תחושה קשה של עונש
אני חמישה חודשים ושבוע אחרי הלידה השקטה.
לידה שהתרחשה בגלל רשלנות רפואית של רופא גנטי ששלח אותנו להפסקת הריון בגלל ממצא בצ'יפ גנטי שהוא לא מכיר ושהוא לא התייעץ לגביו.
והוא היה כל כך נחרץ שלא העלינו בדעתנו לקבל חוו"ד שנייה. כי הוא רופא והוא יודע.
ולמרות שהרשלנות היא עליו אני לא מצליחה להיפטר מהתחושה שאני אשמה. כי איך לא נלחמתי יותר? כי איך סמכתי על רופא שקורא באתר אינטרנט ועל זה מבסס אבחנה רפואית?
ועכשיו, כשאני אחרי 3 הזרעות ופתאום המחזור לא מגיע ואין הריון (כן, עשיתי בדיקת דם, שלילי) אני מרגישה שאני נענשת. שלא עמדתי במבחן של להילחם על ההריון ועכשיו אני נענשת ושלא אזכה לעוד הריון. שהרחם כועס והחליט שהספיק לו.
ואני מרגישה אבודה ומתוסכלת.
ולפני שתשלחו אותי לטיפול פסיכולוגי, לא תודה. הייתי שם, אני מחוברת לרגשות שלי, לא מדחיקה ולא כלום.
אני רוצה למלא את הריק ולהתקדם הלאה.
עושה כל מה שאפשר במסגרת הלעשות לעצמי טוב. אבל רק הריון, שהוא המזור לפצעיי לא מגיע.
אני חמישה חודשים ושבוע אחרי הלידה השקטה.
לידה שהתרחשה בגלל רשלנות רפואית של רופא גנטי ששלח אותנו להפסקת הריון בגלל ממצא בצ'יפ גנטי שהוא לא מכיר ושהוא לא התייעץ לגביו.
והוא היה כל כך נחרץ שלא העלינו בדעתנו לקבל חוו"ד שנייה. כי הוא רופא והוא יודע.
ולמרות שהרשלנות היא עליו אני לא מצליחה להיפטר מהתחושה שאני אשמה. כי איך לא נלחמתי יותר? כי איך סמכתי על רופא שקורא באתר אינטרנט ועל זה מבסס אבחנה רפואית?
ועכשיו, כשאני אחרי 3 הזרעות ופתאום המחזור לא מגיע ואין הריון (כן, עשיתי בדיקת דם, שלילי) אני מרגישה שאני נענשת. שלא עמדתי במבחן של להילחם על ההריון ועכשיו אני נענשת ושלא אזכה לעוד הריון. שהרחם כועס והחליט שהספיק לו.
ואני מרגישה אבודה ומתוסכלת.
ולפני שתשלחו אותי לטיפול פסיכולוגי, לא תודה. הייתי שם, אני מחוברת לרגשות שלי, לא מדחיקה ולא כלום.
אני רוצה למלא את הריק ולהתקדם הלאה.
עושה כל מה שאפשר במסגרת הלעשות לעצמי טוב. אבל רק הריון, שהוא המזור לפצעיי לא מגיע.
