תשובה ל baudrate
התשובה שלך בענין קווי השדה - היא קישקוש מוחלט. ראשית, כפי שאני מבין את המשתמע מדבריך, אתה מניח שמטען "חי", תחילה, בעולם חד-מימדי, שבו יש בעצם קו שדה אחד בלבד, שהוא פונקציה של X, שההיטל שלו על ציר X - הוא קו ישר (תמיד). (כי קווי שדה מקבילים במימד אחד, הם בעצם בעיה במימד אחד). ואז, אתה טוען, שלפתע - המטען שלנו עושה "קפיצת דרך" היישר לתוך עולם דו-מימדי, שבו המימד שלנו "מתעקם" לפתע לתוך המימד הנוסף (השני). ובשום מקרה, כך אתה טוען, העולם שלנו איננו יותר מאשר פונקציה סקלרית מעל מרחב דו-מימדי. כלומר, אתה בעצם טוען שתחילה חיינו ב- "ישר-לנדיה", ולפתע עברנו ל- "
שטוח-לנדיה". מעניין שהשאלה לא הגדירה לנו מהו העולם שבו אנו חיים, ולפיכך - נטלת לעצמך חרות בלתי-מובנת (ויצירתית משהו) בלקבוע עבור השאלה - באיזה עולם היא "חיה". "מבחן בוזגלו" אומר שהאדם הסביר, היה מפרש את הבעיה כך שהיא "חיה" בעולם שלנו, דווקא, ולא - תחילה ב- "ישר-לנדיה", ולפתע - מעבר ל- "
שטוח-לנדיה", וזאת בהיעדר הסבר אחר. אבל גם ב- "
שטוח-לנדיה" - ההסבר שלך הוא שטות מוחלטת, למשל מהסיבה הבאה: 1. "מטען נע ממנוחה"... אנא הסבר מדוע קווי שדה מקבילים
לא יגרמו למטען
לנוע ממנוחה. כי "בעולם שלך" (נניח "
שטוח-לנדיה", או המרחב האוקלידי E2), קווי שדה שהם רק פונקציה של משתנה אחד, נניח X, ושהם מקבילים כפי שהיצעת,
יגרמו לכל מטען לנוע ממנוחה. מדוע היה צורך לטעון שצריך שהקווים
לא יהיו מקבילים ? בתשובה קודמת שלי, אמרתי שצריך שהנגזרת השנייה של השדה תתאפס. זה כמובן לא נכון. צריך שהנגזרת
הראשונה תתאפס בכל מקום במרחב. וזה, כידוע, אומר שהשדה החשמלי הוא גבוע (קונסטנט) - ואין בכלל "קווי שדה". ובכן,
כל קווי שדה שהם יגרמו
לכל מטען לנוע ממנוחה. what say you ?