פילוסוף רוחני33
Well-known member
העולם רצף אינסופי של רמות סיפור בתוך סיפור. כל רמה קיימת במציאות יותר מאלה שמתחתיה. בכל רמה רק נקודה אחת. ככל שנקודה קרובה יותר לתחושה, היא יותר קיימת במציאות. בעולם 4 ישויות: מספר (או אמת), מקום, חומר ומודעות. כל אחת מציאותית יותר מקודמתה. ככל שבעצם יש יותר מישות אמתית יותר, הוא אמתי יותר. העולם שואף להישאר באותה רמת מציאות כל הזמן, כי הוא לא יכול להיעלם או להיברא בגלל חוק השימור. לכן ככל שהזמן מתקדם ולכן הופך דברים לאמתיים יותר, העולם גם הופך דמיוני יותר ומרוחק מהתחושה כדי לאזן. לכן דבר דמיוני יקרה אחרי דבר אמתי יותר, ודבר דמיוני בשביל הצופה יקרה אחרי האמתי יותר בשבילו. רצף הסיפורים חוזר על עצמו שוב ושוב עד אינסוף אחרי סופו, כך שבסיפור דמיוני יותר מהעצם הכי דמיוני חוזר העצם הכי אמתי. הקורה בסיפורים אמתיים משתקף בדומה בסיפורים דמיוניים יותר. אם הייתה הפיכה לאמתי, תהיה יותר הפיכה אחרת לדמיוני. בין המקום והחומר זמן ואנרגיה, הנעים זה לעבר זה ומתחברים במרכז בחיץ המפריד בין הישויות ומונע מעבר בין הצדדים. ככל שדבר אמתי יותר, הוא מרוחק יותר מהרמות הקודמות. לכן המודעות היא הכי מרוחקת מהישויות האחרות כי היא הכי אמתית. הסיבה שיש בדיוק 3 ממדים במרחב, היא שאם נכניס אנרגיה לתוך החומר, תצטרך להתפשט במידה שווה לשני הכיוונים; ולו היו רק 2 ממדים, היה צריך להכניסה בדיוק באמצע כדי שההתפשטות תהיה שווה. כשיש 3 ממדים, אפשר להכניסה בכל מקום לאורך הקו ותמיד למצוא דרך לפשטה שווה לשני הכיוונים.