יניב ריז
New member
תחזית ורטקס לשבועים הקרובים: אפיק רודף אפיק!
***התחזית ניסיונית בלבד***
בהמשך לתחזיות שניתנו, מערכת גשם נוספת צפויה ב-3/1 עם שגיאה של יום (נחזה ב-19/12):
https://rotter.net/forum/scoops1/592420.shtml
ובנוסף עוד גל גשם ב-7/1 עם שגיאה של יום (נחזה ב-25/12):
https://rotter.net/forum/scoops1/593770.shtml
מסתמנות כרגע עוד מערכת שתגיע ב - 11/1 עם שגיאה של יום, ובמבט עד לקצה הטווח - רואים עוד מערכת שתגיע באמצע ינואר (אבל צריך לעקוב, כי זה כבר ממש למתוח את גבולות יכולת החיזוי).
לסיכום: בגלל שיש ריבוי מערכות גשם, והרבה פעמים לא ברור מתי אחת מסתיימת והשניה מתחילה, התחזית בשפה פשוטה: מערכת גשם שרודפת מערכת גשם (יתכן ואחת מהן גם תהיה מערכת שלג - אבל קחו זאת בערבון סופר מוגבל) לכל הפחות עד ה-17/1.
אז עוד הרבה מערכות לפנינו, נקווה שהאטמוספירה תשתף פעולה, ושנצליח לגזור עוד הרבה גשמים מהם.
תרשו לי להביא לפה גם הסבר על מהו הורטקס הפולארי, מתגובה שכתבתי לפני כמה ימים:
הסבר קצר על הורטקס הפולארי - והפוטנציאל שלו ככלי לחיזוי לטווחים שנחשבים דמיוניים
האטמוספירה שלנו כידוע מורכבת מכמה שכבות, ולכל שכבה יש את המאפיינים היחודיים שלה.
השכבה הראשונה היא זאת שמתחילה מגובה פני הים, ומתנוססת עד לגובה של כ-10 ק"מ.
מה שמיוחד בשכבה הזאת, שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת - בקצב של בערך מעלה לכל 100 מטרים.
לשכבה הראשונה קוראים "טרופו-ספירה".
אבל למה שבכלל תהיה עוד שכבה מעל הטרופוספירה? הרי זה ברור שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת, לא?
אז כעקרונית, זה נכון - האטמוספירה אמורה להתקרר עם העליה בגובה.
הענין הוא, שבגובה של 20-40 ק"מ נמצא גז האוזון, כן כן - האוזון ההוא, עם החור (כיום כבר פחות חור).
ואם יש משהו אחד שגז אוזון אוהב לבלוע, זאת קרינה אולטרה סגולה.
הבעיה שיש מחיר על בליעת קרינת אולטרה סגולה - וזה ייצור חום.
לכן שכבת האוזון בולעת את קרינת האולטרה סגולה, ובכך מאפשרת שבכלל יתקיימו חיים על כדור הארץ, אבל משלמת מחיר כבד עבור כך - והיא מתחממת. מאוד.
לכן מגובה של בערך 10-15 ק"מ, פתאום נתחיל להתחמם עם העליה בגובה.
לשכבה החמה קוראים "סטרטו-ספירה".
עכשיו מילא הסטרטוספירה חמה, כמה זה קריטי אלינו - בטרופוספירה?
הבדלי החום בין השכבות, יוצרים מצב שהטרופוספירה קרה ומעליה הסטרטוספירה חמה.
מי שמכיר קצת חוקי ציפה בנוזל, יודע שמשהו חם מעל משהו קר -זה מצב מאוד יציב.
במצב הזה, שתי השכבות לא ירצו להתערבב.
אם המצב תיאורטית היה הפוך, ששכבה קרה נמצאת מעל שכבה חמה, אז מייד האוויר החם מלמטה היה צף מעל האוויר הקר, והאוויר הקר היה שוקע מטה.
כלומר מצב של חוסר יציבות.
משמע, הטרופוספירה משולה למים, והסטרטוספירה לשמן שצף מעליה - ואין להם שום רצון מיוחד להתערבל זה עם זה.
ועד לא מזמן חשבו שכל מזג האוויר שקורה בטרופוספירה (ה"מים"), לא תלוי במה שקורה בסטרטוספירה (ה"שמן").
כעת נוכל לדבר על הורטקס הפולארי.
בסטרטוספירה, כאשר הסתיו מתחיל - והקוטב הצפוני מתחיל להחשיך לחלוטין, שום קרינת אור לא מגיעה לסטרטוספירה.
גז האוזון שנמצא שם לא מקבל קרינה, ולכן גם לא פולט חום - והאוויר הסטרטוספרי מעל הקוטב נעשה מאוד קר.
מכנגד, האוויר בסטרטוספירה מעל קו המשווה - ממשיך להנות ממלוא עוז קרינתה של השמש, והאוויר הסטרטוספרי שם רותח.
בגלל הבדלי הטמפרטורה בין הסטרטוספירה הקוטבית למשוונית - נוצרת רוח אדירה שמנסה להעביר חום מאיזור המשווה - לאיזור הקוטב.
אבל בגלל שכדור הארץ מסתובב, האוויר שעולה מהמשווה לכיוון הקוטב - חש בכוח קוריוליס, ולכן הוא מוטה ימינה, כלומר מזרחה.
בגלל שכוח קוריוליס מאוד חזק, הרוח שעולה מהמשווה מוטה ימינה ככל שהיא מצפינה, עד שבקווי רוחב קרובים לקוטב, הרוח נעה רק מזרחה - בצורת טבעת שמקיפה את כל הקוטב הצפוני.
הרוחות בטבעת נעות במהירות של 300-500 קמ"ש, והלכה למעשה מדובר בסערה הכי חזקה בכל האטמוספירה שלנו!
אבל כל התענוג הזה כמובן קורה בסטרטוספירה, בגובה של 10-15 ק"מ מעלינו, ואנחנו בכלל לא מודעים לזה.
טבעת הרוחות הזאת מכונה ה"ורטקס הפולארי", כי ורטקס זה מערבולת ופולארי זה של הקוטב.
הורטקס נוצר בסתיו כל שנה, והוא מתעצם לשיאו בינואר, בזמן שהקוטב עמוק עמוק בחשכה, ובהדרגה הוא נחלש עד שבאביב הקוטב מואר, והורטקס מתפגר.
הענין הוא - שמאוד קל לנו לחזות את הורטקס הפולארי, כי הוא נמצא בשכבה יציבה ומבודדת להפליא, ואין הפרעות כמו הרים, הבדלי ים-יבשה ורחמנא לצלן לחות ועננים.
בעשור האחרון הצטברו מאות מחקרים שהראו קשרים בין הורטקס למזג האוויר והאקלים בטרופוספירה.
לאף אחד כבר אין ספק ששתי השכבות מתקשרות זאת עם זאת, ויש גם כמה מנגנוני תקשורת שהצלחנו לגלות אותם.
אבל עדין, עם כל הידע שיש לנו - אף אחד עוד לא ממש מבין את כל המנגנון, כאילו שאנחנו רואים רק חלק קטן מאיך כל המכונה עובדת, ומנסים לנחש איך נראה כל השאר.
ואיך התחזיות ורטקס עצמן עובדות, זה כבר לפוסט אחר שאשמח
***התחזית ניסיונית בלבד***
בהמשך לתחזיות שניתנו, מערכת גשם נוספת צפויה ב-3/1 עם שגיאה של יום (נחזה ב-19/12):
https://rotter.net/forum/scoops1/592420.shtml
ובנוסף עוד גל גשם ב-7/1 עם שגיאה של יום (נחזה ב-25/12):
https://rotter.net/forum/scoops1/593770.shtml
מסתמנות כרגע עוד מערכת שתגיע ב - 11/1 עם שגיאה של יום, ובמבט עד לקצה הטווח - רואים עוד מערכת שתגיע באמצע ינואר (אבל צריך לעקוב, כי זה כבר ממש למתוח את גבולות יכולת החיזוי).
לסיכום: בגלל שיש ריבוי מערכות גשם, והרבה פעמים לא ברור מתי אחת מסתיימת והשניה מתחילה, התחזית בשפה פשוטה: מערכת גשם שרודפת מערכת גשם (יתכן ואחת מהן גם תהיה מערכת שלג - אבל קחו זאת בערבון סופר מוגבל) לכל הפחות עד ה-17/1.
אז עוד הרבה מערכות לפנינו, נקווה שהאטמוספירה תשתף פעולה, ושנצליח לגזור עוד הרבה גשמים מהם.
תרשו לי להביא לפה גם הסבר על מהו הורטקס הפולארי, מתגובה שכתבתי לפני כמה ימים:
הסבר קצר על הורטקס הפולארי - והפוטנציאל שלו ככלי לחיזוי לטווחים שנחשבים דמיוניים
האטמוספירה שלנו כידוע מורכבת מכמה שכבות, ולכל שכבה יש את המאפיינים היחודיים שלה.
השכבה הראשונה היא זאת שמתחילה מגובה פני הים, ומתנוססת עד לגובה של כ-10 ק"מ.
מה שמיוחד בשכבה הזאת, שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת - בקצב של בערך מעלה לכל 100 מטרים.
לשכבה הראשונה קוראים "טרופו-ספירה".
אבל למה שבכלל תהיה עוד שכבה מעל הטרופוספירה? הרי זה ברור שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת, לא?
אז כעקרונית, זה נכון - האטמוספירה אמורה להתקרר עם העליה בגובה.
הענין הוא, שבגובה של 20-40 ק"מ נמצא גז האוזון, כן כן - האוזון ההוא, עם החור (כיום כבר פחות חור).
ואם יש משהו אחד שגז אוזון אוהב לבלוע, זאת קרינה אולטרה סגולה.
הבעיה שיש מחיר על בליעת קרינת אולטרה סגולה - וזה ייצור חום.
לכן שכבת האוזון בולעת את קרינת האולטרה סגולה, ובכך מאפשרת שבכלל יתקיימו חיים על כדור הארץ, אבל משלמת מחיר כבד עבור כך - והיא מתחממת. מאוד.
לכן מגובה של בערך 10-15 ק"מ, פתאום נתחיל להתחמם עם העליה בגובה.
לשכבה החמה קוראים "סטרטו-ספירה".
עכשיו מילא הסטרטוספירה חמה, כמה זה קריטי אלינו - בטרופוספירה?
הבדלי החום בין השכבות, יוצרים מצב שהטרופוספירה קרה ומעליה הסטרטוספירה חמה.
מי שמכיר קצת חוקי ציפה בנוזל, יודע שמשהו חם מעל משהו קר -זה מצב מאוד יציב.
במצב הזה, שתי השכבות לא ירצו להתערבב.
אם המצב תיאורטית היה הפוך, ששכבה קרה נמצאת מעל שכבה חמה, אז מייד האוויר החם מלמטה היה צף מעל האוויר הקר, והאוויר הקר היה שוקע מטה.
כלומר מצב של חוסר יציבות.
משמע, הטרופוספירה משולה למים, והסטרטוספירה לשמן שצף מעליה - ואין להם שום רצון מיוחד להתערבל זה עם זה.
ועד לא מזמן חשבו שכל מזג האוויר שקורה בטרופוספירה (ה"מים"), לא תלוי במה שקורה בסטרטוספירה (ה"שמן").
כעת נוכל לדבר על הורטקס הפולארי.
בסטרטוספירה, כאשר הסתיו מתחיל - והקוטב הצפוני מתחיל להחשיך לחלוטין, שום קרינת אור לא מגיעה לסטרטוספירה.
גז האוזון שנמצא שם לא מקבל קרינה, ולכן גם לא פולט חום - והאוויר הסטרטוספרי מעל הקוטב נעשה מאוד קר.
מכנגד, האוויר בסטרטוספירה מעל קו המשווה - ממשיך להנות ממלוא עוז קרינתה של השמש, והאוויר הסטרטוספרי שם רותח.
בגלל הבדלי הטמפרטורה בין הסטרטוספירה הקוטבית למשוונית - נוצרת רוח אדירה שמנסה להעביר חום מאיזור המשווה - לאיזור הקוטב.
אבל בגלל שכדור הארץ מסתובב, האוויר שעולה מהמשווה לכיוון הקוטב - חש בכוח קוריוליס, ולכן הוא מוטה ימינה, כלומר מזרחה.
בגלל שכוח קוריוליס מאוד חזק, הרוח שעולה מהמשווה מוטה ימינה ככל שהיא מצפינה, עד שבקווי רוחב קרובים לקוטב, הרוח נעה רק מזרחה - בצורת טבעת שמקיפה את כל הקוטב הצפוני.
הרוחות בטבעת נעות במהירות של 300-500 קמ"ש, והלכה למעשה מדובר בסערה הכי חזקה בכל האטמוספירה שלנו!
אבל כל התענוג הזה כמובן קורה בסטרטוספירה, בגובה של 10-15 ק"מ מעלינו, ואנחנו בכלל לא מודעים לזה.
טבעת הרוחות הזאת מכונה ה"ורטקס הפולארי", כי ורטקס זה מערבולת ופולארי זה של הקוטב.
הורטקס נוצר בסתיו כל שנה, והוא מתעצם לשיאו בינואר, בזמן שהקוטב עמוק עמוק בחשכה, ובהדרגה הוא נחלש עד שבאביב הקוטב מואר, והורטקס מתפגר.
הענין הוא - שמאוד קל לנו לחזות את הורטקס הפולארי, כי הוא נמצא בשכבה יציבה ומבודדת להפליא, ואין הפרעות כמו הרים, הבדלי ים-יבשה ורחמנא לצלן לחות ועננים.
בעשור האחרון הצטברו מאות מחקרים שהראו קשרים בין הורטקס למזג האוויר והאקלים בטרופוספירה.
לאף אחד כבר אין ספק ששתי השכבות מתקשרות זאת עם זאת, ויש גם כמה מנגנוני תקשורת שהצלחנו לגלות אותם.
אבל עדין, עם כל הידע שיש לנו - אף אחד עוד לא ממש מבין את כל המנגנון, כאילו שאנחנו רואים רק חלק קטן מאיך כל המכונה עובדת, ומנסים לנחש איך נראה כל השאר.
ואיך התחזיות ורטקס עצמן עובדות, זה כבר לפוסט אחר שאשמח
