אז תשמעו על חמה מכוכב אחר...
אני לא יודעת אם חמתי אוהבת אותי או לא אבל אני כמעט לא שומעת ממנה ויותר מזה, אני גם לא רואה אותה. פעם אחרונה שראיתי אותה זה היה במהלך חודש אוקטובר 2000, אחרי שנולדה הבת הקטנה שלנו. היא באה, התיישבה בסלון, נתנה לשלושת הגדולות איזו מתנה אני אפילו לא זוכרת מה. ביקשה להחזיק את דקל הפיצי, ישבה איזה שלושת רבעי שעה. הקטנה בידיים שלה ושוחחנו שיחת חולין של כלום ממש. אחרי שלושת רבעי שעה היא מסרה לי את הקטנה, קמה. אמרה שהיא כבר צריכה לחזור, שמחשיך ומאוחר. אנחנו גרנו בת"א והיא בקיראון. יש אוטובוס מאצלנו עד אליה הביתה כל חצי שעה. קמה, נפרדנו יפה. וזהו. מאז לא ראיתי אותה יותר. בינתיים עברנו דירה והזמנו את ההורים של האיש שלי לבקר ולראות את הבית החדש שלנו והם לא באים וגם לא מצלצלים. אולי אמרתי משהו מעליב? אז זה לגבי חמה אחת. החמה השניה שאני רוצה לספר לכם עליה, היא אמא שלי ואיך שהיא מתייחסת לאשתו של אח שלנו ואיך שהיא מתייחס לאיש של אחותי. אין עליה, על האשה הזאת. גיסתי ביחסים מעורערים ביותר עם אמא שלה כבר שנים, עוד לפני שהכירה את אחי. אמא שלה לא סובלת את אח שלי, בלי שום סיבה מוצדקת למעשה. השיא היה כשהיא היתה אמורה לתת לגיסתי כספים מסבתא של גיסתי לקניית דירה אבל היא הטילה וטו ונתנה תנאים שונים כשהגדול מכולם היה ש"אולי תתגרשי ממנו?" גיסתי הבהירה לאמא שלה שהיא מעדיפה למות לפני שתוותר על אחי. לעומת זאת היא קוראת לאמא שלנו "אמא" ואמא שלי אומרת שיש לה עוד בת, לפעמים כאילו בצחוק, אבל את האמת, אנחנו רואים את גיסתי יותר מאשר את אחי ולפעמים היא מגיעה בלעדיו לארוחות משפחתיות כשהוא עובד שעות רבות. גם גיסי הרבה פעמים מעדיף עוד ארוחה אצל אמא שלנו מאשר אצל הוריו, טוב אבל זה גם בגלל שאחותי גרה באותו בנין של ההורים שלנו, קומה אחת מעל.