כאשר יחפץ לבך, יערתי החמודה
תשובתך אכן הראתה לי שנגעתי בנקודה רגישה. זכותך להתעלם ממנה, אבל למרות הכל חביבתי, החג שלי אכן שמח, ואפילו מהרגיל. ואם אכן תחטטי בשאלתך הראשונה, תראי שהניסוח שלך עצמו וגם הטון שלו, מכילים את הטון של תשובתי. חבל על ההתממות, כמו גם על המגלים `תשובתך הפוגענית והמעליבה` אבל רצונו של אדם, וכו`. בסך הכל רציתי להבהיר דברים וגם לחזור הביתה בשלום, אבל נראה שלא קל להיות ישיר, ובטח לא לומר את האמת, כשלא רוצים לראות. מצד שני - האמנם טעיתי ? האמנם פניה הבלתי מרוצות של יערה האנונימית מראות יותר מכל על שאלה שלא הובנה, או תשובה שנכתבה מהר מדי, בגלל הרגל אינטליגנטי ומהיר לאתר מרמורים ותסכולים מוכרים של אלה שלא באו על סיפוקן ? ואם כן - התנצלותי הכנה, ואני חוזר ומתקפד בפינתי לפני שגם ראשי יותז במחי קולמוסה של אשה זועמת ערב פרוץ החג, ורק אזכר בלאט בעודי מוחה דמעה נסתרת, במה שאמר פעם אחד הסופרים האהובים עלי, מרק טוויין : ישמרני האל מנשים אסרטיביות במיוחד.. עם השאר כבר אסתדר בעצמי. ואחרי כל אלה - חג שמח ונפלא גם לך, יקירתי, ומי יתן שבסופו של הערב תגל תגלי שהאפיקומן, משא נפשם של ילדים ומבוגרים רבים וטובים לאורך הדורות - שלך הוא, שלך ולא אחרת.