תחרות הפורום - שבוע 14
הנה אנחנו מתקרבים (בצער) לסוף העונה.....
הטורנדו התורן של השבוע טלטל לא מעט מגרשים ואפילו לא פסח על אולמות סגורים המוגנים מהשפעות מזג האויר: בין הבולטים שבמתקנים מעוררי התדהמה נציין את הסופרדום בניו אורלינס שבו נערך אחר המשחקים המזעזעים של הסיינטס בעידן שון פייטון. קרולינה (שכבר הוספדה) עם הגנת ברזל עוצרת הרמטית את התקפת הסינטס ומחזירה צבע ללחיים עם אופציה (חלושה) להמשיך גם בפליאוף עם יצליחו במפגשים הצפויים בשארלוט עם טמפה ביי, קליבלנד ובעיקר בחזרה לאולם סגור מול פאלקונס בשבוע שינעל את משחקי הבית הדרומי של ה-NFC באחת העונות המוזרות ביותר שאפשר לצפות כאשר בראש הבית שתי קבוצות במאזן 5-8 !!
במעקב החבר'ה שהשתתפו בתחרות נכללו כמה מחברות הבית הצמוד המקביל (במילים אחרות – צפון ה-AFC), ואכן קיבלנו כמה משחקים מרתקים: הצמוד שביניהם התקיים בקליבלד שבו האוהדים המורגלים במפח נפש ארוך ומתמשך לאור שנים רבות צפו בהנאה בקבוצתם עוצרת את התקפת הקולטס לכמות יארדים בלתי נתפסת בסטנדרטים המקובלים של אנדרו לאק, אבל כשמשאירים שניות מיותרות על השעון – הנסיון של פגאנו וחניכיו משאיר את החומים מאוכזבים שוב (כמעט יוצא לי לומר "כרגיל"). התמודדות פנים ביתית היתה בסינסינטי, שם ראינו עוד כוכב על שמתפקד כדר' ג'קיל ומסטר הייד. אמנם התחלנו עם שלושה רבעים צמודים וחיתוך מדהים של דאלטון דרך בור ענק בהגנה ל-TD נדיר בריצה, אבל בהמשך ביג בן השתיק את הקהל עם 350 יארדים באויר ו-3 מסירות להבקעה. כולל 94 מדהימים של בריאנט כדי לגמור את משחק סופית ברבע האחרון. בורג חושב מאוד בהתקדמות של הסטילרס היא ההפעלה המסיבית (26 ריצות!) של לביאן בל שגמע על הרצפה 185 יארדים והוסיף שש קליטות של מסירות באויר ל-50 יארד, כולל TD אחד מבין ה-6 הללו.
האחרונה לחבורה נסעה דרומה. תחת השמש של מימאי ראינו את ג'ו פלאקו זורח עם 269 יארד באיזון נפלא של מסירות לשבעה רסיברים עם יותר מ-10 יארד לכל אחד ובעיקר הגנת ברזל שעוצרת את את משחק הריצה של מיאמי לחלוטין לאחר רבע ראשון שהיה בשליטה מלאה של הביתיים. מהפכים רצופים בבית מעמידים כרגע את בולטימור בעמדה הבכירה לייצוג בפליאוף (כשסינסינטי צריכים לפגוש את פייטון ושוב את הסטילרס לעומת בולטימור שמארחים את היגוארים ונוסעים ליוסטון לקראת השבוע האחרון מול קליבלנד שככל הנראה אבדה סיכוי).
אריזונה הצליחה לגבור איך שהוא על חניכי אנדי ריד במשחק בינוני מינוס שלארי פיצג'רלד בוודאי ירצה לשים היכן שהוא בבוידם. במחצית הראשונה לא היתה להגנת הקארדילנס תשובה מול ג'מאל צ'ארלס שחתך להבקעה ל 63 יארד, אבל איבודי הכדור של הצ'יפס השאירו את ההובלה של המארחים כשלא שמו על הלוח ולא נקודה אחת לאורך כל המחצית השניה כולל מסירה ישירות לידי ההגנה באמצע הרבע השלישי. אני לא משוכנע שהיה מגיע לקזס סיטי לנצח, אבל בכל מקרה לא נראית לי הגיונית ההחלטה של השופטים על הפאמבל של קלסי כשנותרו פחות מ-5 דקות ליום הרבע הרביעי – החלטה שבהחלט "גמרה" את המשחק.
למרות הנצחון היפה, צפויה לקארדילנס מאבק לא פשוט כדי להתחמק מביקור בלאמבו באמצע ינואר – כאשר בשלושת השבועות שנותרו עד תום העונה הם צריכים להתמודד מול יריבות בתוך הבית (ארוח קשה בסנט לואיס, ביקור של סיאטל המשתפרת ונסיעה לסן פרנציסקו . – וצריך לראות מה יהיה מצבו של אנטוניו קרומאטי לאחר הפציעה בום ראשון. במקביל, תוכנית המשחקים של גרין ביי נראית קלה בהרבה (נסיעות לבפאלו וטמפה, ארוח של הליונס).
הריצה הקלילה של דנבר לקראת חודש ינואר לא נראית כל כך פשוטה. לא העמקתי בספירת כמות המשחקים שפייטון מסיים ללא אף TD במסירה, אבל הברונקוס העלו את מינון הריצות באופן שמגביר את האיזון במשחק ההתקפה עם 21 ריצות של אנדרסון לבדו והתוצאות משתלמות (פייטו הוסיף למאזן 173 יארדים ולאורטון נרשמו 355 יארדים, כששניהם מוסרים פעמיים ל-INT). מצד השני, ההגנה בכתום התעייפה ואפשרה לבפאלו להבקיע פעמיים ברבע האחרון עד כדי מצב שהם במרחק של TD בודד משויון. התנהלות שכזו צריכה להדליק נורות אזהרה במייל היי.
התמודדות איתנים חשובה התקיימה בפילדלפיה, שם ראינו את היכולת הנפלאה של שני הברגים המרכזיים במכונה: וילסון הציג שילוב של מסירות ל-263 יארד עם 10 ריצות ל-48 יארד, ונוסיף את לינץ' שהופעל על הרפצה 23 פעמים ובמסירות 5 פעמים נוספות כדי להראות איך הבחור סוחב אחריו הגנה שלמה בדרך ל-113 יארד. יתכן שהציפיות מסנצ'ז קצת גבוהות עם משחק שבו הוא רושם 50 אחוזי הצלחה ל-96 יארדים בלבד. נוסיף לכך עצירה מוחלטת של משחק הריצה (50 יארדים למקקוי ואפס לספולס) והנה התשובה להבדלי הרמות בין הסיהוקס לטוענת לכתר אלופות ה-NFC מזרח. לפילי יתרון קטן מעל דאלאס: הן נפגשות ראש בראש בשבוע הקרוב ושתיהן משחקות מול וושינגטון. ההבדל: לקאובויס מצפה אתגר קשה בביקור של אנדרו לאק בעוד שבועיים לעומת נסיעה ל-met life של האיגלס בשבוע החותם של העונה.....
שיא השיאים של המחזור היה הצגת העניות של הניינרס שחצו את המפרץ כדי להגיע לאוקלנד ולאכול מרורים מהשחורים-כסופים. במקום לתאר נתונים סטטיסטיים מהמשחק, נסתפק ברשום על שתי הקבוצות בעמוד ה-power ranking. אם המחבר הנכבד היה צריך לנדוד לעולם הקולנוע כדי להוציא משם תאורים ציוריים מהסוג הרשום.... אז מה נותר לנו ולהגיד....
If you're a Raiders fan, you have permission to run around the house in your underwear, hootin' and hollerin' for a week. Don't do the dishes, forget the laundry and let all those address labels sent to you by charities sit on the floor. So happy for that fan base. The team, meanwhile, deserves big props -- which you see reflected in this jump.
It's not looking good for San Francisco these days. Colin Kaepernick seems more skittish in the pocket than Newman trying to escape Jurassic Park with the dino DNA in that shaving-cream can. Speaking of, he would probably have more luck running for a touchdown than these Niners, who have scored all of one TD in their past 24 drives.
השבוע נחתם במופע נדיר ב-MNF. פתיחת משחק המתקרבת לשלמות כשרוג'רס ולייסי חותכים בהגנה כולל incomplete אחת בלבד. הרבע השני כלל חיתוך כנפיים מוחלט של הפאלקונס לקראת הירידה למחצית, אבל משחק רגוע ושקט של המארחים במחצית השניה אפשר לאטלנטה להראות קצת סימני חיים. נראה היה שכל המעמד היה כדי שהפאקרס יפנות את הבמה הנכבדת של לאמבו למופע יחיד של מספר 11 באדום-לבן: סימנים ראשונים לצפוי להגיע קיבלנו בריצה של 79 יארד שנעצרה על חוט השערה לפני ה-goal line בירוק צהוב. עשר פעמים נוספות הצליח מאט ראיין (שמסר ל-375 יארדים בתנאי מזג אויר לא קלים וקור אימים) למצוא את הידיים האמינות של חוליו ג'ונס לתפיסות אמיצות ואם כמות לא נתפסת של 259 יאדים לרזומה לפני שנטש את המגרש הקפוא עם פציעה (ללא צורך לקבלת מתנה מהסוג של שבוע שעבר בדמות אישור תפיסה עם רגל מחוץ לתחומי המגרש). אמנם הפאלקונס הפסידו ליריב איכותי בהרבה, אבל לאור השיפור המשמעותי של השבועות האחרונים הם יכולים לראות את חוף המבטחים של הפליאוף למרות שיבוץ קשה למשחקים הנותרים (בשבוע הקרוב הם מול הסטילרס המעוררים ובשני השבועות הנותרים מול הסיינטס והפנת'רס – שתי קבוצות בלתי צפויות לגמרי שלא איבדו תקוה בעצמן...)
בתחרות הפנימית שלנו – שתי השאלות הראשונות שטיפלו בקבוצות ה-AFC צפון היוו את המכשלה העיקרית לרוב החברים: בשתי השאלות היתה התפלגות זהה עם 20 איש שתומכים בביתיים לעומת 9 באורחים. התהפוכות ותוצאות המשחקים גרמו לנדנדת ציונים חריפה בניקוד שחולק. שלושה חברים אמיצים רשמו "נצחון חוץ" בכל ארבעת השאלות. שניים מהם זכו ב-20 נקודות לאור חוסר יכולות של ג'י ג'י וואט לעמוד בדרישותיו המחמירות של יורם והכל שלשות ה-TD של יוסטון הושגו בריצות מצד ההתקפה והשלישי רק ב-18. שלושה נוספים טעו רק במשחק עליו הניחו את כמות הנקודות הנמוכה ביותר והוסיפו למאזן 17 נקודוץ. מן הצד השני, המפולת בשאלות הראשונות גרמו להרבה חברים לצבור נקודות מעטות למדי: 12 איש קיבלו ניקוד חד-ספרתי (אבל בזכות ניו אינגלד וג'אקסונויל אף אחד לא קיבל פחות מ-6).
התוצאות של השבוע המהפכני הנוכחי היטיבו עם הצפיתות בטבלה המצטברת, לאחר ששני המובילים זכו ל-7 ו- 6 נקודות כ"א ואופיר שבמקום השלישי רק ל-11. הפער בין המקום הראשון לחמישי הצטמק מ-20 נקודות ל-15 בלבד והמירוץ נפתח מחדש.
הנה אנחנו מתקרבים (בצער) לסוף העונה.....
הטורנדו התורן של השבוע טלטל לא מעט מגרשים ואפילו לא פסח על אולמות סגורים המוגנים מהשפעות מזג האויר: בין הבולטים שבמתקנים מעוררי התדהמה נציין את הסופרדום בניו אורלינס שבו נערך אחר המשחקים המזעזעים של הסיינטס בעידן שון פייטון. קרולינה (שכבר הוספדה) עם הגנת ברזל עוצרת הרמטית את התקפת הסינטס ומחזירה צבע ללחיים עם אופציה (חלושה) להמשיך גם בפליאוף עם יצליחו במפגשים הצפויים בשארלוט עם טמפה ביי, קליבלנד ובעיקר בחזרה לאולם סגור מול פאלקונס בשבוע שינעל את משחקי הבית הדרומי של ה-NFC באחת העונות המוזרות ביותר שאפשר לצפות כאשר בראש הבית שתי קבוצות במאזן 5-8 !!
במעקב החבר'ה שהשתתפו בתחרות נכללו כמה מחברות הבית הצמוד המקביל (במילים אחרות – צפון ה-AFC), ואכן קיבלנו כמה משחקים מרתקים: הצמוד שביניהם התקיים בקליבלד שבו האוהדים המורגלים במפח נפש ארוך ומתמשך לאור שנים רבות צפו בהנאה בקבוצתם עוצרת את התקפת הקולטס לכמות יארדים בלתי נתפסת בסטנדרטים המקובלים של אנדרו לאק, אבל כשמשאירים שניות מיותרות על השעון – הנסיון של פגאנו וחניכיו משאיר את החומים מאוכזבים שוב (כמעט יוצא לי לומר "כרגיל"). התמודדות פנים ביתית היתה בסינסינטי, שם ראינו עוד כוכב על שמתפקד כדר' ג'קיל ומסטר הייד. אמנם התחלנו עם שלושה רבעים צמודים וחיתוך מדהים של דאלטון דרך בור ענק בהגנה ל-TD נדיר בריצה, אבל בהמשך ביג בן השתיק את הקהל עם 350 יארדים באויר ו-3 מסירות להבקעה. כולל 94 מדהימים של בריאנט כדי לגמור את משחק סופית ברבע האחרון. בורג חושב מאוד בהתקדמות של הסטילרס היא ההפעלה המסיבית (26 ריצות!) של לביאן בל שגמע על הרצפה 185 יארדים והוסיף שש קליטות של מסירות באויר ל-50 יארד, כולל TD אחד מבין ה-6 הללו.
האחרונה לחבורה נסעה דרומה. תחת השמש של מימאי ראינו את ג'ו פלאקו זורח עם 269 יארד באיזון נפלא של מסירות לשבעה רסיברים עם יותר מ-10 יארד לכל אחד ובעיקר הגנת ברזל שעוצרת את את משחק הריצה של מיאמי לחלוטין לאחר רבע ראשון שהיה בשליטה מלאה של הביתיים. מהפכים רצופים בבית מעמידים כרגע את בולטימור בעמדה הבכירה לייצוג בפליאוף (כשסינסינטי צריכים לפגוש את פייטון ושוב את הסטילרס לעומת בולטימור שמארחים את היגוארים ונוסעים ליוסטון לקראת השבוע האחרון מול קליבלנד שככל הנראה אבדה סיכוי).
אריזונה הצליחה לגבור איך שהוא על חניכי אנדי ריד במשחק בינוני מינוס שלארי פיצג'רלד בוודאי ירצה לשים היכן שהוא בבוידם. במחצית הראשונה לא היתה להגנת הקארדילנס תשובה מול ג'מאל צ'ארלס שחתך להבקעה ל 63 יארד, אבל איבודי הכדור של הצ'יפס השאירו את ההובלה של המארחים כשלא שמו על הלוח ולא נקודה אחת לאורך כל המחצית השניה כולל מסירה ישירות לידי ההגנה באמצע הרבע השלישי. אני לא משוכנע שהיה מגיע לקזס סיטי לנצח, אבל בכל מקרה לא נראית לי הגיונית ההחלטה של השופטים על הפאמבל של קלסי כשנותרו פחות מ-5 דקות ליום הרבע הרביעי – החלטה שבהחלט "גמרה" את המשחק.
למרות הנצחון היפה, צפויה לקארדילנס מאבק לא פשוט כדי להתחמק מביקור בלאמבו באמצע ינואר – כאשר בשלושת השבועות שנותרו עד תום העונה הם צריכים להתמודד מול יריבות בתוך הבית (ארוח קשה בסנט לואיס, ביקור של סיאטל המשתפרת ונסיעה לסן פרנציסקו . – וצריך לראות מה יהיה מצבו של אנטוניו קרומאטי לאחר הפציעה בום ראשון. במקביל, תוכנית המשחקים של גרין ביי נראית קלה בהרבה (נסיעות לבפאלו וטמפה, ארוח של הליונס).
הריצה הקלילה של דנבר לקראת חודש ינואר לא נראית כל כך פשוטה. לא העמקתי בספירת כמות המשחקים שפייטון מסיים ללא אף TD במסירה, אבל הברונקוס העלו את מינון הריצות באופן שמגביר את האיזון במשחק ההתקפה עם 21 ריצות של אנדרסון לבדו והתוצאות משתלמות (פייטו הוסיף למאזן 173 יארדים ולאורטון נרשמו 355 יארדים, כששניהם מוסרים פעמיים ל-INT). מצד השני, ההגנה בכתום התעייפה ואפשרה לבפאלו להבקיע פעמיים ברבע האחרון עד כדי מצב שהם במרחק של TD בודד משויון. התנהלות שכזו צריכה להדליק נורות אזהרה במייל היי.
התמודדות איתנים חשובה התקיימה בפילדלפיה, שם ראינו את היכולת הנפלאה של שני הברגים המרכזיים במכונה: וילסון הציג שילוב של מסירות ל-263 יארד עם 10 ריצות ל-48 יארד, ונוסיף את לינץ' שהופעל על הרפצה 23 פעמים ובמסירות 5 פעמים נוספות כדי להראות איך הבחור סוחב אחריו הגנה שלמה בדרך ל-113 יארד. יתכן שהציפיות מסנצ'ז קצת גבוהות עם משחק שבו הוא רושם 50 אחוזי הצלחה ל-96 יארדים בלבד. נוסיף לכך עצירה מוחלטת של משחק הריצה (50 יארדים למקקוי ואפס לספולס) והנה התשובה להבדלי הרמות בין הסיהוקס לטוענת לכתר אלופות ה-NFC מזרח. לפילי יתרון קטן מעל דאלאס: הן נפגשות ראש בראש בשבוע הקרוב ושתיהן משחקות מול וושינגטון. ההבדל: לקאובויס מצפה אתגר קשה בביקור של אנדרו לאק בעוד שבועיים לעומת נסיעה ל-met life של האיגלס בשבוע החותם של העונה.....
שיא השיאים של המחזור היה הצגת העניות של הניינרס שחצו את המפרץ כדי להגיע לאוקלנד ולאכול מרורים מהשחורים-כסופים. במקום לתאר נתונים סטטיסטיים מהמשחק, נסתפק ברשום על שתי הקבוצות בעמוד ה-power ranking. אם המחבר הנכבד היה צריך לנדוד לעולם הקולנוע כדי להוציא משם תאורים ציוריים מהסוג הרשום.... אז מה נותר לנו ולהגיד....
If you're a Raiders fan, you have permission to run around the house in your underwear, hootin' and hollerin' for a week. Don't do the dishes, forget the laundry and let all those address labels sent to you by charities sit on the floor. So happy for that fan base. The team, meanwhile, deserves big props -- which you see reflected in this jump.
It's not looking good for San Francisco these days. Colin Kaepernick seems more skittish in the pocket than Newman trying to escape Jurassic Park with the dino DNA in that shaving-cream can. Speaking of, he would probably have more luck running for a touchdown than these Niners, who have scored all of one TD in their past 24 drives.
השבוע נחתם במופע נדיר ב-MNF. פתיחת משחק המתקרבת לשלמות כשרוג'רס ולייסי חותכים בהגנה כולל incomplete אחת בלבד. הרבע השני כלל חיתוך כנפיים מוחלט של הפאלקונס לקראת הירידה למחצית, אבל משחק רגוע ושקט של המארחים במחצית השניה אפשר לאטלנטה להראות קצת סימני חיים. נראה היה שכל המעמד היה כדי שהפאקרס יפנות את הבמה הנכבדת של לאמבו למופע יחיד של מספר 11 באדום-לבן: סימנים ראשונים לצפוי להגיע קיבלנו בריצה של 79 יארד שנעצרה על חוט השערה לפני ה-goal line בירוק צהוב. עשר פעמים נוספות הצליח מאט ראיין (שמסר ל-375 יארדים בתנאי מזג אויר לא קלים וקור אימים) למצוא את הידיים האמינות של חוליו ג'ונס לתפיסות אמיצות ואם כמות לא נתפסת של 259 יאדים לרזומה לפני שנטש את המגרש הקפוא עם פציעה (ללא צורך לקבלת מתנה מהסוג של שבוע שעבר בדמות אישור תפיסה עם רגל מחוץ לתחומי המגרש). אמנם הפאלקונס הפסידו ליריב איכותי בהרבה, אבל לאור השיפור המשמעותי של השבועות האחרונים הם יכולים לראות את חוף המבטחים של הפליאוף למרות שיבוץ קשה למשחקים הנותרים (בשבוע הקרוב הם מול הסטילרס המעוררים ובשני השבועות הנותרים מול הסיינטס והפנת'רס – שתי קבוצות בלתי צפויות לגמרי שלא איבדו תקוה בעצמן...)
בתחרות הפנימית שלנו – שתי השאלות הראשונות שטיפלו בקבוצות ה-AFC צפון היוו את המכשלה העיקרית לרוב החברים: בשתי השאלות היתה התפלגות זהה עם 20 איש שתומכים בביתיים לעומת 9 באורחים. התהפוכות ותוצאות המשחקים גרמו לנדנדת ציונים חריפה בניקוד שחולק. שלושה חברים אמיצים רשמו "נצחון חוץ" בכל ארבעת השאלות. שניים מהם זכו ב-20 נקודות לאור חוסר יכולות של ג'י ג'י וואט לעמוד בדרישותיו המחמירות של יורם והכל שלשות ה-TD של יוסטון הושגו בריצות מצד ההתקפה והשלישי רק ב-18. שלושה נוספים טעו רק במשחק עליו הניחו את כמות הנקודות הנמוכה ביותר והוסיפו למאזן 17 נקודוץ. מן הצד השני, המפולת בשאלות הראשונות גרמו להרבה חברים לצבור נקודות מעטות למדי: 12 איש קיבלו ניקוד חד-ספרתי (אבל בזכות ניו אינגלד וג'אקסונויל אף אחד לא קיבל פחות מ-6).
התוצאות של השבוע המהפכני הנוכחי היטיבו עם הצפיתות בטבלה המצטברת, לאחר ששני המובילים זכו ל-7 ו- 6 נקודות כ"א ואופיר שבמקום השלישי רק ל-11. הפער בין המקום הראשון לחמישי הצטמק מ-20 נקודות ל-15 בלבד והמירוץ נפתח מחדש.