Ccyclist
Well-known member
המפה הלונדונית היא של תחנות ורציפים שנסגרו או מוקמו מחדש.
המפה הניו יוקית מסובכת יותר כי היא כוללת לא רק תחנות או חלקי תחנות שנסגרו, אלא גם מספר תוכניות לקווים שלא מומשו.
בשתי המפות עיקר הסגירות היו במרכז העיר או בטבעת השניה.
את הסיפור של ניו יורק אני לא לגמרי מכיר, אך היו שם שתי חברות סאבווי מתחרות שמוזגו לחברה עירונית אחת. המורשת היא שיש קווי מספרים שראשיתם בחברה אחת וקווי אותיות שראשיתם בשניה. אני מניח שתחנת העירייה נסגרה בגלל שלא יעיל למקם תחנת טרמינל על עיקול במרכז העיר כאשר אפשר לתת לשירות פרברי לחצות את מרכז העיר מענף פרברי בצד אחד לענף פרברי בצד אחר. מנסיון עם המפה של לונדון - שלוחות נוטות למות.
את הסיפור של לונדון אני מכיר ואני יכול לומר שמרבית התחנות שנסגרו במרכז העיר או אזור 2 נסגרו בשנות השלושים. הסיבה היא שהן היו קרובות מדי האחת לשניה והאטו את הרכבות לפרברים. במקביל תוכניות ההרחבה של התחתית - ה New Works - האריכו את הקווים אל פרברים חיצוניים יותר והתחנות דלילות הנוסעים באזורים 1 ו 2 נסגרו. באזור 2 אפשר למנות תחנות כמו York Road ו Kentish Town South באזורים שגם כיום הם של מעמד הפועלים והשיכונים הציבוריים שתושביהם ממילא לא עבדו במרכז העיר אלא במפעלים באזור - ולכן התחתית ממילא לא הביאה אותם ליעדם.
ייעול המערכת בשלב זה נועד לאפשר חיבור יעיל לפרברים. התחנות שבוטלו היו מרחק של 2-3 תחנות אוטובוס מתחנות תחתית אחרות באותם הקווים. כשנוסעים בקווים אלו אפשר להצמד לחלון בצד הנכון במקטע שבו נמצאות התחנות הנטושות ולראות שהחלל גדול יותר, ואף את השערים בין מנהרות הרציף, אף שהרציפים עצמם הוסרו מזמן
בנוסף ישנן דוגמאות בהן הארכת קו הביאה לביטול תחנות טרמינל ישנות - King William IV Street היתה הטרמינל החשמלי העמוק הראשון בעולם כשנפתחה ב 1890, שנתיים לפני קו הרכבת יפו - ירושלים, אך כאשר הוחלט להמשיך את הקו צפונה הוחלט להמשיך אותו במסלול ישיר יותר לבנק ומורגייט והתחנה הישנה בוטלה כבר ב 1900. דבר דומה קרה לתחנת צ'ארינג קרוס של קו היובל שנסגרה ב 1999 עם פתיחת ההארכה מזרחה שנוסעת דרך ווסטמינסטר למסלול בגדה הדרומית במקום להמשך המקורי שתוכנן לגדה הצפונית. תחנת הונסלו טאון נסגרה כשהקו הוארך לנמל התעופה הית'רו בשנות השבעים במסלול ישיר יותר.
ואז ישנן השלוחות: שלוחת אולדריץ' היתה קו שאטל מקו הפיקדילי. במקור היה לה מחלף רכבתי מסובך בהולבורן עם שני רציפים ושתי מסילות דרומה, אך במלחמת העולם הראשונה אחת ממנהרות המסילה שימשה את המוזיאון הבריטי לאיכסון. מאז השאטל היה חד מסילתי. ב 1994 השלוחה בוטלה משום שהמעליות בתחנת אולדריץ' הגיעו לגיל שחייב את החלפתן אך תועלת לא הצדיקה את העלות. אינני יודע בדיוק מתי שלוחת דרום אקטון בוטלה( מסילה מעל לפני הקרקע), אך היא היתה קוריוז מוזר במערב לונדון. במקורות המסקרים אותה היא מכונה "שלוחת הקומקום" כי הנהגים היו מדליקים קומקום בתחנת המוצא באקטון טאון, מבצעים את השלוחה הלוך ושוב, ומכינים תה עם המים שהורתחו.
בימינו שרדו שתי שלוחות - שלוחת מיל היל בקו הצפוני המשרתת פרבר, ושלוחת קנסינגטון המשרתת אזורי תערוכה ומוזיאונים שיש אליהם חיבור תדיר יותר באוברגראונד. בנוסף ישנו קו שאטל אחד, קו וווטרלו והסיטי שמחבר את תחנת הטרמינל הגדולה וווטרלו לתחנת בנק.
שתי תחנות פרבריות בקו הצפוני שמופיעות על המפה מספרות שני סיפורים שונים. בתחנת הייגייט הסיפור הוא על שלוחות שלא סופחו לתחתית בגלל לחצים פיננסיים מתקופת מלחמת העולם השניה. במקור מה שנקרא כיום ענף היי בארנט הסתיים תחנה מדרום בארצ'ווי והקווים בתחנת השטח בהייגייט היו קווי רכבת עיליים. הקו הראשי שם היה קו מפינסברי פארק לאדג'וור, שלוחת היי בארנט מצפון לפינצ'לי סנטראל היתה רק ענף, והיה גם ענף קצרצר לאלכסנדרה פאליס. תחנת התחתית הייגייט נבנתה במקור מתחת לתחנה העילית ונועדה להיות הרציפים התחתיים בתחנה דו מפלסית - תחתית ועילית. בתחנת מזרח פינצ'לי יש 4 מסילות, הקו הצפוני של ימינו נוסע בשתי החיצוניות, למעט נסיעות דפו שמסיימות את שירות הנוסעים שלהן במסילות האמצעיות וממשיכות לדפו שממוקם לאורך התוואי הישן שיש לו מסילות פעילות עד למנהרה סגורה לתחנת הייגייט העילית הנטושה. התחנה העילית מוקמה בחפיר בין שתי מנהרות, מדרום למנהרה הדרומית ישנו פארק רכבת ללא מסילות המאפשר הליכה או רכיבה לפינסברי פארק. גם ענף אלכסנדרה פאליס הפך בחלקו לפארק מסילה, כולל ויאדוקט מוזוול היל. התחנה העילית הנטושה בהייגייט אינה תחנת הקיטור הישנה אלא תחנה שעברה מודרניזציה מסויימת לקראת חיבורה לתחתית.
בתחנת בול אנד בוש הסיפור הוא שהגדרת האזור כפארק עירוני חיסלה את האפשרויות לפיתוח, ולכן התחנה מעולם לא נפתחה. אינני יודע עד כמה הסרת התחנה תרמה לשירות הלאה בקו הצפוני לאדג'וור.
בכל מקרה - הייעול במרכז ושוליו מראה כיצד המערכות השתנו כדי לשרת את הפרברים.
המפה הניו יוקית מסובכת יותר כי היא כוללת לא רק תחנות או חלקי תחנות שנסגרו, אלא גם מספר תוכניות לקווים שלא מומשו.
בשתי המפות עיקר הסגירות היו במרכז העיר או בטבעת השניה.
את הסיפור של ניו יורק אני לא לגמרי מכיר, אך היו שם שתי חברות סאבווי מתחרות שמוזגו לחברה עירונית אחת. המורשת היא שיש קווי מספרים שראשיתם בחברה אחת וקווי אותיות שראשיתם בשניה. אני מניח שתחנת העירייה נסגרה בגלל שלא יעיל למקם תחנת טרמינל על עיקול במרכז העיר כאשר אפשר לתת לשירות פרברי לחצות את מרכז העיר מענף פרברי בצד אחד לענף פרברי בצד אחר. מנסיון עם המפה של לונדון - שלוחות נוטות למות.
את הסיפור של לונדון אני מכיר ואני יכול לומר שמרבית התחנות שנסגרו במרכז העיר או אזור 2 נסגרו בשנות השלושים. הסיבה היא שהן היו קרובות מדי האחת לשניה והאטו את הרכבות לפרברים. במקביל תוכניות ההרחבה של התחתית - ה New Works - האריכו את הקווים אל פרברים חיצוניים יותר והתחנות דלילות הנוסעים באזורים 1 ו 2 נסגרו. באזור 2 אפשר למנות תחנות כמו York Road ו Kentish Town South באזורים שגם כיום הם של מעמד הפועלים והשיכונים הציבוריים שתושביהם ממילא לא עבדו במרכז העיר אלא במפעלים באזור - ולכן התחתית ממילא לא הביאה אותם ליעדם.
ייעול המערכת בשלב זה נועד לאפשר חיבור יעיל לפרברים. התחנות שבוטלו היו מרחק של 2-3 תחנות אוטובוס מתחנות תחתית אחרות באותם הקווים. כשנוסעים בקווים אלו אפשר להצמד לחלון בצד הנכון במקטע שבו נמצאות התחנות הנטושות ולראות שהחלל גדול יותר, ואף את השערים בין מנהרות הרציף, אף שהרציפים עצמם הוסרו מזמן
בנוסף ישנן דוגמאות בהן הארכת קו הביאה לביטול תחנות טרמינל ישנות - King William IV Street היתה הטרמינל החשמלי העמוק הראשון בעולם כשנפתחה ב 1890, שנתיים לפני קו הרכבת יפו - ירושלים, אך כאשר הוחלט להמשיך את הקו צפונה הוחלט להמשיך אותו במסלול ישיר יותר לבנק ומורגייט והתחנה הישנה בוטלה כבר ב 1900. דבר דומה קרה לתחנת צ'ארינג קרוס של קו היובל שנסגרה ב 1999 עם פתיחת ההארכה מזרחה שנוסעת דרך ווסטמינסטר למסלול בגדה הדרומית במקום להמשך המקורי שתוכנן לגדה הצפונית. תחנת הונסלו טאון נסגרה כשהקו הוארך לנמל התעופה הית'רו בשנות השבעים במסלול ישיר יותר.
ואז ישנן השלוחות: שלוחת אולדריץ' היתה קו שאטל מקו הפיקדילי. במקור היה לה מחלף רכבתי מסובך בהולבורן עם שני רציפים ושתי מסילות דרומה, אך במלחמת העולם הראשונה אחת ממנהרות המסילה שימשה את המוזיאון הבריטי לאיכסון. מאז השאטל היה חד מסילתי. ב 1994 השלוחה בוטלה משום שהמעליות בתחנת אולדריץ' הגיעו לגיל שחייב את החלפתן אך תועלת לא הצדיקה את העלות. אינני יודע בדיוק מתי שלוחת דרום אקטון בוטלה( מסילה מעל לפני הקרקע), אך היא היתה קוריוז מוזר במערב לונדון. במקורות המסקרים אותה היא מכונה "שלוחת הקומקום" כי הנהגים היו מדליקים קומקום בתחנת המוצא באקטון טאון, מבצעים את השלוחה הלוך ושוב, ומכינים תה עם המים שהורתחו.
בימינו שרדו שתי שלוחות - שלוחת מיל היל בקו הצפוני המשרתת פרבר, ושלוחת קנסינגטון המשרתת אזורי תערוכה ומוזיאונים שיש אליהם חיבור תדיר יותר באוברגראונד. בנוסף ישנו קו שאטל אחד, קו וווטרלו והסיטי שמחבר את תחנת הטרמינל הגדולה וווטרלו לתחנת בנק.
שתי תחנות פרבריות בקו הצפוני שמופיעות על המפה מספרות שני סיפורים שונים. בתחנת הייגייט הסיפור הוא על שלוחות שלא סופחו לתחתית בגלל לחצים פיננסיים מתקופת מלחמת העולם השניה. במקור מה שנקרא כיום ענף היי בארנט הסתיים תחנה מדרום בארצ'ווי והקווים בתחנת השטח בהייגייט היו קווי רכבת עיליים. הקו הראשי שם היה קו מפינסברי פארק לאדג'וור, שלוחת היי בארנט מצפון לפינצ'לי סנטראל היתה רק ענף, והיה גם ענף קצרצר לאלכסנדרה פאליס. תחנת התחתית הייגייט נבנתה במקור מתחת לתחנה העילית ונועדה להיות הרציפים התחתיים בתחנה דו מפלסית - תחתית ועילית. בתחנת מזרח פינצ'לי יש 4 מסילות, הקו הצפוני של ימינו נוסע בשתי החיצוניות, למעט נסיעות דפו שמסיימות את שירות הנוסעים שלהן במסילות האמצעיות וממשיכות לדפו שממוקם לאורך התוואי הישן שיש לו מסילות פעילות עד למנהרה סגורה לתחנת הייגייט העילית הנטושה. התחנה העילית מוקמה בחפיר בין שתי מנהרות, מדרום למנהרה הדרומית ישנו פארק רכבת ללא מסילות המאפשר הליכה או רכיבה לפינסברי פארק. גם ענף אלכסנדרה פאליס הפך בחלקו לפארק מסילה, כולל ויאדוקט מוזוול היל. התחנה העילית הנטושה בהייגייט אינה תחנת הקיטור הישנה אלא תחנה שעברה מודרניזציה מסויימת לקראת חיבורה לתחתית.
בתחנת בול אנד בוש הסיפור הוא שהגדרת האזור כפארק עירוני חיסלה את האפשרויות לפיתוח, ולכן התחנה מעולם לא נפתחה. אינני יודע עד כמה הסרת התחנה תרמה לשירות הלאה בקו הצפוני לאדג'וור.
בכל מקרה - הייעול במרכז ושוליו מראה כיצד המערכות השתנו כדי לשרת את הפרברים.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב: