תימורה נותנת בראש!

[בואן פפינו]

תימורה נותנת בראש!

איזה שם יפה זה תימורה. מהאתר שלה: http://www.notes.co.il/timora/25933.asp

 

[משמרותי]

נותנת ועוד איך!../images/Emo91.gif

ראו תגובתי בשרשור למעלה. בעיני "נשל הנחש" הינו השיר הניו אייג'י המוחלט,ומאד הקדים את זמנו,למי שמבין את כוונתי. והפרשנות של תימורה בהחלט מאששת את זה!

 

[תושב כדור הארץ]

תימרה אכן נותנת כאן רשי מפתיע לאחת

הקלאסיקות החשובות בתרבותינו הספרותית. ובכן, לשאוב ממנה את את משמעותו האולטימיטיבית של השיר? תעשו לי טובה.. . אני לא חושב שהשיר אופטימי. מאיר לא סופר הנוטה להצביע על השלכות אופטימיות לאירועי ההווה. וכן "נשל הנחש" הוא שיר העוסק בהווה לאור השלכותיו הפוטנציאליות על העתיד, כאשר עצם התהייה היא האירוע המרכזי העומד במבחן. מאיר מבכה בשיר את זה שאפילו לעצור בכדי לחשוב רגע אין זמן, ומצד שני אין תיקון לטעויות שנתן להגיד עליהן שנעשו בעיקבות העדר חשיבה. מאיר מעיד בשיר שהוא במשבר רק משום שהוא מתאפיין ביצר לעצור ולחשוב, ואין הוא מכונה משומנת המקבלת על עצמה הכתבות ישירות לביצוע. יצר שעל אף שהוא חיובי, הוא זה שעלול להיות המכשול הגדול מכולם. יש מעט יומרנות בניתוח של תימורה - "שוב אני מתחיל לשאול" – לא שואל, רק מתחיל לשאול. - פלצני - מתחיל לשאול זה כבר שואל בפועל! יתרה מכך, וגם לא בפעם הראשונה. נשמט, אביון ודל ממרוץ הכרכרה המשתקשקת - יוצא בהפסד רק משום שהעז לעצור בכדי לחשוב. "שולט במצב"? מאיפה היא הביאה את זה? ואבא חוזר ואומר... - האבא בשיר הוא אבא קלאסי - מצפה ללויאליות למה שממילא נתון כי מניסיונו של אבא זה מה שעדיף. ה"אבא" בשיר הוא לא טיפש אלא כזה שמבין שעדיף להיות נמלה. אגב, דימוי נהדר של מאיר (נמלות לא חושבות הן מבצעות). ה"אבא" של מאיר אומר בפרוש: תעשה מה שמצופה ממך ואל תשאל שאלות. "נפלט משצף מעגל" כלומר מקן נמלים, בעוד שעף עלפי שהוא נראה כך, הנמלים האלה הן בני אדם. הכוונה כאן היא לא ל"רעש אינסופי ומסחרר". פה זה לא פיקניק או לונגל. "התאוצה שוב ושוב דורסת" – אבל לא נכתב כאן שאותו - נכון לא נכתב, אז את מי, את סבתה שלי. תימורה נשמעת לי כמאותגרת משמעוית ויפאסנה או איזו סדנה לאיתור העצמי או משהו כזה. "הגיע הזמן לאפיין את גיבור השיר. אדם מלא חיים, שאוהב לחיות ויודע לגמוע בתאווה את החיים, שותה אותם בקשית ("מוצץ גבעול"). הוא מוכן לסיכונים ("צולל חופשי ללא מצנח"), פתוח ("לכל הכיוונים נפתח"), "והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת". - מה זה החרטא הזה? "לו רק יכולתי גם אני כך להגיח. בהשילי בלי כל חשש תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע". מצד שני, מילת המפתח היא "אגיע". לא "להגיע", כפי שאולי זה היה מתבקש. מה??? "להגיח" לא מספיק לך? הוא נמנע מכפילות ושמר על עברית אסטטית. "גם כאן הוא מפגין מודעות עצמית, שזאת כבר התחלה טובה לתיקון" - תגידי לי, מה את פסיכולוג או קצין המבחן של גיבור השיר? אני לא רוצה להמשיך למה אני מתחיל להתעצבן כבר. בקיצור פרשנות פלצנית ויומרנית. כמו שהשיר הזה היה מובן עד היום זה מה שהוא. אחרת מה שהתלהבתי ממנו עד היום בעצם לא הובן נכון. מה את אומרת? תנסי עוד פעם.