אכן את כולו!
ד"ר זמנהוף אכן תירגם את כל התנ"ך לאספרנטו, לא בבת-אחת, כי-אם ספרים בודדים ולאו דווקא לפי הסדר המקובל. אגב הסדר המקובל: את התנ"ך באספרנטו ניתן כיום למצוא תחת השם Sankta Biblio בהוצאת חברת התנ"ך הבריטית שבלונדון, כאשר הספר כולל לא רק את התנ"ך שלנו ("הברית הישנה"), אלא גם את "הברית החדשה" הנוצרית. (אולי משום שמאז קום המדינה, בניגוד לתקופות קודמות, שבהן היו רבנים אספרנטיסטים, המימסד הרבני-האורתודוקסי לא גילה שום עניין ביצירתו של היהודי והאדם הדגול.) גם סדר הספרים שב-תנ"ך זה אינו זהה לסדר המקובל בעברית. זהו הסדר, שבו מופיעים הספרים בכל התרגומים הנוצריים, והוא נראה נאמן יותר לסדר הכרונולוגי של האירועים. כך למשל מופיעה מגילת "רות" אחרי ספר "שופטים", "קוהלת" ו"שיר השירים", המיוחסים למלך שלמה, מופיעים לאחר "משלי", "אסתר" - אחרי "נחמיה" ואילו "איכה" - אחרי "ירמיהו". על-כל-פנים, עפ"י תשובתו של זמנהוף עצמו, שניתנה בראיון לאיזידור האריס, רב, עיתונאי ואספרנטיסט לונדוני, באוגוסט 1907, לאחר הכינוס העולמי השלישי בקיימבריג': "אני מתרגם [את התנ"ך] ישירות מן המקור העברי, כאשר מונחים לפניי תרגומים מוסמכים". לתרגומים אלה זמנהוף היה זקוק בלי-ספק לצורך יצירת אלפי המונחים החדשים, שלא נכללו באוצר-המילים של היום-יום, ואף הקטעים בארמית תורגמו כך על-ידו. צודק דורון מודן בתגובתו בשרשור זה, כי תרגום הוא גם פרשנות, ועל-כן אני סבור, שתרגומו של זמנהוף ל-תנ"ך הוא הפירוש הטוב ביותר המוכר לי.