כפי שנחשף בכלכליסט, עיריית ירושלים ורכבת ישראל החליטו שלא לקדם את התוכנית למנהרה תת-קרקעית שתחבר את תחנת הרכבת הכבדה העתידית לשכונה עקב התנגדות של העדה החרדית, שטענה כי הדבר "יחדיר את התרבות החילונית אל השכונות החרדיות". למרות זאת החליטה הות"ל לקדם את התוכנית בטענה כי היא תעודד שימוש בתחבורה ציבורית
www.calcalist.co.il
תלוי מאד אם מדובר בחלק הדרומי או הצפוני של רחוב שטראוס.
בצד הדרומי, מהמלך ג'ורג' לנביאים מדובר בחלק ממרכז העיר הכללי. ברכס - מהנביאים ועד בית שטראוס דרך בניין ההסתדרות - מדובר באזור שיש לציבור הכללי דריסת רגל בו גם אם החנויות בעלות ציוויון חרדי - דתי. היו שם חנויות עם ספרות יהודית באנגלית שפנו גם לציבור הדתי לאומי והמסורתי בקרב העולים דוברי האנגלית. בשנות ה80 ו 90 היו שם מוסדות רפואיים שהציבור הכללי מכל חלקי העיר הופנה אליהם לשירות מומחים בתחונים מסויימים. זה בהחלט לא "מקומותיהם". כשיורדים מהרכס מגיעים לכיכר השבת שהיא מרכז העיר החרדית, 600 מטר מצומת האיקסים (במהרה בימינו - צומת המסילות), 700 מטר בקו אווירי מכיכר ציון ועולם אחר לחלוטין. זה אזור חרדי.
הפתווה שלי תלוייה במיקום התחנה המתוכננת. אם מדובר בתחנה על פורטל שטראוס בצד הדרומי של הרחוב והיציאה המדוברת היא ברכס ליד ההסתדרות - זה אזור כללי מספיק שאי אפשר לוותר עליו. הפשרה היחידה שאפשרית במקרה כזה היא שילוט ומידע לבאים לעיר מבחוץ. שלטי הכוונה למרכז העיר ולרחוב הנביאים מחד אולי עם המרחקים במטרים, שלט הכוונה למאה שערים מאידך, גם הוא עם מרחקי הליכה. אולי יש מקום לאיזה שלט אזהרה על "תרבות האזור" במיוחד לתיירים ולבאים מבחוץ, אבל לא ברמה של "לא יבואו" כי זה לא רק "מקומם". במקרה כזה החיבור הישיר לתחנת הדווידקה חיוני למעבר טוב מהרכבת לרק"ל כמקובל במערכות מסילתיות תת קרקעיות בכל רחבי העולם. כל זה כל עוד התחנה מרוחקת 200 מטר מכיכר השבת.
במקרה שמדובר בתחנה ממש מתחת לכיכר השבת זה כבר בעייתי. זה יתקרב לרמה שבגללה יש תוכניות עוקפות בני ברק ב M1. תחנה שהיא בהחלט "במקומותיהם" עדיף שלא יגיעו אליה מבקרים ממחוץ לעיר שלא מכירים את המורכבות שלה. תיירת שהגיעה ברכבת מנתב"ג עוד תקבל את השוק של החיים.
הבדל של כמה מאות מטרים בעיר כמו ירושלים זה הבדל בין עולמות שונים. אגב - כיכר פריס היא קילומטר מצומת האיקסים אך שייכת לאותו העולם, לעומת כיכר השבת המרוחקת רק 600 מטר ממנו.