תחרות הפורום - הכרזת תוצאות העונה הסדירה
שבוע המשחקים האחרון בו השתתפו גם הנמושות עם המאמנים לקראת זריקה טמן בחובו מספר ארועים ודרמות מרשימות.
איך יכול להיות שמשחק צמוד של בולטימור יתמסמס ברבע אחרון נוראי עם 17 נקודות של סינסינטי – והענקת פרס פוטנציאלי לדולפינס?
איזו דרמה היתה בג'וג'יה דום ! אמנם לפאלקונס אין מה לצםות בהמשך העונה הכונחית, אבל הכל נערכו לפרידה מכובדת ויפה מטוני גונזלס. ההתחלה נבאה טוב. המסירות של ראיין נקלטו יפה וההגנה הצליחה לעצור אם הריצות של קרולינה. קאם ניוטון נראה חסר אונים וריברה ללא פתרונות. רבע אחרון מבטיח בפיגור מינימלי העמיד את הקהל המקומי על האכלים, אבל במהלכי המפתח הפאלקונס כשלו, ומי שרצה לראות את הסיינטס מצליחים לעקוף את החבורה הצעירה משארלוט התאכזב..
באופן הסגור האחר של אותו בית הגיעו הבאקס כדי לשמש תפאורה להצגה השבועית של דרו בריס, בפרולס וגימי גרהם. מספר 9 היה "צנוע" כשלא הגיע ל-400 יארדים (מתוכם 3 TD במחצית ראשונה במסירות של 40 יארד ומעלה....) אבל למרות שלא היה מדובר באחד מהמופעים הגדולים של חייו, הרי המספרים המצטברים שהוצגו על המסך (שיאים במספר העונות עם צבירת יארדים והבקעות) הראו כי אכן אנו צופים באחד הגדולים שצמחו בליגה אי פעם. מה שכן: הבחור הצעיר שהופיע מולו בצבעים המחרידים שנבחרו לשמש מדים לקבוצה מצפון פלורידה ראה ניצוצות של כשרון שיכול להיות QB מוביל בענוות הקרובות: שהייה בטוחה בפוקט, זיהוי רסיברים פנויים – נראה מבטיח (אם כי לא בטוח שבקבוצה הנוכחית...)
פתיחה מהממת של הפורטיניינרס באצטדיון בפניקס נעצרה לחלויטן ברבע השני והשלישי – עובדה שסייעה לקארדינאלס לחזור אחרוה ולגרום לכמה חרדות בקרב אוהדי סגנית האלופה. שערי שדה לשני הצדדים הכריעו את המאבק הצמוד. הגנת ריצה מברזל כפי שהציגו החבר'ה באדום בשבוע שעבר מול סיאטל לא חזרה מול הקהל הביתי, אבל ההתקפה תפקדה יפה: מעלד 400 יאדים של פאלמר באויר (מתוכם 113 לפיצג'רלד הבלתי נלאה). לסיכום: שוב תצוגה לא מרשימה של סו פרנציסקו, אבל מאזן סופי שמבטיח מקום 5 ב-NFC.
שני מוקדי מתח היו בסוף השבוע: ב-AFC, עשו הסטילרס את המצופה מהם, ואז המתינו בסבלנות לשמוע את החדשות מיתר המגרשים. בולטימור ומאמי שלחו את המתנות מצידם. קנזס סיטי היו צריכים להשלים את העבודה עם חבורת המחליפים באצטדיון החמים בסן דייגו.. אין הצליחו הצ'רג'רס לחזור מפיגור ואפילו לנצח – לא ברור..... בכל מקרה, בסופו של דבר מתברר כי במשחק היחיד שהגיע להארכה במחזור האחרון היה זה שהפגשי את שתי קבוצות ה-WC של ה-AFC, ובכל נחתם הגולל על כל הספקולציות לגבי זהות העולה האחרונה מה-AFC .... לאור הנצחון של ראין וחבורתו המבולבלת. די ברור שלדולפינס לא הגיע לשחק עוד שבוע. בולטימור סיימו עונה מחרידה לאחר פירוק ארסנל הנשק שהביא אותה לזכיה סופרבול בעונה הקודמת....
ההתעוררות של פיטסבורג היתה מאוחרת מידי, יוסטון התפרקה כבר בשלבים מוקדמים של העונה אז כנראה שכל מה שנותר זה ריברס המעצבן, גייטס ושאר המטענים מסן דייגו...
מוקד מתח מפוצל נוסף היה ב-NFC, בו שני משחקים קבעו את אלופות שני הבתים המוזרים ביותר שחזינו בעונות האחרונות. גרין ביי ושיקגו נאבקו לאחר שדטרויט זנחה את דרך הנצחונות לגמרי. במזרח, עונת ריצה נפלאה של האיגלס לא קיבלה ביטוי בתוצאות בטבלה. אין יותר מידי מה לפרט – אני משוכנע שאין מישהו מהקורים שלא ראה את שני המשחקים הללו בשידור מלא !!!! הפאקרס צריכים להודות לאלילת המזל פעמיים: פעם אחת על דרייב מותח ועצבני במהלכו נדקקו לשלושה מהלכים כשעל ה-down marker רשום המספר "4". פעם שניה בגין העובדה שהשאירו מספיק זמן על השעון כדי לאפשר לשיקגו לחזור אבל קאטלר היה נחמד לצהובים-ירוקים ומסר את הכדור לכתובת הלא נכונה. נכון שמקא'רתי ניצח (על חודוה של שערה...) אבל עוד הרבה זמן תהדד השאלה לגבי ההחלטה התמוהה לבעוט ולקבל נקודה אחת במקום לנסות מהלך של שתי נקודות ולהשוות את המשחק לאחר ה-TD של לייסי קצת לאחר תחילת הרבע הרביעי ....
את הדובדבן של המחזור קיבלנו בארמון של ג'רי ג'ונס (התרחשות ארוע במיקום הזה כבר על עצמו מספר שנים...). הברכיים של ניק פולס לא רעדו ואיכות המשחק שהפגין לאורך העונה חזרה גם הפעם. למרות החשש בצד הטקסני, אורטון תפקד היטב עם 358 יארד באויר ומסירה נהדרת לבראיינט כשהתוצאה היתה 24-16 לאיגלס. לדאלאס לא היה מענה מיטבי למק'קוי שהוסיף 131 יארדים להישג השנתי המצויין שרשם (1,596 יארד בעונה כולה). אם יש ארוע לזכור מהמשחק הזה – הרי שהוא לא בקבוצות אלא דווקא בניהול המשחק, כאשר מפעיל שעון המהלך לוחץ על הכפתור הלא נכון ומשאיר לקאובויס רק 25 שניות להריץ מהלך לאחר תפיסה מוצלחת בעומק השטח של האיגלס במקום 40 שניות. משום מה אף אחד לא תפס את הטעות בזמן המתאים.... אמנם הדרייב הספציפי הסתיים בהבקעת TD של דאלאס, אבל תמיד אפשר לטעון "מה היה קורה אילו", כיוון שיתכן שהיה נשאר יותר זמן על השעון במידה והבקעת ה-TD היתה מתרחשת מוקדם יותר ללא העבירה וההרחקה 5 יארד לאחור..... אבל זה כבר שייך לספרי ההסטוריה.
שבוע המשחקים האחרון בו השתתפו גם הנמושות עם המאמנים לקראת זריקה טמן בחובו מספר ארועים ודרמות מרשימות.
איך יכול להיות שמשחק צמוד של בולטימור יתמסמס ברבע אחרון נוראי עם 17 נקודות של סינסינטי – והענקת פרס פוטנציאלי לדולפינס?
איזו דרמה היתה בג'וג'יה דום ! אמנם לפאלקונס אין מה לצםות בהמשך העונה הכונחית, אבל הכל נערכו לפרידה מכובדת ויפה מטוני גונזלס. ההתחלה נבאה טוב. המסירות של ראיין נקלטו יפה וההגנה הצליחה לעצור אם הריצות של קרולינה. קאם ניוטון נראה חסר אונים וריברה ללא פתרונות. רבע אחרון מבטיח בפיגור מינימלי העמיד את הקהל המקומי על האכלים, אבל במהלכי המפתח הפאלקונס כשלו, ומי שרצה לראות את הסיינטס מצליחים לעקוף את החבורה הצעירה משארלוט התאכזב..
באופן הסגור האחר של אותו בית הגיעו הבאקס כדי לשמש תפאורה להצגה השבועית של דרו בריס, בפרולס וגימי גרהם. מספר 9 היה "צנוע" כשלא הגיע ל-400 יארדים (מתוכם 3 TD במחצית ראשונה במסירות של 40 יארד ומעלה....) אבל למרות שלא היה מדובר באחד מהמופעים הגדולים של חייו, הרי המספרים המצטברים שהוצגו על המסך (שיאים במספר העונות עם צבירת יארדים והבקעות) הראו כי אכן אנו צופים באחד הגדולים שצמחו בליגה אי פעם. מה שכן: הבחור הצעיר שהופיע מולו בצבעים המחרידים שנבחרו לשמש מדים לקבוצה מצפון פלורידה ראה ניצוצות של כשרון שיכול להיות QB מוביל בענוות הקרובות: שהייה בטוחה בפוקט, זיהוי רסיברים פנויים – נראה מבטיח (אם כי לא בטוח שבקבוצה הנוכחית...)
פתיחה מהממת של הפורטיניינרס באצטדיון בפניקס נעצרה לחלויטן ברבע השני והשלישי – עובדה שסייעה לקארדינאלס לחזור אחרוה ולגרום לכמה חרדות בקרב אוהדי סגנית האלופה. שערי שדה לשני הצדדים הכריעו את המאבק הצמוד. הגנת ריצה מברזל כפי שהציגו החבר'ה באדום בשבוע שעבר מול סיאטל לא חזרה מול הקהל הביתי, אבל ההתקפה תפקדה יפה: מעלד 400 יאדים של פאלמר באויר (מתוכם 113 לפיצג'רלד הבלתי נלאה). לסיכום: שוב תצוגה לא מרשימה של סו פרנציסקו, אבל מאזן סופי שמבטיח מקום 5 ב-NFC.
שני מוקדי מתח היו בסוף השבוע: ב-AFC, עשו הסטילרס את המצופה מהם, ואז המתינו בסבלנות לשמוע את החדשות מיתר המגרשים. בולטימור ומאמי שלחו את המתנות מצידם. קנזס סיטי היו צריכים להשלים את העבודה עם חבורת המחליפים באצטדיון החמים בסן דייגו.. אין הצליחו הצ'רג'רס לחזור מפיגור ואפילו לנצח – לא ברור..... בכל מקרה, בסופו של דבר מתברר כי במשחק היחיד שהגיע להארכה במחזור האחרון היה זה שהפגשי את שתי קבוצות ה-WC של ה-AFC, ובכל נחתם הגולל על כל הספקולציות לגבי זהות העולה האחרונה מה-AFC .... לאור הנצחון של ראין וחבורתו המבולבלת. די ברור שלדולפינס לא הגיע לשחק עוד שבוע. בולטימור סיימו עונה מחרידה לאחר פירוק ארסנל הנשק שהביא אותה לזכיה סופרבול בעונה הקודמת....
ההתעוררות של פיטסבורג היתה מאוחרת מידי, יוסטון התפרקה כבר בשלבים מוקדמים של העונה אז כנראה שכל מה שנותר זה ריברס המעצבן, גייטס ושאר המטענים מסן דייגו...
מוקד מתח מפוצל נוסף היה ב-NFC, בו שני משחקים קבעו את אלופות שני הבתים המוזרים ביותר שחזינו בעונות האחרונות. גרין ביי ושיקגו נאבקו לאחר שדטרויט זנחה את דרך הנצחונות לגמרי. במזרח, עונת ריצה נפלאה של האיגלס לא קיבלה ביטוי בתוצאות בטבלה. אין יותר מידי מה לפרט – אני משוכנע שאין מישהו מהקורים שלא ראה את שני המשחקים הללו בשידור מלא !!!! הפאקרס צריכים להודות לאלילת המזל פעמיים: פעם אחת על דרייב מותח ועצבני במהלכו נדקקו לשלושה מהלכים כשעל ה-down marker רשום המספר "4". פעם שניה בגין העובדה שהשאירו מספיק זמן על השעון כדי לאפשר לשיקגו לחזור אבל קאטלר היה נחמד לצהובים-ירוקים ומסר את הכדור לכתובת הלא נכונה. נכון שמקא'רתי ניצח (על חודוה של שערה...) אבל עוד הרבה זמן תהדד השאלה לגבי ההחלטה התמוהה לבעוט ולקבל נקודה אחת במקום לנסות מהלך של שתי נקודות ולהשוות את המשחק לאחר ה-TD של לייסי קצת לאחר תחילת הרבע הרביעי ....
את הדובדבן של המחזור קיבלנו בארמון של ג'רי ג'ונס (התרחשות ארוע במיקום הזה כבר על עצמו מספר שנים...). הברכיים של ניק פולס לא רעדו ואיכות המשחק שהפגין לאורך העונה חזרה גם הפעם. למרות החשש בצד הטקסני, אורטון תפקד היטב עם 358 יארד באויר ומסירה נהדרת לבראיינט כשהתוצאה היתה 24-16 לאיגלס. לדאלאס לא היה מענה מיטבי למק'קוי שהוסיף 131 יארדים להישג השנתי המצויין שרשם (1,596 יארד בעונה כולה). אם יש ארוע לזכור מהמשחק הזה – הרי שהוא לא בקבוצות אלא דווקא בניהול המשחק, כאשר מפעיל שעון המהלך לוחץ על הכפתור הלא נכון ומשאיר לקאובויס רק 25 שניות להריץ מהלך לאחר תפיסה מוצלחת בעומק השטח של האיגלס במקום 40 שניות. משום מה אף אחד לא תפס את הטעות בזמן המתאים.... אמנם הדרייב הספציפי הסתיים בהבקעת TD של דאלאס, אבל תמיד אפשר לטעון "מה היה קורה אילו", כיוון שיתכן שהיה נשאר יותר זמן על השעון במידה והבקעת ה-TD היתה מתרחשת מוקדם יותר ללא העבירה וההרחקה 5 יארד לאחור..... אבל זה כבר שייך לספרי ההסטוריה.