כתב שרדף אחרי חלום בלהות
והודה ש:"החלום שלי היה להפוך לאחד מכתבי השטח האלה שתמיד התפעלתי כמה עמוק הם נכנסו ועם איזה טיפוסים הם דיברו. מכל מה שקיים בעולם העיתונות והתקשורת, רק מהם התרשמתי. רק אותם הערצתי ורק כמוהם רציתי להיות." וציטוט נוסף על מי שבנה לאיתי אנגל על פי דבריו בכתבה את הקריירה:"זה גם האיש שאני חייב לו את ראשית הקריירה שלי; מטריד, אבל נכון. הזוועות הבלתי נתפסות שעליהן פיקד גרמו לתקשורת הישראלית הפרובינציאלית והעסוקה בעצמה לשלוח כתב שיספר מה עובר על הארצות הרחוקות האלה. תשע שנים שארקאן ממשיך לעשות את זה. בקרואטיה, בבוסניה, ועכשיו בקוסובו. תשע שנים שאני בעקבותיו במסלול הרצחני שהוא מותיר אחריו. עכשיו הוא מולי, ואני מת לדבר איתו. ". וגם "זה היה נורא: ההבנה הזאת שאין לי את זה, שהחלום להיות כתב כזה שהחיים שלו הכי מעניינים בעולם הוא מנותק לגמרי מהיכולות שלי. " אין מה להוסיף, והמבין יבין...