תיפסו והרפו, תיפסו והרפו.

תיפסו והרפו, תיפסו והרפו.

שלום חברים יקרים. לאורך הפרשה הראשונה שנקרא בשבת הקרובה, פרשת "בהר", בולט יסוד שחוזר ונשנה, יסוד בן שני פנים: רכושו של האדם והרפיית אחיזתו בו: נחלת שדה וכרם ומצוות שמיטתם, בעלות על קרקעות ועבדים ושחרורם ביובל, הלוואות לנצרך ואיסור ריבית וכן יחס אנושי לקניין אנושי, לעבדים. נדמה שדווקא בימינו אנו, דבר זה בא לתת לנו את המימד הנכון ביחסנו לרכוש וקל וחומר לבני אנוש. אכן עמלת קשה על מנת להשיג את רכושך, אכן קניינך הוא, אבל לא כוחך ועוצם ידך עשו לך את החיל הזה. הקב"ה הוא שהחליט לתת לך הצלחה זו, ועל כן צריך אתה להבין כי ברצונו נתן לך, וברצונו הוא יקח זאת ממך. אי לכך, שתף את נזקקי החברה במה שקיבלת, ולמד כי אחיזתך ברכושך אינה לצמיתות. בברכת שבת שלום. שלכם, יהודה ישרים
 

yuditshalvi

New member
מה דעתך כרב על תפיסת שדות של ערבים

והשתלטות של מתנחלים יהודים על עצי זית שלהם? אחרי הכל אנחנו שני מטר מבלעין
 
למעלה