תינוקת שעושה דווקא

ttll2

New member
תינוקת שעושה דווקא

איך מתמודדים? היי, ביתי בת שנה ו- 10, יחסית מפותחת לגילה.מדברת יפה ומבינה הכל. אחיה נולד לפני חצי שנה והיה לה לא קל לקבל את השינוי. עכשיו נראה שהתרגלה לרעיון, כמובן שמדי פעם היא מקנאה. לאחרונה היא פשוט עושה דווקא על המון דברים. אומרים לה לא לטרוק דלתות כי תסגר לה האצבע אז היא דווקא רצה בכל הבית טורקת את כל הדלתות ובורחת... מבקשים ממנה שתי דקות לשבת בנחת להסתרק, דווקא מתחילה לרוץ ולעשות קטעי שובבות. בזמן האוכל היא מעיפה חתיכות לרצפה, בכוונה. ניסינו להסביר לה אבל נראה שהיא מתעלמת וממשיכה בשלה. כשמסבירים לה שאסור היא כאילו "נדלקת" וחייבת לעשות את מה שאסור. מה עושים?
 
הילדה בודקת את מקומה בליבכם.

שלום רב, הפעוטה שלך בודקת האם אתם אוהבים אותה? האם היא עדיין חשובה לכם? האם תקבלו אותה ללא תנאי? התגובות שלכם הם מבחינתה התשובות לשאלות. היא בודקת האם היא תקבל יחס רך, מבין, עדין ורגיש כמו אחיה. האם תצליחו להכיל אותה כמו שאתם מכילים את התינוק? בשלב זה דרושים הרבה סבלנות ויצירתיות. עינת גבע, מכון אדלר.
 

survivorrr

New member
לי זה נראה קצת אחרת.

לא נראה לי שהילדה "שואלת". לי זה נראה כתגובה. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם - על מה היא מגיבה ככה. יש לי גם כמה השערות. ראשית, כתבת שהיה לילדה קשה לקבל את השינוי (של הלידה). למה? כנראה היא לא שותפה בתהליך כאירוע משפחתי. כנראה זה היה אירוע "להורים בלבד. המבוגרים שוכלים לפעמים שלא נולד תינוק רק להם. גם לילדה נולד תינוק. אז למה לא שיתפו אותה בתהליכים? בתכלעס זה בא לה ב"בום". אלה דברים שמרתיעים ילדים. אבל את זה כבר אי אפשר לגלגל אחורה. רק להבין למה זה קורה. התוספת שלך היתה שעדיין לפעמים היא מקנאה. השאלה היא האם יש לה סיבה לקנא. התשובה: כנראה שכן. למשל - אם הם ישנים באותו חדר, מה מעמדה בחדר. לדוגמא: אם התינוק ישן, האם מותר לה לשחק באותו זמן בחדר? אם לא - הנה סיבה טובה לקנא ובצדק. היא חשה ניזרקת מהחדר מפני התינוק. אם כך הדבר - היא צודקת. אין סיבה לזה. עוד שאלה - האם כל ההתעסקות שלכם היא עם התינוק עד כדי תחושת קיפוח שלה? סביר ביותר וגם לזה אין סיבה. ההתעסקות שלכם איתה חייבת להיות לא פחות מההתעסקות שלכם עם התינוק. כל השלכת האוכל לרצפה מעידה על זה. היא בתת-מודע שלה (ואולי אפילו במודע) אומרת - ואני אתרגם ברשותך - אם אני אחזור להיות תינוקת, גם אני אקבל מה שהתינוק מקבל. זה כמו אחד ועוד אחד. ואז בא "ניסינו להסביר לה". מה בדיוק אתם רוצים להסביר לפיצי בת פחות משנתיים? לא רק שהיא בודקת את תחומי המושג "אסור" אלא שהיא נדרשת להמנע מדברים שהיא מאד רוצה. התגובה: אני עושה כל מה שאסור כדי למשוך תשומת לב של ההורים. מצאה שיטה ומסתבר שהשיטה עובדת. ברגע שתתחילו להקדיש לה תשומת לב, זמן ופעילות שמתאימה לבני שנתיים ומעלה (לא פעילות של תינוקות) לדעתי זה יעלם לבד. דבר אחד אני חוזר ואומר תמיד. כשילד מתנהג "לא נכון" (זה לא נכון בעינינו. זה בהחלט נכון בעיניו) הבעיה נמצאת אצל ההורים ולא אצל הילדים. הילד "לא בסדר"? תתחילו לבדוק את עצמכם. במקרה שלך - איפה "הזנחתם" אותה, איפה אתם דואגים לעצמכם במקום לילדה, איפה איבדתם את הסבלנות אליה וכו'. בדרך כלל התשובות נמצאות שם.
 
למעלה