תחושות של ילדים

תחושות של ילדים

שלום לכולם, Long long time , ערב אחד קצת לפני שבני בן ה7- נרדם, בעודי מאיצה בו לקום ולצחצח שיניים, הוא מספר לי כי יש לו תחושה מוזרה בגוף, איזו תחושה? שאלתי, כאילו הגוף שלי הוא הלוגרמה, הוא השיב. שאלתי איך מרגישים כשהגוף הלוגרמה? הוא לא ידע להסביר מה הוא מרגיש אבל הסביר לי שכשהגוף הלוגרמה הוא יכול לעבור דרך קירות ואם אגע בו היד שלי תחדור את הגוף שלו. נראה לי שאת המידע על הלוגרמות הוא ספג מתוכניות הטלויזיה לילדים, אך את התחושה בגוף האם הוא דמיין, המציא, או.... להתראות
 
היי אהובתי../images/Emo99.gif באמת מלא זמן לא היית פה!!!

וואו, נשמע מאוד מעניין להרגיש שהגוף הולוגרמה!!!.....
מעניין לתשאל אותו עוד בנושא....
ונשיקות
 
...ממשיכה....

השלב שבו נרדמים, לפני ששוקעים בשינה עמוקה הוא כמו השלב שבו נכנסים למדיטציה (אני מתכוונת מבחינת גלי המוח) יתכן שהוא חווה באמת חוויה חוץ גופית יתכן והוא היה במיימד אחר וראה והרגיש את גופו כמסה אחרת. כתבת שהוא כנראה דמיין זאת.... ומהו בעצם דמיון?.... ע"י דמיון בוראים מציאות, בוראים עולמות זה לא תמיד גישמי, זה לא תמיד דומה למה שמוכר וידוע לנו כאן ועכשיו.... כוח המחשבה, יהא זה גם ע"י הדמיון יוצר מציאות. אי אפשר להתעלם מהבריאה שלו עצם הגיית המחשבה כשסיפר לך על תחושותיו נתנה פתח להתממשות. אז...אני לא אמרת שאפשר עכשיו להעביר יד לתוך הבטן שלו.... אבל הוא בהחלט מבטא את המושג "גוף ונפש אחד הם" וזה מעלה הרבה חומר למחשבה.
נשיקות
 

מגי 336

New member
אולי בלילה הגוף האתרי שלו טייל..

והתחושה נשארה כשהתעורר..
 
שלום קסם

ראשית אני מוצא שזה נחמד מאוד שיש לבן שלך עולם חוויתי משלו ושהוא גם יכול לשתף אותך בו. את שואלת האם הוא דמיין או המציא או... כמובן שכל אחד כאן ואולי אפילו את, אם ינסה לענות על השאלה, יהיה זה לא יותר מדימיון או המצאה כיוון שאף אחד לא נמצא בתוך ראשו של בנך. מה שלא אמרת בדברייך הוא איך את מרגישה ביחס למה שהוא אמר לך? אם את מחפשת דרך להתייחס לדבריו, יהיה זה פרקטי לברר את השאלה הזו ולהתייחס לנושא דרך תחושתייך ולא דרך הדימיון. לדוגמא אם את חוששת שמא משהו איננו כשורה, כדאי לברר מהו הדבר שגורם לך אי נוחות מהנושא ולהמשיך משם. אם הנושא הוא חיובי בעיניין, שתפי איתו פעולה, ספרי לו על תחושותייך, התענייני בנושא על מנת לסייע לו למצות, להבין, לחקור ואפילו להרחיב את החוויה שלו (הכל בהתאם לרצונו ומידת שיתוף הפעולה שלו) ברכות
 
רק כדי להשלים את התמונה

כשהייתי קטנה ראיתי מין "צל" סביב על מיני עצמים: חלון, דלת, תמונה, ספר ועוד. לא שיתפתי אף אחד במראות האלה. כשגדלתי וביקרתי בכל מיני תורות וכתות וגיליתי שיש לחפצים הילה הבנתי שזה מה שראיתי כשהייתי קטנה, וכשבני דיבר על הרגשת הגוף כהלוגרמה לא ידעתי למה הוא התכוון אבל ידעתי שמה שהוא מרגיש אכן בר מציאות, לא סיפרתי לו על החוויות שלי כדי שהסיפור שלו יהיה יחודי וגם כדי שינסה להסביר עד כמה שהוא יכול במילים שלו בחוויות שלו ולא "לשתול" לו רעיונות משלי. זהו בערך.
 
איזה יופי

לשתול רעיונות לא, אבל לברר יותר בנוגע לרעיונות שלו זה יופי של זמן איכות. בכייף שיהיה לכם.
 
היי אחותי../images/Emo23.gifחבל שלא שיתפת....אותי לפחות....

כך הייתי יודעת שאין לי בעיות ראיה.... אני זוכרת שהייתי רואה תמיד הילה לבנה וזוהרת סביב אבא שהיה יושב על הספה בסלון ותמיד חשבתי שזו בעיית ראיה שלי.... אז אולי כן צריך לדבר על הדברים שרואים, שומעים ומרגישים.... אולי לא בצמידות לחוויות שהוא מספר אבל כן לשתף ולספר כמו שמשתפים את הילדים בנעשה יום יום.
אם היו מדברים איתי על תחושות פנימיות שלא תמיד ניתנות להסברה כי אילו מסרים תיקשוריים.... לא הייתי היום (כן,כן גם כיום) עובדת עצות מול אמיתות שאני יודעת ומרגישה מבלי יכולת להסביר ולספר בהגיון הידוע ומוכר לאנשים.... לא הייתי נעלמת דום ומשתעה על כך שאנשים לא אומרים אמת והם מעמידי פנים כי בתוך תוכי ידעתי את האמת, ומה שהם השמיעו באוזניי היה סילוף האמת.... עד היום אני יודעת דברים וחשה אותם עוצמתית רק לא יכולה להסביר במילים איך אני יודעת.....
אולי היכולות העל חושיות נתפסות בעיניינו כברורים מעליהם כמו שלא מדברים על חוש הריח והטעם והראייה.... אבל אם אנחנו ההורים נדע עכשיו שצריך לתת מקום גם לתפיסה העל חושית ילדינו יהיו יותר מלאי ביטחון עצמי ויאמינו בעצמם כי על דברים כאלה....לא ממש מדברים עם השכנים,הגננות,המורים לא כולם פתוחים להכיל ולקבל זאת. והורים, שהם מעגל החיברות הראשוני של הילד צריכים להקשיב ולדבר גם על זה.
 
למעלה