תחושת הרדיפה.

[The Ice Princess]

תחושת הרדיפה.

סוג של פראנויה. אני נערה בת 16 שכל חייה בטוחה שמחפשים לגנוב ממנה. אני יודעת שהדבר הוא לא נכון, אבל אני פשוט מוצאת את עצמי מפחדת לצאת מהבית עם פלאפון מהפחד שהוא יגנב. זה מונע ממני כל כך הרבה הנאות, הפחד. כשאני מסתובבת ברחוב, עם תיק סגור שיש בו פלאפון, מצלמה ומכשיר mp3, אתם לא תמצאו אותי בודקת כל 5 דק' אם הכל במקומו מונח. או מבקשת מחברה שלי להכניס יד לתיק ולזכות לאנחת "אוהוו...". ואם לרגע לא הרגשתי את המצלמה, אני מתחילה להלחץ כמו שבחיי לא הייתי לחוצה, הלב שלי פועם בטירוף ואני על סף בכי. הכי מתסכל אותי ללכת לים. הרי תמיד כשרוצים להכנס למים חייבים להשאיר את החפצים על החוף. החברות שלי פשוט מאסו ממני. אני כל שניה חוזרת לחוף לבדוק שהכל בסדר. אני כל הזמן חוששת מאובדן הרכוש. כשהפלאפון שלי נהרס, בכיתי בכי תמרורים ושקעתי בדכאון. ואני בכלל לא בנאדם שמחובר לפלאפון שלו. ולפעמים אני ממש מגזימה; כשמישהו מבקש ממני עט, ואני נותנת לו ואחר כך רואה כי הוא כתב וקשקש בה המון ברמה כזאת שהיא כבר כמעט גמורה לגמרי, הוא יכול להיות האדם השנוא עליי בעולם. כי הוא גרם לעט שלי, שהיא שלי ורק שלי, להגמר, שזה מבחינתי, כמו לקחת אותה ולא להחזיר. אני מפחדת פחד מוות מגניבות, מאובדן של רכוש. כל רחש קטן בלילה מזכיר לי פורצים. אני בטוחה שכולם רוצים לגנוב ממני הכל ואני לא יודעת מה לעשות עם הפחד הזה... עזרה?

 

[טלי גולן]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo24.gif

את מתארת תחושות מאוד קשות של חרדה, שמפריעות לך לעשות דברים שאת אוהבת, וגורמות לך המון מתח ולחץ. כשאנחנו בחרדה ממשהו, אז הרבה פעמים אנחנו מרגישים צורך לבדוק שוב ושוב שהכל בסדר, כמו שאת מספרת שאת בודקת בתיק או כשאת בים. לרגע זה נראה לנו שזה מוריד את החרדה, אבל בעצם זה לא עובד, כי החרדה מיד חוזרת, ואנחנו נכנסים למעגל של לבדוק שוב ושוב. כדי להתגבר על החרדה אנחנו צריכים להאבק בה, ולא לבדוק שוב ושוב, אפילו שזה מה שהחרדה גורמת לנו לרצות לעשות. אני יודעת שזה קשה, אבל אם מצליחים למצוא את הכוח להתנגד לחרדה, ואפשר בהדרגה (נגיד בהתחלה לבדוק רק חלק מהפעמים, אח"כ רק פעם אחת, אח" בכלל לא...), החרדה הולכת ונחלשת, ואנחנו פחות מרגישים צורך לבדוק שוב ושוב. הרבה פעמים זה עוזר לנסות לבדוק מה המחשבות שמאחורי החרדה. מה בעצם מפחיד אותך שיקרה אם משהו שלך יגנב, יאבד או יתקלקל? את מספרת שכשהפלאפון שלך נהרס היית נורא עצובה ומדוכאת ובכית המון, למרות שאת לא קשורה לפלאפון. את יכולה לחשוב מה גרם לך להרגיש כל-כך עצובה?