תחושת שייכות

[twentynine]

תחושת שייכות

אני מתכנן להגר לאוסטרליה ורציתי לדעת מהגרים שם, עד כמה אתם מרגישים "אוסטרלים"? האם זה כמו בארה"ב שברגע קבלת האזרחות, אתם אמריקאים לכל דבר (לפחות ככה זה משתקף מהסרטים); או שמא תחושת הזרות לא נעלמת אף פעם?

כמובן שאני לא מדבר על המקרים הקיצוניים שבהם כל החברים הם יהודים/ישראלים, אלא על המקרים שדווקא כן מנסים להשתלב בתרבות המקומית ומחזיקים בחברים "ילידים"?

 

[chemicalbrother]

בערך 30% מהאוכלוסייה נולדו מחוץ לאוסטרליה

זה תלוי איפה גרים, אבל יש מקומות שתחושת השייכות תלויה בהאם אתה דובר ויאטנמית...
&nbsp

 

[טחינה עם דבש]

זה לא קשור לאזרחות, זה קשור ליצירת קשרים וחיברות תרבותי ו...

ועוד די הרבה דברים.
&nbsp
בחווייה שלי, לקח לי אי-אילו שנים להרגיש שייכת. לדעתי, בערך שבע.
אבל אני תמיד אהיה מהגרת, תמיד (או לכל הפחות, בעשור הבא) תהיה לי ראייה כפולה של דברים - מהפרספקטיבה המקומית ומהפרספקטיבה המקורית (שמת לב ששמתי את הפרספקטיבה המקומית קודם? בהרבה מובנים כבר "עברתי צד", ואני יותר פה מאשר שם) וזה לאו דווקא בעיה, בעיני זה יתרון. יש לי פרספקטיבה רחבה יותר מלמישהו שנולד וגדל וחי בוויקטוריה כל החיים.

 

[ANZ1]

חלק גדול מהישראלים שעברו לאמריקה בשנות ה80

עדיין לא התאקלמו והם עדיין מדברים עברית עם קצת אנגלית, גרים בשכונות ישראליות ורואים ערוץ 2 הישראלי וקוראים ידיעות אחרונות.

כמו כל דבר, זה תלוי בך, יש מהגרים שאחרי 10 שנים התאקלמו יפה ויש כאלו שתמיד יהיו זרים, אותו הדבר אתה רואה אצל הרוסים בישראל.

 

[כפירק]

עוד מחשבה

גם מנסיון אישי שלי ושל אחרים - יש מקרים בהם אחד מבני הזוג כמעט מסוגל להרגיש שייך לכל דבר ועניין.. אבל בן/בת הזוג השני לא מסוגל.. מה שיוצר מחסום עבור בן/בת הסוג הראשון.
הגירה היא דבר בלתי צפוי.. עד שלא מנסים לא יודעים איך זה יהיה. אני מתקרב לקו העשר שנים ולאורך הזמן הזה היו עליות ומורדות של הרגשת שייכות. החלפתי לאחרונה מקום עבודה והגעתי למשרד אובר-אוסטרלי, בארוחת צהריים אין לי יכולת להשתתף בדיון - גם כי אני לא עומד בקצב וגם כי יש את הסאב-קונטקסט האוסטרלי שזורם תחת כל נושאי השיחה שלי אין.. וכך הגיע מורד חדש במצב הרוח המהגר, אחרי שכבר הרגשתי שאני חלק מהחגיגה בזמן הזה לפני שנה..

 

[Caput femoris]

התשובה האולטימטיבית היא שהכל אישי

ולכן אני יכול לתת לך את הזווית האישית שלי.
עשר שנים מחוץ לישראל, ארבע וחצי באוסטרליה, בקרוב מאוד אוסטרלי מן המניין.
אני מרגיש זר, אבל פחות מאשר אני מרגיש זר בביקוריי בישראל. לעולם לא ארגיש יליד כי לא נולדתי פה אבל אני בהחלט מרגיש אוסטרלי, אולי כברירת מחדל, אולי מתוך שאיפת לב, או אולי בגלל שהעברת החיים שלי לכאן היא ככל הנראה בלתי הפיכה (ובכיף). ומעל הכל - בגלל שאוסטרליה היא כנאה המקום היחיד בעולם שיקבל אותי כפי שאני, ולא ייכפה עליי שום דבר בשם איזו אידאולוגיה מטופשת.
איני יודע האם ״המקרים הקיצוניים שבהם כל החברים הם יהודים/ישראלים״ הם כאלה קיצוניים. מעולם לא יצאתי עם ״יהודיה/ישראלית״ (אגב, שתי קטגוריות שאוקיינוס מפריד ביניהן), אבל בהחלט אני יכול לומר ששני החברים הכי קרובים אליי הם ישראלים.
יש דברים שאני מתקשה לדבר עליהם בעברית ויש דברים שאני אפילו לא מנסה לפתוח באנגלית, וכשאני ממש חייב מתקשה מאוד.
אני מתעניין יותר בתכנים של עיתון ״הארץ״ מאשר באלה של העיתון המקומי, אבל פותח את האחרון יותר ולמען האמת העניין שלי בשניהם הוא מאוד מוגבל.
אני הולך לפעמים לראגבי בשבתות אבל בעיקר בשביל הנקניקיה. על להקות אוסטרליות אני לומד יותר מפודקאסט ישראלי נהדר מאשר מהאתרים המקומיים. פה ושם אני שוכח מילים בעברית אבל אני ממש לא מתכוון לוותר על המבטא.
בקיצור, הרבה פה וקצת שם, ובעיקר בתוך עצמי. וזה נהדר.

 

[TumbiUmbi]

את מי כבודו אוהד בראגבי ?

 

[Caput femoris]

דוקטורנט שלי משחק ב St Patrick’s

והוא גדול ומפחיד, אז אין לי הרבה ברירות

 

[TumbiUmbi]

ממה שאני רואה הם קבוצת Union. אני מניח שאתה יודע שיש את ה Waratahs ל super league וגם שיש מחר משחק - Wallabies v Springboks (בבריסביין) ובאוגוסט משחק נגד ה All Blacks
http://www.rugby.com.au/wallabies/GameDay/2015WallabiesFixtures.aspx

לא יודע אם אתה בעניין של כדורגל, אבל אם כן ומאחר וה A League לא משהו, שווה לבדוק את ה Rugby League, יש משהו בספורט הזה שמרגיש (באופן מאוד מוזר) קרוב לאווירה של כדורגל.

 

[Caput femoris]

זה תהליך.

אני מתחיל להנות מלראות את הבחורים חובטים זה בזה והאווירה נהדרת.
יוצא גם שלאישה שאיתי יש כרטיסים לכל המשחקים אבל בקור הזה אני לא יוצא לשבת באצטדיון. גם לזה עוד נגיע

מה שכן - ה A League אכן לא משהו אבל הייתי שמח להתחיל ללכת למשחקים של ה Wanderers באיזשהו שלב. מתאים לי להתחבר למערב...

 

[TumbiUmbi]

אתה מתכוון להתחבר למזרח (התיכון)

אני מניח שכבודו יודע שמקורם של מרבית האוהדים של ה Wanderers הוא מהארץ הצפונית לארץ הקודש. אחלה אווירה מה שכן, דרבוקות, שירים, פליירים (1000$ ! קנס), הכי קרוב (לטוב ולרע) למשחק כדורגל בארץ.
http://www.smh.com.au/sport/soccer/ban-threat-for-fans-who-lit-flares-20130815-2rzth.html

אני חושב שהם היו כמעט סולד אאוט שנה שעברה, אבל אחרי השנה המוזרה שהייתה (לקחו את גביע אסיה וסיימו בתחתית הליגה), יש מצב שההתלהבות קצת תרד ולא תהיה בעיה עם הכרטיסים.

ואללה, אם הייתה לי גישה לכרטיסים לליג והייתי בסידני, הייתי רואה איזה 2-3 משחקים כל סופ"ש. אין משהו שפליז טוב ואיזה wind breaker לא יכולים לסדר. רק הבירות במגרש קצת מבאסות, הכל זה מיד או לייט, שאלו יהיו הבעיות שלנו

.

 

[Caput femoris]

האמת היא שאלה פחות או יותר הבעיות שלנו

אגב, אתמול הלכתי לערב סטנד אפ שכונתי ופתאום בין כל החובבנים עולה על הבמה סטיב יוז (hughes). מסופר קצוץ, נראה קצת בדכאון (יותר מבדרך כלל) אבל מאוד משעשע.

 

[shnets]

בהמשך למה שקפוט אמר

אחד היתרונות הגדולים שאני ראיתי בחיים כמהגר היה חוסר הקשר הריגשי לארועים; רק, אולי, למה שמשפיע עלי במיידית.
"אז הפוליטיקאי הזה מעל, וואללה, יופי שתפסו אותו" ושם זה ניגמר. פה לעומת זאת, דברים כאלה ממש מעצבנים ונשארים איתי כמה שעות טובות.

 

[oriyahoo]

אז זהו, חוזרים

?

 

[shnets]

לא שוללים, אבל תן עוד איזה שנה שנתיים כדי להחליט

 

[pixie66]

קחו אפילו שלוש. פרימנטל מחכה לכם

 

[shnets]

פרימנטל... הדוגמא הקלאסית של

באנו לשעה, יצאנו אחרי ארבעה ימים

 

[zaske]

למה אתה לא חושב שזה קורה לאזרחים אמריקאים?

תחושת הזרות?
אל תאמין למה שאתה רואה בסרטים.
ואתה יודע מה, לא הכי חשובה לי הזהות, כי אני אישית למדתי לקח לגבי זהות לאומית וזו הסיבה שאני פה ולא בישראל.
לא עוסק בשאלה הזו כל עוד יש לי חברים פה ולא אכפת לי מה הם, רובם ישראלים אבל לאט לאט יש אחרים גם.
האם אני מנסה להשתלב לחלוטין? לא, אני עושה בשלבים, אחרי שנה וחצי פה ראיתי 20 דקות פוטי ונהניתי.