תינוקות ועבודה

[יעל י]

תינוקות ועבודה

אני מאד מאד שחוקה מעבודתי כבר הרבה זמן (לפני ההריון) אבל בחודשים האחרונים זה ממש החריף אתמול המנהל שלי קרא לי לשיחה אחרי העדרות של 4 ימים בגלל שפלג היה חולה (שמתוכם הייתי שני חצאי ימים) ואמר"אפשר להגיד עלי הרבה דברים אבל אי אפשר להגיד שאני לא מתחשב. בעלך צריך להבין שגם העבודה שלך חשובה!" שאלתי אותו אם מדובר על הימים שנעדרתי בגלל המחלה של התינוק והוא אמר "כן!" אז אמרתי לו שבעלי מאד מבין כי הנה אני כאן בעבודה והוא נשאר איתו היום ומחר ותגובתו הייתה "אם כך אז לא אמרתי כלום" אבל אני ממש לא נרגעת אולי בגלל המצב הרגיש אני יותר רגישה אבל ממש לקחתי את ההערה שלו קשה. וזו גם הסיבה שהעלתי את הסקר על אהבה או חוסר אהבה לעבודה.

 

[אדר שלי]

המממ... מתחשב?../images/Emo31.gif

תראי, את צריכה להראות לו את הפרספקטיבה לטווח הארוך. כלומר, זה ידוע שתינוקות חולים (בעיקר בחורף) הרבה, עד גיל שנתיים בערך. אחר כך זה הולך ונעשה טוב יותר. הוא צריך לקחת אויר, אם הוא רוצה שתישארי שם. אני מניחה שאת טובה במה שאת עושה ולא קל היום למצוא בנות שטובות בזה (תאמיני לי, אני יודעת...). ונראה לי שזה שאמרת לו שבעלך נשאר בבית במקומך, זה כן שיפר את המצב.

 

[odeia]

כל כך מוכר וכואב, אני עובדת בהנה"ח

ככה שישנם תאריכים שזה יהרג ובל יעבור. כשהבנות שלי חולות, זה תמיד בתאריכים הקריתיים, אני מתחלקת בשמירה עליהן עם בעלי, אצלו בעבודה כועסים, אצלי גם. אני באה לעבוד בשישי ועדיין לא מעריכים. ככה זה בוסים, חושבים שבשביל מינימום משכורת צריך לתת מקסימום עבודה.

 

[dorlim]

התשובה שלי באה מנקודת מבט של

אמא מנהלת: אם אם עובדת באה ואומרת לי - אני יכולה לעבוד X שעות ביום וכל פעם שהילד חולה / המטפלת איננה וכו' רק אני צריכה לתת את הגיבוי לעניין. זכותה! לכל אחת השיקולים האיישים שלה! אבל כמנהלת, אני אשקול את שיקולי אם להעסיק אותה או לא (וישנה סבירות גבוהה שאני אחפש פתרון אחר, כיוון שקשה לבנות תוכנית עבודה על סמך זה שאולי היא תהיה ואולי לא...) ברגע שמדובר בעובדת שמתנהגת באופן המוצג לעיל ומצפה ממני כמנהלת (וכאם...) להתחשב במצבה. סליחה , אני לא איתה! אם הרצון שלנו כנשים זה להתקדם בעבודה, אנחנו חייבות להבין שצריך למצוא את המנגנון המשפחתי שבו הנטל של הטיפול בילדים (כולל גיבוי למטפלת, מחלה וכו') לא יפול עלינו אלא יתחלק עם עוד צד. וטיפ קטן - כשאנחנו נקלעות למצב הזה של הצורך בטיפול בילדים ואנחנו מחסירות ימי עבודה צריך לעשות יחסי ציבור לחלוקת הנטל ע"י אחרים (בעל, אמא, ביביסיטר וכו' - כל אחת והסייען שלה

).

 

[dorlim]

ועוד דבר חשוב ששכחתי

במקרה הספציפי שלך - אין לך מה לכעוס על הבוס, להפך הוא ראה שיש חלוקת נטל ושאת חושבת שהעבודה חשובה ולכן לקח את הדברים שלו בחזרה. זה דווקא בוס ששווה הערכה כי הוא מודה בטעות (לצערי יש רק מעטים כאלה....

) בכל מקרה שולחת

 

[אמא של עופרי וטל]

איך את מסבירה את זה

שדווקא למנהלות אמהות קשה יותר לקבל את זה שעובדת צריכה להיות עם בנה החולה? ולמה את מתרצת את זה בשביל המנהל? התשובה שלך מחזירה אותנו אחורה, ושמה אותנו במקומות שאישית אני לא אוהבת. הרי בימים כאלו אני צריכה לצאת לעבודה כדי לעזור כלכלית למשפחה. הילדים נמצאים בגן לצורך העניין שגם אני וגם אבי הילדים יעבוד. האם כדי לשמור על העבודה שלי שילדי חולים אני צריכה לשים בייבי סיטר? האם הנשים היום מרוויחות ככה שיכולות להרשות לעצמם שאם הילד חולה הוא יהיה עם בייבי סיטר? ומה קורה במקרה ששתי הסבתות עובדות? אם נשים היו מרוויחות מספיק כדי לשלם לבייבי סיטר (מבלי שיהיה הפסד כלכלי) אז זה היה בדר. האם את בתור מנהלת דואגת לכך ששכר נשים יהיה זהה לשכר גברים? יש לי הרגשה (וחלילה אני לא מדברת עליך אישית אלה באופן כללי על מנהלות) שכדי לשמור על מקום עבודה שלהן הן עושות דברים שהן כביכול נגד "נשים". כמו שכר מועט, כמו להעדיף גבר כדי שלא תהיה תחרות ועוד ועוד.

 

[dorlim]

גישת הניהול שלי ../images/Emo18.gif ארוך

לפני שאני אתייחס ספציפית לחלק מהטענות אני אקדים בהסבר קצר על גישת הניהול שלי: אני משתייכת לאסכולה ניהולית נשית חדשה שרואה בשילוב של משפחה וקריירה משהו שהוא בגדר של דבר טוב שמעצים את העובד. אני חושבת שאבא לא צריך להתגרש כדי לבלות עם הילדים שלו פעמים בשבוע אחה"צ זמן איכות. כך לדוגמא, אחד הפרמטרים "החשובים" במדידת עובד לא רלוונטי עבורי - שעות נוספות - זה לא פרמטר להשקעה בעבודה. הפרמטר הנכון בעיניי הוא תפוקה ועמידה במטלות ולא כמות שעות שהעובד היה בעבודה. הגישה הזו היא גישה שמקדמת נשים - (ראי הדוגמא האחרונה) ומאפשרת לנשים להוכיח את עצמן בעבודה. הגישה הזו היא גישה שוויונית - לא רק האישה צריכה לצאת ב-16 לילדים אלא גם הבעל ובהתייחסות לדוגמא שהעלתה את הנושא - לא רק האישה צריכה להשאר עם הילד החולה - גם הבעל. אחרי שהסברתי את זה אני יכולה לענות לשאלות שהעלת : * לא רואה הבדל ביני ובין מנהל גבר בהתייחסות לעובד (ומבחינתי אין הבדל בין עובד גבר לעובדת אישה) שמחסיר שעות בשל הצורך בטיפול בילדיו. יש מספר ימי מחלת בן משפחה (בחוק גם לגבר וגם לאישה!) שהעובד/ת יכול/ה לנצל. צריך לדעת לנצל אותם בתבונה - כלומר אם בעבודה של האישה יש כעת פרויקט קריטי עדיף שהיא תצא לעבודה ובעלה ישאר עם הילד החולה ולהפך... * שוב מתוך גישה שוויונית אני פועלת לכך שלפחות אצלנו לא יהיה הבדל בין שכר של גבר לאישה בנתונים דומים (למען האמת אצלנו יש מקרים שבהם נשים מרוויחות יותר מגברים!!!!) * את יוצאת מתוך נקודת הנחה שמשכורת של גבר היא המשכורת העיקרית בבית. אני לא ! רק בפורום יש המון דוגמאות למקרה ההפוך (אני אחד מהם). אני חושבת שאם הגישה של אישה היא לצאת לעבודה רק כדי "להשלים הכנסה", קודם כל זו זכותה ואני לא מבקרת אותה על כך! אבל מצד שני - אישה כזו חייבת להבין שזו הבחירה שלה. היא בחרה שלא להקדיש משאבים מרובים יותר לעבודה ולכן היא לא יכולה לצפות מהמעביד שלה להשקיע בה חזרה משאבים נוספים (בעיקר מבחינת קידום) * לגבי העדר תחרות - אני מעולם לא נתקלתי בנושא. ולא חושבת שיש הבדל בין המינים בנושא הזה. נראה לי שבצוות שיש בו גם גברים וגם נשים באותו מעמד ותפקיד התחרות שווה בין כולם ואין הבדל בתחרות בין הנשים לבין עצמן או כל חלוקה אחרת. מקווה שהבהרתי את עצמי ובטוחה שרק אם כולנו כנשים ננהג בגישה שכזו נצליח לשנות משהו בכללי המשחק (הגבריים)

 

[rona25]

מסכימה עם אמא של עופרי וטל

וגם אני מנהלת עובדות שרובן אימהות וחלקן נשים בהיריון ומשתדלת להתחשב באילוצים שלהן גם אם זה דופק לי דד ליינים חשובים אני יותר סלחנית לצערי נתקלתי ביותר הבנה מבוסים גברים ולא מנשים להיעדרויות ומחלות, אין לי הסבר למה זה ככה ואני ממש לא באה לתקוף את לימור, אל תקחי את זה אישית, ממש לא