תחרות הפורום - מצב לאחר שבוע 13
שבוע 13 הגביר את תחושת ה-"משוגעות" של העונה הנוכחית בליגה המרתקת בעולם.
פרט למעקב הטורדני ומורט העצבים של כל אוהד אחרי הביצועים של קבוצתו האהובה, תשומת הלב רבה ממוקדת בדרום: הן בצד האדום עם 4 קבוצות שנלחמות להגיע לפליאוף בזכות מלאה עם מאזן מכובד ובמיוחד בצד הכחול שממנו תתייצב אלופת בית למעמד 6 הגדולות עם יחס נצחונות – הפסדים מחפיר.
רוב ההתמודדות בהשתתפות קבוצות ה-AFC SOUTH הסתיימו בתוצאות צמודות. כמובן שהריצה של בפאלו מול הבראונס במחצית השניה אינה נכללת בהגדרה המדוברת, אבל מד שני גם אין לכלול את הביקור של הסיננט בעיר הפלדה. אמנם הסתיים בהפרש 3 נקודות (המתבוןן מהצד חושב שמדובר במשחק צמוד), אבל המשחק היו גמור וחתום הרבה לפני זה ורוב הנקודות של המאחרים (כמו גם היארדים של ביג בן) הגיעו בגרבג' טיים.
לגבי שהתרחש בפיטסבורג והחזרה לחיים של ניו אורלינס יש לשים לב לנתון הבא שמצביע (אולי) על נטיה למשחק מאוזן מצידו של שון פייטון ביחס ריצה/מסירה: דו בריז מוסר יותר מ-300 יארדים ברוב משחקי הקבוצה העונה, והם מפסידים. השבוע הוא "הסתפק" בכמות פחותה בהרבה, והקבוצה ניצחה... רק במשחק אחד העונה הוא רשם פחות יארדים מהשבוע הנוכחי (בשבוע השני מול קליבלנד), אבל זהו המשחק הרביעי בלבד העונה ללא אינטספשן. הדרמות האמיתיות התרחשו בבולטימור - שאפשרה לאורחים סן דייגו לגנוב נצחון וכמובן בטמפה. מנצחת גדולה אחת יש בסיכום הפרק הנוכחי – בטח לא בעקבות איכות משחק גבוהה אלא בעיקר בזכות תעוזה לא סטנדרטית של מאמן לזרוק דגל אדום בתחום הזמן שבו השימוש בו אסור לפי החוקה. הקבוצה נענשה (ובצדק) בהפחתת פסק זמן אחד, אולם הרויחה בגדול מחשיפת העבירה של טמפה ביי שנעלמה משום מה מעיני צוות השיפוט הקפדני והביאה במישרין לתוצאה המצופה: הבנגאלס שנחלצו מהפסד (ולא היו ראויים לו לפי ההתרחשויות על המשטח) נהנו מהפסדים לא-צפויים של כל יריבותיה לבית והגבירו את סיכויי הקבוצה הצבעונית שבמאזן 8-3-1 לסיים את העונה בראשות הבית בירושת מול שאר השלוש בכעת במאזן 7-5.
גם בבית המקביל נפרדה במעט החבילה: אף אחד לא נתן לאטלנטה של השנה סיכוי כלשהו, אבל הצליחו לגבור על חסר מאוד של בעלת המאזן הטוב בליגה. בהמשך לנאמר בעניין 12 שחקנים עם המגרש בטמפה ביי – גם באולם בג'ורג'יה נתקלנו בפסיקות מוזרות ובראשן אישור תפיסה של חוליו ג'ונס בעומק שטח היריב כאשר רגלו הימנית נוחתת בבירור מוחוץ לקוים..... בעניין זה יש לרשום הערה גם לצוות המעקב של אריזונה שלא היה ער לסיטואציה ועל כן לא נרק דגל אדום בזמן.
שני משחקים נוספים של נציגות הבית המאכזב אך הדרמטי כבר פורטו לעיל- ההפסד של טמפה ביי הוא ככל הנראה המסמר האחרון בארון שמבציע על המשך תקופת בניית הקבוצה מחדש בהובלתו של לווי סמית' המנוסה לעונה הבאה. הסיינטס עדיין "חזק" בתמונה ויכולים לסיים עם מאזן טוב מזה של חניכי סמית' האחר (זה באטלנטה). קרולינה הגיעו למינסוטה והצליחו להיות שותפים לאחד המשחקים שירשמו בדברי ימי הליגה כשאפשרו לסגולים לחסום פעמיים סעיטות הרחקה שהוחזרו ל-TD. לא פלא שבדרוג ה- Power Rankings השבועי רשום בקוביה המתדרדרת של הפנתרים כך: Something tells me Panthers fans don't really want to read the Power Rankings today (למרות שיש אחריהם עוד 5 קבוצות מכובדות וחלקן אפילו עם מורשת מפוארת לא פחות..).
היו השבוע גם כמה משחקים שאינם קשורים ישירות לשני הבתים הדרומיים. בלאמבו פילד קיבלנו הוכחות כי מיקומן של ניו אינגלנד וגרין ביי בצמרת מוצדק בהחלט.... יופי של משחק ופוטנציאל מצויין לשמש כקדימון למפגש אפשרי בתחילת דצמבר- אבל כולנו יודעים שפייטון מחכה לבריידי, ורק מעידה מפתיעה ולא צפויה של הברונקוס או הפאטס יביאו לתוצאה אחרח.... קשה לראות מועמדות אחרות לייצג את את ה-AFC, למרות היכולת המרשימה של הקולטס (אם כי ברור לכולם שוושינגטון זו לא דוגמה ראויה).
בתחרות הצנועה שלנו, ההפסד של בולטימור לסן דייגו הפיל חללים רבים (רק 3 רשמו נצחון לסן דייגו, ורבים שמו "6" לבולטימור). ההתלבטות לגבי השאלה הראשונה הביאה להתפלגות קרובה מאוד ל-50-50 ולכן הניקוד שחולק עבורה אינו רב (אבל מעטים שמו על קליבלנד 5 נקודות ומעלה, ולכן הפגיעה לא קשה במיוחד). התפלגות דומה לשאלה הראשונה נרשמה גם בבונוס, ורק 15 משתתפים הוסיפו למאזן 2 נקודות בזכות הנצחון של הויקינגים.
בסופו של דבר, רק משתתף אחד צדק בכל ארבעת המשחקים, אבל לצערו הוא שותף ל-15 שטעו בעניין הבונוס, ולכן הניקוד המקסימלי שחולק השבוע הוא 18. סה"כ רק שישה חברים קיבלו מעל 14 נקודות.
בטבלת התחרות המצטברת – שלושת הראשונים חברים לקבוצה המצומצמת כמוסבר לעיל שהוסיפו למאזנם מעל 14 נקודות. ארבעת הרודפים אחריהם קיבלו בין 8 ו-12 נקודות, ומכן שהצמרת התרחקה במעט מהיתר.
להלן הטבלאות.
שבוע 13 הגביר את תחושת ה-"משוגעות" של העונה הנוכחית בליגה המרתקת בעולם.
פרט למעקב הטורדני ומורט העצבים של כל אוהד אחרי הביצועים של קבוצתו האהובה, תשומת הלב רבה ממוקדת בדרום: הן בצד האדום עם 4 קבוצות שנלחמות להגיע לפליאוף בזכות מלאה עם מאזן מכובד ובמיוחד בצד הכחול שממנו תתייצב אלופת בית למעמד 6 הגדולות עם יחס נצחונות – הפסדים מחפיר.
רוב ההתמודדות בהשתתפות קבוצות ה-AFC SOUTH הסתיימו בתוצאות צמודות. כמובן שהריצה של בפאלו מול הבראונס במחצית השניה אינה נכללת בהגדרה המדוברת, אבל מד שני גם אין לכלול את הביקור של הסיננט בעיר הפלדה. אמנם הסתיים בהפרש 3 נקודות (המתבוןן מהצד חושב שמדובר במשחק צמוד), אבל המשחק היו גמור וחתום הרבה לפני זה ורוב הנקודות של המאחרים (כמו גם היארדים של ביג בן) הגיעו בגרבג' טיים.
לגבי שהתרחש בפיטסבורג והחזרה לחיים של ניו אורלינס יש לשים לב לנתון הבא שמצביע (אולי) על נטיה למשחק מאוזן מצידו של שון פייטון ביחס ריצה/מסירה: דו בריז מוסר יותר מ-300 יארדים ברוב משחקי הקבוצה העונה, והם מפסידים. השבוע הוא "הסתפק" בכמות פחותה בהרבה, והקבוצה ניצחה... רק במשחק אחד העונה הוא רשם פחות יארדים מהשבוע הנוכחי (בשבוע השני מול קליבלנד), אבל זהו המשחק הרביעי בלבד העונה ללא אינטספשן. הדרמות האמיתיות התרחשו בבולטימור - שאפשרה לאורחים סן דייגו לגנוב נצחון וכמובן בטמפה. מנצחת גדולה אחת יש בסיכום הפרק הנוכחי – בטח לא בעקבות איכות משחק גבוהה אלא בעיקר בזכות תעוזה לא סטנדרטית של מאמן לזרוק דגל אדום בתחום הזמן שבו השימוש בו אסור לפי החוקה. הקבוצה נענשה (ובצדק) בהפחתת פסק זמן אחד, אולם הרויחה בגדול מחשיפת העבירה של טמפה ביי שנעלמה משום מה מעיני צוות השיפוט הקפדני והביאה במישרין לתוצאה המצופה: הבנגאלס שנחלצו מהפסד (ולא היו ראויים לו לפי ההתרחשויות על המשטח) נהנו מהפסדים לא-צפויים של כל יריבותיה לבית והגבירו את סיכויי הקבוצה הצבעונית שבמאזן 8-3-1 לסיים את העונה בראשות הבית בירושת מול שאר השלוש בכעת במאזן 7-5.
גם בבית המקביל נפרדה במעט החבילה: אף אחד לא נתן לאטלנטה של השנה סיכוי כלשהו, אבל הצליחו לגבור על חסר מאוד של בעלת המאזן הטוב בליגה. בהמשך לנאמר בעניין 12 שחקנים עם המגרש בטמפה ביי – גם באולם בג'ורג'יה נתקלנו בפסיקות מוזרות ובראשן אישור תפיסה של חוליו ג'ונס בעומק שטח היריב כאשר רגלו הימנית נוחתת בבירור מוחוץ לקוים..... בעניין זה יש לרשום הערה גם לצוות המעקב של אריזונה שלא היה ער לסיטואציה ועל כן לא נרק דגל אדום בזמן.
שני משחקים נוספים של נציגות הבית המאכזב אך הדרמטי כבר פורטו לעיל- ההפסד של טמפה ביי הוא ככל הנראה המסמר האחרון בארון שמבציע על המשך תקופת בניית הקבוצה מחדש בהובלתו של לווי סמית' המנוסה לעונה הבאה. הסיינטס עדיין "חזק" בתמונה ויכולים לסיים עם מאזן טוב מזה של חניכי סמית' האחר (זה באטלנטה). קרולינה הגיעו למינסוטה והצליחו להיות שותפים לאחד המשחקים שירשמו בדברי ימי הליגה כשאפשרו לסגולים לחסום פעמיים סעיטות הרחקה שהוחזרו ל-TD. לא פלא שבדרוג ה- Power Rankings השבועי רשום בקוביה המתדרדרת של הפנתרים כך: Something tells me Panthers fans don't really want to read the Power Rankings today (למרות שיש אחריהם עוד 5 קבוצות מכובדות וחלקן אפילו עם מורשת מפוארת לא פחות..).
היו השבוע גם כמה משחקים שאינם קשורים ישירות לשני הבתים הדרומיים. בלאמבו פילד קיבלנו הוכחות כי מיקומן של ניו אינגלנד וגרין ביי בצמרת מוצדק בהחלט.... יופי של משחק ופוטנציאל מצויין לשמש כקדימון למפגש אפשרי בתחילת דצמבר- אבל כולנו יודעים שפייטון מחכה לבריידי, ורק מעידה מפתיעה ולא צפויה של הברונקוס או הפאטס יביאו לתוצאה אחרח.... קשה לראות מועמדות אחרות לייצג את את ה-AFC, למרות היכולת המרשימה של הקולטס (אם כי ברור לכולם שוושינגטון זו לא דוגמה ראויה).
בתחרות הצנועה שלנו, ההפסד של בולטימור לסן דייגו הפיל חללים רבים (רק 3 רשמו נצחון לסן דייגו, ורבים שמו "6" לבולטימור). ההתלבטות לגבי השאלה הראשונה הביאה להתפלגות קרובה מאוד ל-50-50 ולכן הניקוד שחולק עבורה אינו רב (אבל מעטים שמו על קליבלנד 5 נקודות ומעלה, ולכן הפגיעה לא קשה במיוחד). התפלגות דומה לשאלה הראשונה נרשמה גם בבונוס, ורק 15 משתתפים הוסיפו למאזן 2 נקודות בזכות הנצחון של הויקינגים.
בסופו של דבר, רק משתתף אחד צדק בכל ארבעת המשחקים, אבל לצערו הוא שותף ל-15 שטעו בעניין הבונוס, ולכן הניקוד המקסימלי שחולק השבוע הוא 18. סה"כ רק שישה חברים קיבלו מעל 14 נקודות.
בטבלת התחרות המצטברת – שלושת הראשונים חברים לקבוצה המצומצמת כמוסבר לעיל שהוסיפו למאזנם מעל 14 נקודות. ארבעת הרודפים אחריהם קיבלו בין 8 ו-12 נקודות, ומכן שהצמרת התרחקה במעט מהיתר.
להלן הטבלאות.
