תחושת החמצה..

[תמיד בליבי]

תחושת החמצה..

מקווה שאני במקום הנכון... אני נשואה אוטוטו שבועיים <ביום רביעי נחגוג שבועיים

> הכלה הכי מאושרת בעולם.. הכי מאוהבת בעולם.. ובכל זאת משהו מעיק, משהו מציק.. הלוואי ויכולתי להניח את האצבע על הגורם לתחושה.. אחרי החודשים שהתעסקנו בענייני חתונה.. משום מה מרגישה אכזבה.. מאוכזבת מכך שזה נגמר כל כך מהר מאוכזבת מאנשים שאמרו שיבואו ולא באו מאוכזבת ממתנות עלובות שקיבלנו, או מכאלה שללא בושה לא הביאו כלום.. <למען הגילוי הנאות - אני ממש לא חומרנית, ולא מפריע לי עניין הכסף כמו עניין העיקרון.. אבל בתוך תוכי אני כאילו מרגישה שעשו מאיתנו צחוק וזה לא נעים> מאוכזבת מזה שלא כיסינו את החתונה... מאוכזבת שהכל התפקשש באותו היום ולא הספקנו לצאת לצילומים מקדימים אלה הצטלמנו קצת במלון וזהו.. יש המון דברים בחתונה שגרמו לי לאושר רב, אבל משום מה אני לא חולמת על הדברים היפים האלה.. אני חולמת על חתונה נוספת ממש רוצה לעבור את החוויה שוב... זה עבר לי כל כך מהר שזה לא יאומן בכלל.. אני לא מצליחה להתנתק מהתחושות האלה אני מנסה ואז כשאני ישנה אני חולמת שאנחנו מתחתנים שוב, בשביל כל אלה שהבריזו ובחלום הכל לחוץ, שום דבר לא מסתדר... המאפרת היא לא המאפרת שקבעתי איתה, ויש בעיות עם השמלה והכל פשוט לא מסתדר... אולי זה טבעי... אולי אני מסתגלת למצב חדש... גמר חתימה טובה ושנה טובה לכולם

 

[תמיד בליבי]

אלה = אלא ../images/Emo9.gif טעות

 

[ענבר.]

אם זה מרגיש אכזבה,

משדר אכזבה, מריח אכזבה, נכתב אכזבה - זה אכזבה. ועם תחושות קשה להתווכח. כתבת, "אני מקווה שאני במקום הנכון", ואני קוראת את המשפט הזה תרתי משמע. אולי באמת יש מקום לבדוק, בינך לבין עצמך, אם את במקום הנכון. להתאכזב מחברים שלא הגיעו? זה אולי להבין מי באמת חבר שלך. להתאכזב ממתנות עלובות? זה אולי להבין שלאנשים יש מצוקה כלכלית או חוסר יצירתיות. להתאכזב שעלות החתונה לא כוסתה? זה להבין שאולי חרגתם מהיכולת הכספית האמיתית שלכם. להתאכזב שלא הצטלמתם בטבע? זה לדעת שעוד נכונו לכם הרבה שנים של תקתוקי מצלמה. לחלום על חתונה נוספת??? זה להבין שאת באופרה אחרת... בוקר טוב.

 

[תמיד בליבי]

אהמממ... ../images/Emo9.gif

בנוגע למקום תהיתי אם הגעתי לפורום מתאים

בהחלט הבנתי מי חבר ומי לא - זו לא הבנה נעימה כל כך.. מתנות עלובות - מבינה את המצוקה של כולם.. חברים שבאו בלי כלום כי אין להם, פשוט הערכתי שבאו... מהם לא נפגעתי בכלל.. כיסוי החתונה - התפשרנו על הכל! ממש ממש על הכל! אני חושבת שזו היתה החתונה הכי זולה אחרי חתונה ברבנות.. ובכל זאת לא כיסינו.. בעלי היקר אומר שאחרי שלמדנו, עוד 20-25 נעשה לעצמנו חתונה נוספת שתהיה חוויה מתקנת

תודה על התגובה

 

[The Damned]

../images/Emo45.gif

מאוד אהבתי את מילותייך...

 

[shanisth]

שלום לך

אני לא יכולה לומר שבצעירותי חלמתי על חתונה מפוארת, לבנה וענקית, שכולם יראו אותי, שזה יהיה היום הכי מאושר של חיי. אני לפני חתונתי שלי, ואני לא יכולה לומר את זה גם עכשיו. התחלת עכשיו דרך חדשה. אני לא יודעת אם גרתם לפני ביחד ואם אכן, אז כמה זמן, אבל אני יודעת שלא משנה, זה עכשיו שונה. רגע ה"I Do" זה הרגע בו אמרתם, זה אני ואת, אתה ואני, ואנחנו נעבוד כמה שיותר קשה (מה לעשות שזוגיות זו לא סתם מילה) כדי שנצליח לבנות את חיינו ביחד. על זה את צריכה להסתכל. על התוכניות שלכם לשנה הקרובה, על היצירה שלכם- יצירת הקשר החזק שיתמודד עם המשברים שלעיתים קורים. תחשבי על זה. יום מול חיים. זה לא שם לרגע אחד את המתנה ואת הצילומים בפרספקטיבה אחרת? אני לא באה לבקר. אני באה לבקש ממך לשמוח. לשים 2 רגליים על הקרקע, ויד או 2 לתת לו להחזיק ולשמוח, שהנה המסע מתחיל ואת מתחילה איתו עם האדם שאת אוהבת. זה לא מדהים? זה לא נפלא? זה לא מדהים לבנות בית ביחד? להקים מטרות משותפות, אירועים משותפים, חברויות? חיים? כל הזמן אומרים לי יגיע היום בו תביני ותתרגשי, ואני כל הזמן צוחקת ואומרת, אתם מודעים לכך שאם אני נלחצת לרגע , לרגע אחד מהיום הזה הקרב ובא, אני לוקחת את ההורים שלו, את ההורים שלי ואת הסבים וסבתות ומתחתנת ברבנות ומסיימת עם זה? כי הרי אני עם מי שבחרתי להיות, אני עם מי שחיי שלובים בחייו ויש לנו מסע לעבור, יש לנו תוכניות, שאיפות, ומטרות להשיג, כיחידים וכזוג. אתם לא מבינים שהיום הזה הוא רק למען מטרה אחת. אחת. להתחיל את חיינו ביחד, והיום המאושר בחיי הוא לא יהיה היום הזה, אלא איזה יום בסוף השבוע, עוד איזה 50 שנה, בחתונת הזהב שלנו, בו אני אסתכל עליו והוא יסתכל עליי, ונדע שהצלחנו. ביחד. אני. מזל טוב: )

 

[תמיד בליבי]

את מאוד צודקת..

ויש לי את כל מה שתיארת אנחנו יחד כמעט 4 שנים עברנו לגור יחד כמה חודשים אחרי שהכרנו.. מאז ומתמיד היתה לי ההתרגשות של היצירה יחד.. ונכון שאותו יום יחסית סתמי, ביחס לכל החיים ואני מבינה אותך ואת כל מה שאת אומרת.. אני לא אמרתי שההיגיון מדבר כאן, אלא הרגש.. ומשהו הרגיש ממש חסר, משהו שלא קשור בכלל לזוגיות היפה ולבעל שאני הכי אוהבת בעולם.. משהו מעבר לכך, שגרם לי להאמין ולהתבאס קצת מהתובנה, שזה הוא ואני, ואני לא יכולה לסמוך על אף אחד אחר מלבדו ומלבד ההורים שלי ואחותי... לשום דבר.. אבל אחרי כמה ימים מההודעה הזאת שכתבתי בעוד פורומים גם וענו לי גם שם, אני יודעת שאני לא צריכה שום דבר אחר.. אף אחד אחר.. וזה בסדר! מבחינתי, התבגרתי עוד קצת

תודה על תגובתך מאחלת לך המון אהבה ואושר מכל הלב!

 

[ג א ו ל ה]

יכול להיות שהיה נורא כיף

להתעסק בענייני החתונה שהם רבים ומגוונים, ובסופו של דבר היה ערב אחד- למעשה כמה שעות ודי. אולי האכזבה היא מהמקום של :כמה טרחנו ובסוף זה עבר כ"כ מהר.

 

[תמיד בליבי]

בהחלט..

פשוט לא יאומן כמה מהר זה עובר כמה כיף זה היה אנחנו מסתכלים על התמונות <אני כל יום כמעט עוברת על התמונות, זה כל כך משמח!> וכולם אומרים לנו כמה מאושרים אנחנו נראים <החיוך לא ירד מהפנים שלי לרגע!> ואני עדיין לא מאמינה כמה מהר זה עבר כמה סרט שרואים בהילוך מהיר.. אבל היה כיף וזה מה שאמור להיות חשוב באמת.. תודה

 

[סמסרה1]

הלו גברת...

אתמול היה אתמול והיום זה היום. בזמן שאת חיה בעבר יש את היום, יש את החיים האמיתיים. להתעורר. את מפספסת אותם ואולי גם מעיקה על בן זוגך ועל הסובבים אטותך. כל אחד צריך לתכנן חתונה לפי התקציב שיש לו ולא להסתמך על הצ'קים. בקשר לחתונה נוספת, בחיים עוד יהיה לך הרבה מה לחגוג, אמן. בינתיים תבני בית חם, תא משפחתי בריא. את יודעת כמה החיים קשים ואיזה צרות יש לאנשים, במה את מתעסקת???

 

[תמיד בליבי]

הצתה קצת מאוחרת...

אני במקום קצת אחר היום אבל בכל מקרה אני אתייחס לדברייך: 1. היתה לנו חתונה מאוד צנועה... לא בנינו על הצ'קים של אף אחד.. 2. לא נכנסתי לכיס של אנשים - אבל אפשר לשים ברכה על נייר <אפילו לא צריך כרטיס ברכה שממש יקר> 3. אף אחד לא היה חייב להגיע, אבל למה לשקר ולהגיד שיגיעו ובסוף לא לבוא? אני יודעת שיש מקרי חירום, אבל ל- 30 איש?? תמוה... אין ספק שזה בעבר ואני לא מעיקה על אף אחד, תאמיני לי... היו לי אכזבות, אבל הפקתי לקחים ואני ממשיכה הלאה באושר רב לצד בעלי היקר.. תודה על התגובה