתור את הסוד השמור ביותר ביקום - איך לעזאזל היא הולכת על עקבי הסטילטו המוזהבים והדקיקים האלה שלה? 6)בהמשך לסעיף 4 ו-5 ברצוני שפרופ' וימן יעשה לי ילד (אני מוכנה לקחת מספר ולעמוד יפה בתור בלי לדחוף) 7)אני מחכה ליום שאחרי הבחירות - יום בו קל יותר למצא את אפי (להלן מסדרת המופת "איפה אפי") מאשר נציג כלשהו של אגודת שקר כלשהי. 8)בהמשך לסעיף 7 אני מחכה ליום שאחרי הבחירות בכדי שהקרמבו וניל המזעזע (אבל חינם אז לוקחים) יתעכל סוף סוף בקיבתי הרגישה והספונטנית. 9)אני מחכה להופעות שיש בדשא ביום ד' - אנשים עם שיער מוזר ע"ע מוש בן ארי(והשטיחים) וקורין אלאל (והקסדה) גורמים לי להרגיש נפלא גם ביום השיער הכי רע 10) לסיים תתואר הכאפות הזה גאד דמיט....ולהמשיך ישר לדוקטורט במסלול המקוצר נסיכה שהאמינה באגדות הערה: ההודעה המקורית של הנסיכה מכילה אייקונים, אך בקופי פייסט הם התאדו. ההודעה המקורית שלה כאן.
 

tutiris

New member
1- מרגש, 2- מעניין, 3- מצחיק

1) בהמשך לסעיף 6 של "הנסיכה"...לא אכפת לי איזה מרצה, אם כל מרצה שהוא יעשה לי ילד, אולי אוכל לפחות להבטיח את השכלתם של ילדיי, במידה ואכן יתממשו המלצות ועדת שוחט, שהרי ילדים של מרצים מקבלים לימודים חינם באיזו אוניברסיטה שייבחרו בארץ... (ואם קשייה של סטודנטית ענייה בתשלום שכר הלימוד אינם מרגשים וגורמים לכם להזדהות בבכי מר, איני יודעת מה כן). 2) מיקומה האטרקטיבי של האוניברסיטה גורמת לי לציפייה דווקא לחורף- לא, איני אוהבת חורף וקור, האפרוריות החורפית מדכאת אותי והרוחות החזקות באוניברסיטה גורמות לקור לחדור לעצמות... אך למרות כל זאת, אני מצפה בזמן הלימודים לצפות בחרמון מהאוניברסיטה ולפנטז... מדהים אותי כל פעם מחדש איך אפשר לראות מהאוניברסיטה (ולא רק ממגדל אשכול) כל כך רחוק צפונה. יש הטוענים שראו דרומה את ארובות חדרה. אולי השנה אחפש גם אותן... :) 3) והכי חשוב- לקראת החזרה ללימודים, אני מצפה את הכרית שלי, כי רוב ההרצאות פשוט "חלומיות"...
 
מראש אני אומרת- אני רוצה את הכרבולית../images/Emo3.gif

כסטודנטית ותיקה למדי (5 שנים של פרנץ' ונילה בקפה דשא), לא נותר לי הרבה לצפות אליו פרט לסיום התזה. הטבע האנושי (המאוד מבאס) הוא שאחרי שאתה נמצא במקום מסוים, אפילו זמן מועט יחסית, אתה מפסיק להתרגש או לצפות. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה הגעתי לאוניברסיטה- זה היה בסביבות האביב/קיץ שלפני תחילת הלימודים. הנסיעה מהדרום עד לצפון נראתה כל-כך ארוכה ומתישה, והעלייה מתחנת הרכבת עד לאוניברסיטה היתה כל כך מסקרנת- מתי מגיעים? איך המקום נראה? ואיזה יופי שיש פה כל-כך הרבה עצים בדרך! ולמה כשאני נכנסת לבניין אומרים לי שאני בעצם בקומה 7 שלו..? זה חוקי בכלל, לעבוד ככה על אנשים?
אולי זה סתם חוש הומור קלוקל המשותף לחיפאים וירושלמים כאחד? הכי כיף להסתובב במקום חדש בפעם הראשונה. התחלות בכלל זה הכי כיף. אחר כך אמנם מרוויחים את הנסיון ואת חוסר המבוכה בללכת לאיבוד, ואת היכולת לעזור ולהדריך אחרים, אבל אותה תחושה ראשונית של התלהבות (רבין- איזה בניין מלא אור! ואיזה נוף יש בטיילת ליד הרב תכליתי, בעיקר בלילה! ואיזה כיף לעשות קניות ולגור כמעט לבד כמעט כמו גדולה! ואיזה כיף ללמוד על דברים חדשים שמעולם לא שמעתי עליהם! ואיזה כיף ללכת עם צעיף ומעיל וכפפות לשיעור SPSS באמצע החורף כשרק 6 וחשוך לגמרי, ואז לחזור למעונות החמימים) את כל זה אי אפשר לשחזר, וחבל. שמישהו ימציא תרופה לריסוט המוח, בבקשה (אבל שתהיה הפיכה) . אז עכשיו הכל כבר מוכר, אני מתחילה את השנה השלישית בתואר שני, שנה שעברה "נסחבה" קצת וחבל, אין לי קורסים ואין לי עבודות או מבחנים יותר, אין מרצים שווים להציץ בהם (האם אי פעם היו
), אין שיעורים מרתקים שבסיומם אני מרגישה שאני חייבת לספר למישהו מה למדתי. רק הפרנץ' נשאר. לפעמים קצת מתייאשים או קצת מורחים את הזמן מבלי משים, אבל המטרה היא ברורה- ואני רצה אליה כמו לביאה (עם נקע קטן ברגל ועל סמי הרגעה). שיהיה לכולנו בהצלחה!
 

IdanXP

New member
יפה ! ../images/Emo13.gif נשמע שסה"כ נהנת מאוד...

מהחמש שנים האלה. ויש לי שאלה לגבי תואר שני... ממה שאת יודעת... מה הזמן הממוצע שלוקח לסיים תואר שני באונ' ? האם אפשר לסיים אותו בשנתיים באמת כמו שכותבים בשנתון או שזה תמיד נושק לשלוש שנים ? (בנוגע למדעי החברה בעיקר...)
 
הקורסים לוקחים שנתיים

פרט למגמות מסוימות בפסיכולוגיה, שבהן יש התמחויות או שלל מפגשים כאלה ואחרים גם בשנה השלישית. אני לא לומדת בהן לכן לא אפרט. בעקרון התואר יכול להמשך עד 3 שנים (כמובן שאפשר למשוך גם יותר...) כאשר השנה השלישית מוקדשת בעיקר לסיום התזה. יש חוגים שבהם לחצים על הסטודנט לסיים הכל עד סוף השנה השניה (שזה דווקא טוב, ובהחלט אפשרי אם כי עמוס), בפסיכולוגיה זה ממש לא ככה, לא יודעת מה לגבי חוגים אחרים במדעי החברה.
 
בחוגים שבהם הממוצע נמוך יותר

הדרישות לממוצע לתואר שני נמוכות יותר (כלכלה לעומת פסיכולוגיה, למשל), אבל אני לא יודעת מספרים ספציפיים. צריך לחפש חוג-חוג בנפרד בכל מוסד.
 
למעלה