a e q u i t a s
New member
תיאורית הקשר בנוגע לנחיתה על הירח
אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר בעולם היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וכי זויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA. זאת כדי להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית ולבלום את התקדמות ברית המועצות בחלל משום שהם כבר היו על סף פרויקט דומה, לפי הטענות הללו, ולאחר שהאמריקנים הקדימו אותם הם נאלצו לוותר. במשאל דעת קהל בארצות הברית, שערך מכון גאלופ בשנת 1999 נמצא כי 6% מהנשאלים הטילו ספק בכך האסטרונאוטים של אפולו הילכו על הירח. כל המדענים, הטכנאים והמומחים דחו את הטענה ואמרו כי היא חסרת בסיס. תומכי תיאורית המתיחה מאמינים כי הנחיתה של אפולו 11 ב-20 ביולי 1969, והמשימות שהיו בעקבותיה לא התרחשו אלא בוימו על כדור הארץ. הרעיון תפס תאוצה ומאמינים בעקבות הסרט "קפריקורן-1" (משנת 1978) שתיאר ניסיון של נאס"א לביים נחיתה מאוישת על מאדים. יתכן גם כי סצנה קצרה בסרט "יהלומים הם לנצח" מסדרת ג'יימס בונד (1971), המראה סימולציה של הנחיתה על הירח גרמה לאנשים לחשוב שהנחיתה הייתה מזויפת. יש הטוענים גם כי המחזאי הבריטי דזמונן לודן כתב מחזה הבשם "מכופפי החדשות" ('The News-Benders') בשנת 1967 ובו טען כי ההתפתחויות טכנולוגיות גדולות שהתרחשו מאז 1945 היו בעצם סימולציות ולא התרחשו באמת. המחזה צולם לטלוויזיה בשנת 1968 והראה נחיתה מזויפת על הירח באמצעות דגמים."
מניעים כמה מניעים הוצעו בידי תומכי התאוריה לכך שהממשל זייף את הנחיתה על הירח. הנה כמה מהעיקריים שבהם: הסחת דעת – ממשלת ארצות הברית יכלה להרוויח מהסחת הדעת של הציבור הרחק ממלחמת וייטנאם. תומכי תאורית הקשר מעירים כי הפעילות על הירח הופסקה באחת, כאשר בוטלו שלוש משימות, בערך באותו הזמן שבו ארצות הברית החליטה להפסיק את מעורבותה במלחמה. יוקרה של המלחמה הקרה – ממשלת ארצות הברית ראתה בסדר עדיפות גבוה ניצחון במירוץ החלל מול ברית המועצות. להגיע לירח, אם הדבר אפשרי, היה מסוכן ויקר מדי. הם טוענים כי למרות הניטור ההדוק בידי ברית המועצות, היה קל לארצות הברית לפברק את הנחיתה ולטעון לנצחון אחרי שורה ארוכה מאוד של הפסדים (הלוויין הראשון, הטיסה המאוישת הראשונה וכו'). כסף – נאס"א גייסה כ-30 מיליארד דולר כדי להגיע לירח. סכום זה שימש לתשלום למספר רב של אנשים, ואיפשר להם לקנות אותם ולהפוך אותם לשותפים לפשע. בגרסאות שונת של הרעיון הזה, תעשיית החלל מאופיינת ככלכלה פוליטית, שיצרה קרקע פוריה לשרידותה שלה עצמה. סיכון – הטכנולוגיה שהייתה זמינה באותו הזמן, הייתה כל כך בעייתית והאמריקנים לא רצו לקחת סיכון.
משדר הטלוויזיה של פוקס בשנת 2001, הובאו פרטים אלו בתחקיר שערכה רשת הטלווזיה, "פוקס". בתוכנית זו נטען כי ניל ארמסטרונג וחבריו לצוות "אפולו 11" מעולם לא דרכו על אדמת הירח, אלא על רצפת אולפנים מאוד משוכללים בארצות הברית, כאשר את שלוש המשימות הראשונות ביים לא פחות ולא יותר מאשר במאי 2001: אודיסיאה בחלל - סטנלי קיובריק. בפוקס, לא השתכנעו מהצילומים וההקלטות שהפיצה נאס"א, וטוענים כי לא היו דברים מעולם. ארצות הברית רצתה לנצח בתחרות, אבל ידעה שהיא רחוקה מניצחון. על פי הפרסומים נטען כי הוחלט לביים את הנחיתה הראשונה כדי להסיר את האיום הרוסי ולפעול ללא לחץ לביצוע המשימה. התחקירנים שמסתמכים על טענות ישנות של תומכי תאוריית הקשר, מעלים לכאורה כמה נקודות למחשבה. הטענה הראשונה היא שדגל ארצות הברית כפי שנקלט במצלמות נאס"א צולם מתנופף ברוח, והרי לא יתכנו רוחות על הירח. טענה שנייה היא שבצילומים לא ניתן לראות כוכבים ברקע והשאלה הנשאלת היא הכיצד? ואילו הטענה השלישית נוגעת לצל שמופיע על הקרקע שלטענתם לא ממוקם בזווית הנכונה. המידע נלקח מויקיפדיה
אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר בעולם היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וכי זויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA. זאת כדי להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית ולבלום את התקדמות ברית המועצות בחלל משום שהם כבר היו על סף פרויקט דומה, לפי הטענות הללו, ולאחר שהאמריקנים הקדימו אותם הם נאלצו לוותר. במשאל דעת קהל בארצות הברית, שערך מכון גאלופ בשנת 1999 נמצא כי 6% מהנשאלים הטילו ספק בכך האסטרונאוטים של אפולו הילכו על הירח. כל המדענים, הטכנאים והמומחים דחו את הטענה ואמרו כי היא חסרת בסיס. תומכי תיאורית המתיחה מאמינים כי הנחיתה של אפולו 11 ב-20 ביולי 1969, והמשימות שהיו בעקבותיה לא התרחשו אלא בוימו על כדור הארץ. הרעיון תפס תאוצה ומאמינים בעקבות הסרט "קפריקורן-1" (משנת 1978) שתיאר ניסיון של נאס"א לביים נחיתה מאוישת על מאדים. יתכן גם כי סצנה קצרה בסרט "יהלומים הם לנצח" מסדרת ג'יימס בונד (1971), המראה סימולציה של הנחיתה על הירח גרמה לאנשים לחשוב שהנחיתה הייתה מזויפת. יש הטוענים גם כי המחזאי הבריטי דזמונן לודן כתב מחזה הבשם "מכופפי החדשות" ('The News-Benders') בשנת 1967 ובו טען כי ההתפתחויות טכנולוגיות גדולות שהתרחשו מאז 1945 היו בעצם סימולציות ולא התרחשו באמת. המחזה צולם לטלוויזיה בשנת 1968 והראה נחיתה מזויפת על הירח באמצעות דגמים."
