תחקיר מחדל השב"כ הגדול ביותר בתולדות המדינה: מה קרה בשב"כ בשעות הדרמטיות לפני 7.10
www.mako.co.il
זה הכשל הגדול ביותר של השב"כ מאז הקמתו. הארגון שאמור היה לתת התראה לא סיפק את הסחורה. ואולי תחושת הפספוס אפילו יותר צורבת. בשב"כ, בשונה מצה"ל, לא נקטו בזלזול כלפי חמאס, ואפילו סיפקו שורת סימנים מעידים לחדירה. אז מה קרה במהלך הלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר? ומה הוביל למחדל הענק?
התחקיר שלנו מתבסס על שורת עדויות מהגורמים הבכירים ביותר וגם משני תחקירים דרמטיים, שלא פורסמו עד כה. עיקרי הממצאים הגיעו לידינו: התחקיר הפנימי של שירות הביטחון הכללי, והתחקיר החיצוני שבראשו עמד ה', מי שפיקד בעבר על מרחב ירושלים ויו"ש בשירות, ושימש ראש אגף סיכול ריגול.
האינטואיציות של ראש השב"כ בתחילת הלילה היו טובות מאוד. למעשה, הוא מי שמעיר את כל המערכת בלילה. הוא חשש שצפויה חדירה לישראל, לא של אלפים, אבל לפחות של עשרות. אך ככל שהלילה נמשך, הוא נשמע כבר פחות נחוש – כך קובע התחקיר החיצוני. בכירים בשירות הרגיעו אותו. "הסימים כבר דלקו בעבר", הם אמרו לו. "וההנחה שלנו עד הלילה הזה, מיסקלקולציה, כלומר שחמאס בכלל נערך למתקפה של ישראל, היא התרחיש הסביר".
ב-2:58 השירות מפיץ הודעת התראה לצה"ל ולמל"ל, שכפוף לראש הממשלה, על התנהלות חריגה של חמאס שעשויה להצביע על פעילות התקפית. ב-3:17 יוצאת הפצה בדרג נמוך יותר, אבל ברוח דומה. מכאן לא יופצו עוד הודעות התראה.
אבל אנחנו חושפים שבין השעות 4:00-6:00 יוצאות הודעות שב"כ בצא'ט המבצעי מול צה"ל. המסר: "האפשרות המובילה היא היערכות חמאס לפעולה יזומה שלנו, האירוע אינו מיידי. אנחנו ממשיכים בעמקות מודיעינית". לצד האמירה הזאת, הוקפצו שני צוותי טקילה לדרום, מחשש שפיגוע עלול בכל זאת לצאת מרצועת עזה, עוד במהלך הלילה.
ההנחיה השנייה הדרמטית: לעדכן בתמונת המצב הלילית, בסימנים המעידים, את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה – לעשות זאת באופן מיידי. אבל זה קורה כעבור יותר משעה. רק ב-6:13 ראש הלשכה של רונן בר מעיר את אבי גיל, המזכיר הצבאי של נתניהו. הוא אומר לו: "יש סימנים מעידים על חדירה, אבל מנגד הטלפון של סינוואר ושל בכיר נוסף בחמאס בדירות שלהם, לא במנהרות. אני צריך אותך דחוף באדום", הוא אומר ומנתק.
כעבור ארבע דקות, ב-6:17, הם בטלפון האדום. הרל"ש מפרט לאלוף גיל על הסימים ועל החשש ממתקפה. המזכיר הצבאי מתקשר מיד לרל"ש הרמטכ"ל, לשמוע מה הוא יודע על ההתרחשויות, ואז מחייג לנתניהו. השעה כבר 6:29.
בשב"כ קבעו מה מבחינתם הוא נשק מפר איזון של חמאס שאסור לאפשר: החזקת טילים מדויקים, השגת כטב"מים איכותיים, יכולות קומנדו ימיות מתקדמות, כך שיוכלו להפתיע בחופי ישראל. כוח הנוח'בה לא הוגדר איום אסטרטגי, כי התפיסה הייתה שאין היתכנות לפשיטה המונית איכותית לישראל, לאחר שהאיום לפעולה כזאת דרך המנהרות נוטרל ברובו באמצעות הקמת המכשול.
סיבה נוספת קשורה לשימוש בחומרי המודיעין: התמקדו בעיקר בניסיון להשפיע על חמאס ולשבש את התוכניות שלו, והרבה פחות בהבנת הכוונות המקוריות. זה גרם לאשליה שאפשר לנבא מה הם יעשו.
זו לא הביקורת החריפה היחידה על חטיבת המחקר בשב"כ. נכתב שם על מה שמכנים "מגבלת הדמיון". אף אחד בשירות לא דמיין תרחיש של פשיטה כזאת מעזה.
בתחקיר עולה שבעוד השירות מתמחה בסיכול פיגועים ממוקדים סביב אירוע נקודתי קצר מועד, התפקוד שלו בטיפול בפשיטה צבאית, שדורש מעקב מורכב וארוך טווח – כושל.
הכשל במתן התראה למתקפה קשור גם לשני אירועים שהתרחשו חמש שנים לפני פלישת מחבלי הנוח'בה ופגעו פגיעה אנושה ביכולות המודיעיניות של ישראל.
האירוע הראשון מתרחש בעקבות חיסולו של פעיל חמאס בעזה, שגייס מחבלים להוצאת פיגועים באיו"ש. בעקבות החיסול סינוואר מורה על "מבצע עריפה" – כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל חוסל. הרבה מאוד סוכנים סיימו את דרכם והיומינט (המודיעין האנושי) התאדה כמעט לגמרי.
האירוע השני שהנזק שלו גדול עוד יותר היה חשיפת כוח מיוחד בחאן יונס ב-2018. על פי תחקיר אל-ג'זירה מבצע מודיעיני של סיירת מטכ"ל, שלאחריו חמאס למד איך בדיוק אנחנו מאזינים לו ואיך אפשר לשטות בנו.
עזה מופרדת, וכשאין אפשרות לפגוש סוכנים פוטנציאליים כמו באיו"ש, בשב"כ מתקשים מאוד בגיוס סוכנים בכלל ובקרב מקבלי ההחלטות בחמאס בפרט. ואל מול השבר המודיעיני הזה, מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. זאת הסיבה שמוציאים לפועל את מבצע התרעת כרטיסי הסים, שאכן מספק תוצאות, אבל אלה לא מנותחות כהלכה.
קשה להמעיט בממדי הכשל העצום של השירות שלא סיפק את ההתרעה, אבל גם אי אפשר להתעלם מכך שאם הדרג המדיני והצבאי היו מקשיבים לעמדות ולהמלצות השב"כ בשנים האחרונות, 7 באוקטובר לא היה מתרחש.
בעשור האחרון, כשארגון הטרור מתעצם והופך לצבא של ממש, בשב"כ מזהירים שוב ושוב מההשלכות. יורם כהן, נדב ארגמן ורונן בר מפצירים בראש הממשלה: חייבים לחסל את הצמרת, את דף וסינוואר.
אלא שנתניהו הולך עם עמדת הצבא, מעדיף שקט תמורת שקט. כשנתניהו בעצת הצבא הולך לקטארים ומבקש מהם, ממש מתחנן, שיעבירו מזוודות דולרים לחמאס, השב"כ נעמד על רגליו האחוריות, מתנגד בתוקף. אבל גם פה נתניהו עם הצבא, וההתעצמות של ארגון הטרור עולה שלב.
מה שלא פורסם עד היום זה שבתחילת ספטמבר נערך דיון בשב"כ תחת הכותרת: "מוכנות למערכה ברצועת עזה". גם בכירים בפיקוד הדרום ובאגף המבצעים בצה"ל מתייצבים. התוכנית המוכנה של חמאס לא עולה שם. אבל ההערכה היא שתיפתח מערכה בעזה על רקע ההתחממות ברצועה וביהודה ושומרון. בסוף הדיון נקבע: הזירה העזתית לא יציבה, צריך להעלות מוכנות.
שבוע חולף, הדרג הצבאי והמדיני מתעלמים, ורונן בר מבקש דיון בוועדת ראשי השירותים, שכוללת את ראש הממשלה, ראש המוסד, הרמטכ"ל ובכירים נוספים. באמצע ספטמבר הוא מזהיר שם: "אנחנו בדרך למערכה רב-זירתית". ב-1 באוקטובר, לאחר שחמאס מקבל על עצמו אחריות בפעם הראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד על פיגוע ביהודה ושומרון, מתכנסת ישיבה אצל נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון. בר ממליץ שם לחסל את סינוואר, ראש הממשלה מתעלם.
אולי הסיפור הזה, רק שישה ימים לפני המתקפה, מתמצת את הטרגדיה הגדולה של השב"כ: איך הגוף שלא חי בתוך קונספציה, שניסה לאתגר את הצבא ולדפוק על השולחן של הדרג המדיני, איך דווקא הוא לא חזה את תוכנית הענק? האנשים שידעו לא רק לומר שתהיה מתקפה, אלא שחמאס עצמו יוציא אותה לפועל - היו בטוחים שזה יקרה בגדה, בלבנון, רק לא מעזה.
הם לא הבינו שצבא הטרור כבר שינה את התוכניות. הוא לא מחפש עוד דרכים עוקפות, אלא מתכנן מתקפה ישירה דרך החומה - מעזה ישר לעומק ישראל.
הפרטים בכתבה מובאים באישור הצנזורה
ולא שמאלנים, זה לא מערוץ 14
N12 - מה קרה לדרישה של ראש השב"כ שבוע לפני 7.10 לחסל את סינוואר?
התחקיר, אולי הכי נפיץ של המלחמה: איך ראו בשב"כ את הסימנים, אבל פספסו את התמונה הגדולה ומה קרה לדרישה של רונן בר לחסל את סינוואר שבוע בדיוק לפני מתקפת חמאס
www.mako.co.il
השעות הדרמטיות במטה הארגון וההתרעה שלא הגיעה
התחקיר, אולי הכי נפיץ של המלחמה: איך ראו בשירות הבטחון הכללי את הסימנים, אבל פספסו את התמונה הגדולה • מה נכתב בצ'אט הפנימי בלילה שלפני, ומתי בדיוק התקבלה ההוראה להעיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה • וגם מה קרה לדרישה של ראש השב"כ לחסל את סינוואר שבוע בדיוק לפני מתקפת חמאס
זה הכשל הגדול ביותר של השב"כ מאז הקמתו. הארגון שאמור היה לתת התראה לא סיפק את הסחורה. ואולי תחושת הפספוס אפילו יותר צורבת. בשב"כ, בשונה מצה"ל, לא נקטו בזלזול כלפי חמאס, ואפילו סיפקו שורת סימנים מעידים לחדירה. אז מה קרה במהלך הלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר? ומה הוביל למחדל הענק?
התחקיר שלנו מתבסס על שורת עדויות מהגורמים הבכירים ביותר וגם משני תחקירים דרמטיים, שלא פורסמו עד כה. עיקרי הממצאים הגיעו לידינו: התחקיר הפנימי של שירות הביטחון הכללי, והתחקיר החיצוני שבראשו עמד ה', מי שפיקד בעבר על מרחב ירושלים ויו"ש בשירות, ושימש ראש אגף סיכול ריגול.
ראש השב"כ מעיר את כל המערכת בלילה
בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, רונן בר מקפיץ את עצמו ואת בכירי השב"כ למטה הארגון. זה קורה אחרי שמתקבלים שני סימנים מעידים. הראשון הוא הדלקת עשרות סימים ישראליים בעזה, שמספקים התראה לאפשרות של חדירה לישראל. השני הוא ירידת בכירי הפיקוד הצבאי של חמאס למנהרות.האינטואיציות של ראש השב"כ בתחילת הלילה היו טובות מאוד. למעשה, הוא מי שמעיר את כל המערכת בלילה. הוא חשש שצפויה חדירה לישראל, לא של אלפים, אבל לפחות של עשרות. אך ככל שהלילה נמשך, הוא נשמע כבר פחות נחוש – כך קובע התחקיר החיצוני. בכירים בשירות הרגיעו אותו. "הסימים כבר דלקו בעבר", הם אמרו לו. "וההנחה שלנו עד הלילה הזה, מיסקלקולציה, כלומר שחמאס בכלל נערך למתקפה של ישראל, היא התרחיש הסביר".
ב-2:58 השירות מפיץ הודעת התראה לצה"ל ולמל"ל, שכפוף לראש הממשלה, על התנהלות חריגה של חמאס שעשויה להצביע על פעילות התקפית. ב-3:17 יוצאת הפצה בדרג נמוך יותר, אבל ברוח דומה. מכאן לא יופצו עוד הודעות התראה.
אבל אנחנו חושפים שבין השעות 4:00-6:00 יוצאות הודעות שב"כ בצא'ט המבצעי מול צה"ל. המסר: "האפשרות המובילה היא היערכות חמאס לפעולה יזומה שלנו, האירוע אינו מיידי. אנחנו ממשיכים בעמקות מודיעינית". לצד האמירה הזאת, הוקפצו שני צוותי טקילה לדרום, מחשש שפיגוע עלול בכל זאת לצאת מרצועת עזה, עוד במהלך הלילה.
ההנחיה הדרמטית ב-5 בבוקר
אנחנו חושפים שבשעה חמש בבוקר, לאחר שמסתיימת הערכת מצב נוספת בראשות ראש השב"כ, נכתבות שתי הנחיות אופרטיביות. האחת – המלצה לדחות את ישיבת הקבינט שתוכננה ליום ראשון בבוקר. הסיבה: ההנחה שחמאס סבור בטעות שמטרתה אישור מתקפה גדולה של ישראל בעזה, כלומר חשש ממיסקונספציה שתגרום לחמאס להוציא מתקפה מקדימה.ההנחיה השנייה הדרמטית: לעדכן בתמונת המצב הלילית, בסימנים המעידים, את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה – לעשות זאת באופן מיידי. אבל זה קורה כעבור יותר משעה. רק ב-6:13 ראש הלשכה של רונן בר מעיר את אבי גיל, המזכיר הצבאי של נתניהו. הוא אומר לו: "יש סימנים מעידים על חדירה, אבל מנגד הטלפון של סינוואר ושל בכיר נוסף בחמאס בדירות שלהם, לא במנהרות. אני צריך אותך דחוף באדום", הוא אומר ומנתק.
כעבור ארבע דקות, ב-6:17, הם בטלפון האדום. הרל"ש מפרט לאלוף גיל על הסימים ועל החשש ממתקפה. המזכיר הצבאי מתקשר מיד לרל"ש הרמטכ"ל, לשמוע מה הוא יודע על ההתרחשויות, ואז מחייג לנתניהו. השעה כבר 6:29.
כוח הנוח'בה לא הוגדר איום אסטרטגי
אז איך זה קרה לשב"כ? על פניו, הפעולות שננקטו במהלך הלילה היו משמעותיות. הסימנים המעידים היו איכותיים, אלא שהמסקנות היו שגויות לחלוטין. את הכשל הזה בדיוק בדקו התחקירים החיצוני והפנימי שאנחנו מביאים כאן את מסקנותיהם.בשב"כ קבעו מה מבחינתם הוא נשק מפר איזון של חמאס שאסור לאפשר: החזקת טילים מדויקים, השגת כטב"מים איכותיים, יכולות קומנדו ימיות מתקדמות, כך שיוכלו להפתיע בחופי ישראל. כוח הנוח'בה לא הוגדר איום אסטרטגי, כי התפיסה הייתה שאין היתכנות לפשיטה המונית איכותית לישראל, לאחר שהאיום לפעולה כזאת דרך המנהרות נוטרל ברובו באמצעות הקמת המכשול.
סיבה נוספת קשורה לשימוש בחומרי המודיעין: התמקדו בעיקר בניסיון להשפיע על חמאס ולשבש את התוכניות שלו, והרבה פחות בהבנת הכוונות המקוריות. זה גרם לאשליה שאפשר לנבא מה הם יעשו.
זו לא הביקורת החריפה היחידה על חטיבת המחקר בשב"כ. נכתב שם על מה שמכנים "מגבלת הדמיון". אף אחד בשירות לא דמיין תרחיש של פשיטה כזאת מעזה.
בתחקיר עולה שבעוד השירות מתמחה בסיכול פיגועים ממוקדים סביב אירוע נקודתי קצר מועד, התפקוד שלו בטיפול בפשיטה צבאית, שדורש מעקב מורכב וארוך טווח – כושל.
הממצא המדהים: התייחסו ל"חומת יריחו" בביטול
כל הסעיפים האלה מובילים לממצא לא פחות ממדהים שעולה בתחקיר החיצוני. "חומת יריחו", תוכנית הפשיטה של חמאס, הופצה לא רק בצה"ל, אלא גם בשב"כ. אלא שגם שם התייחסו אליה בביטול – כתוכנית לבניין כוח בלבד. לא התקיימה אף ישיבה בנושא. גם המיילים של הנגדות ו' ו-ס', שחיברו בין אימוני חמאס בחודשים שלפני המתקפה לבין "חומת יריחו", הגיעו לידי השירות וזכו להתעלמות. גם בליל 7 באוקטובר עצמו, "חומת יריחו" לא עלתה באף אחת מהשיחות והערכות המצב שם.הכשל במתן התראה למתקפה קשור גם לשני אירועים שהתרחשו חמש שנים לפני פלישת מחבלי הנוח'בה ופגעו פגיעה אנושה ביכולות המודיעיניות של ישראל.
האירוע הראשון מתרחש בעקבות חיסולו של פעיל חמאס בעזה, שגייס מחבלים להוצאת פיגועים באיו"ש. בעקבות החיסול סינוואר מורה על "מבצע עריפה" – כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל חוסל. הרבה מאוד סוכנים סיימו את דרכם והיומינט (המודיעין האנושי) התאדה כמעט לגמרי.
האירוע השני שהנזק שלו גדול עוד יותר היה חשיפת כוח מיוחד בחאן יונס ב-2018. על פי תחקיר אל-ג'זירה מבצע מודיעיני של סיירת מטכ"ל, שלאחריו חמאס למד איך בדיוק אנחנו מאזינים לו ואיך אפשר לשטות בנו.
עזה מופרדת, וכשאין אפשרות לפגוש סוכנים פוטנציאליים כמו באיו"ש, בשב"כ מתקשים מאוד בגיוס סוכנים בכלל ובקרב מקבלי ההחלטות בחמאס בפרט. ואל מול השבר המודיעיני הזה, מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. זאת הסיבה שמוציאים לפועל את מבצע התרעת כרטיסי הסים, שאכן מספק תוצאות, אבל אלה לא מנותחות כהלכה.
קשה להמעיט בממדי הכשל העצום של השירות שלא סיפק את ההתרעה, אבל גם אי אפשר להתעלם מכך שאם הדרג המדיני והצבאי היו מקשיבים לעמדות ולהמלצות השב"כ בשנים האחרונות, 7 באוקטובר לא היה מתרחש.
בעשור האחרון, כשארגון הטרור מתעצם והופך לצבא של ממש, בשב"כ מזהירים שוב ושוב מההשלכות. יורם כהן, נדב ארגמן ורונן בר מפצירים בראש הממשלה: חייבים לחסל את הצמרת, את דף וסינוואר.
אלא שנתניהו הולך עם עמדת הצבא, מעדיף שקט תמורת שקט. כשנתניהו בעצת הצבא הולך לקטארים ומבקש מהם, ממש מתחנן, שיעבירו מזוודות דולרים לחמאס, השב"כ נעמד על רגליו האחוריות, מתנגד בתוקף. אבל גם פה נתניהו עם הצבא, וההתעצמות של ארגון הטרור עולה שלב.
האזהרה: "אנחנו בדרך למערכה רב-זירתית"
בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר, תקופת המהפכה המשפטית, העימות בין שב"כ לנתניהו מגיע לשיא. רונן בר רוצה להזהיר את ראש הממשלה מהשסע המעמיק, שמזוהה אצל אויבנו כחולשה חסרת תקדים, וממתקפה צפויה בטווח הזמן הקרוב. נתניהו מתעלם.מה שלא פורסם עד היום זה שבתחילת ספטמבר נערך דיון בשב"כ תחת הכותרת: "מוכנות למערכה ברצועת עזה". גם בכירים בפיקוד הדרום ובאגף המבצעים בצה"ל מתייצבים. התוכנית המוכנה של חמאס לא עולה שם. אבל ההערכה היא שתיפתח מערכה בעזה על רקע ההתחממות ברצועה וביהודה ושומרון. בסוף הדיון נקבע: הזירה העזתית לא יציבה, צריך להעלות מוכנות.
שבוע חולף, הדרג הצבאי והמדיני מתעלמים, ורונן בר מבקש דיון בוועדת ראשי השירותים, שכוללת את ראש הממשלה, ראש המוסד, הרמטכ"ל ובכירים נוספים. באמצע ספטמבר הוא מזהיר שם: "אנחנו בדרך למערכה רב-זירתית". ב-1 באוקטובר, לאחר שחמאס מקבל על עצמו אחריות בפעם הראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד על פיגוע ביהודה ושומרון, מתכנסת ישיבה אצל נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון. בר ממליץ שם לחסל את סינוואר, ראש הממשלה מתעלם.
אולי הסיפור הזה, רק שישה ימים לפני המתקפה, מתמצת את הטרגדיה הגדולה של השב"כ: איך הגוף שלא חי בתוך קונספציה, שניסה לאתגר את הצבא ולדפוק על השולחן של הדרג המדיני, איך דווקא הוא לא חזה את תוכנית הענק? האנשים שידעו לא רק לומר שתהיה מתקפה, אלא שחמאס עצמו יוציא אותה לפועל - היו בטוחים שזה יקרה בגדה, בלבנון, רק לא מעזה.
הם לא הבינו שצבא הטרור כבר שינה את התוכניות. הוא לא מחפש עוד דרכים עוקפות, אלא מתכנן מתקפה ישירה דרך החומה - מעזה ישר לעומק ישראל.
תגובת השב"כ
"לצד לחימה ופעילות סיכול בגזרות השונות, שב"כ נמצא בשלבים מתקדמים של סיכום תחקיר מעמיק ויסודי אשר בחן את כלל ההיבטים הנוגעים לאירועי 7 באוקטובר. בסיומו יובא בפני ראש הממשלה ולאחר מכן את עיקריו נביא גם בפני הציבור. מרבית הלקחים כבר יושמו, בתוך כך הוקמו יחידות חדשות ושינוי תפיסות ותהליכים מול האתגרים הביטחוניים בעתיד".הפרטים בכתבה מובאים באישור הצנזורה
ולא שמאלנים, זה לא מערוץ 14
