תירוצים

[הtרמפיסטית]

תירוצים

פתאום הבנתי, שכל אותם סיפורים שאני מספרת לעצמי על למה לא הולכים לי דברים, הם בסה"כ תירוצים. לא שזה היה חדש, רק שעכשיו גם התעמקתי בהם וראיתי אותם אחד לאחד. אין לי כסף הפך פתאום ל-יש לי כסף, ואיפשר לי להתמקד במטרה שלי מאשר בדרכים חדשות להרוויח כסף. אני לא מתמידה בעבודות- הפך להתמדתי בעבודה אחת, כנראה שאני כן. אני לא יכולה לקום מוקדם- הפך לקמתי מוקדם היום, ולא רק היום, סימן שאני כן יכולה. וכן הלאה. מה התירוצים שלכם? איך הם מעכבים אותכם?

 

[ניאו30]

התירוצים שלי...חחחח

הורים/עבר שלי-עברתי כך וכך...הפכתי לכזה וכזה...העבר הוא התירוץ להווה ולעתיד שלי.שינוי-העבר עבר,הכוח לשנות תמיד קיים, בתוכי.הנושא הזה הוא גדול מדיי בשביל לפרט תחומים מסויימים,כי זה באמת כולל את כל תחומי החיים שאפשר לחשוב,גם אלו מטה. כסף-אני די במצוקה בעניין הזה כרגע,אבל מה שמושך אותי זה אכן שיש לי משהו שהוא מעבר לטווח היומיומי,משהו שמושך אותי להמשיך למרות הקשיים(זאת הלא משמעות החתימה שלי...).עדיין,זה נושא שאני מרגיש שהוא מעכב אותי כרגע...ואני אומר לעצמי שזה לא תירוץ,אלא משהו אמיתי,אבל האמת שטרדות שלי מכך הם משהו פנימי...הרי אני עושה את מירב יכולתי כרגע,מבחינה חיצונית,ולכן מה שצריך להשתנות כאן,אולי זה העולם הפנימי שלי בכל הקשור למשמעות הכסף בשבילי. חוסר נסיון-תמיד הרצתי לעצמי משפט בראש "נסיון מקבלים מהתנסות בעבודה מעשית,ולעבודה מעשית מתקבלים/מחפשים כאלו שיש להם נסיון,אז איך אני אקבל נסיון?????"...שינוי-אפשר למצוא את הנישה המתאימה למתחילים...כשהתחלתי לחפש ראיתי שאפשר להתחיל גם ללא נסיון,וכן זה אומר עם תנאים פחות טובים,אולי,אבל בעיניי הנסיון הרבה יותר חשוב מהשכר(הכספי).

 

[אנילה1]

התרוץ שלי לאי עשיה שאם זה

לא נחוץ אני לא עושה. אבל אם יש בזה צורך אני עושה מיד, מהר ויעיל. עד לפעם הבאה.

 

[י ר ד נ ה1]

לי יש דוקטורט בתירוצים

אני אפילו לא אתחיל לפרט... מה שיותר חשוב זה להבין את המנגנון שהם בנויים ממנו. לפעמים זו רציונליזציה, לפעממים זו הדחקה\התקה צריך ללמוד להתגבר עליהם. איך? אני יכולה להעיד רק על עצמי, אני משננת לעצמי כל יום מעין"תפילה" קטנה שחיברתי שמורכבת מאמירות חיוביות, וזה נותן לי כח להמשיך ולעשות את מה שאני רוצה וצריכה לעשות.

 

[אנילה1]

התירוצים ירדנה, באים ממקום של חרדה

תפקידי התרוצים הם להגן עלינו מדברים מאיימים. יש המון דברים שאנחנו עושים ואין לנו צורך למצוא עבורם תירוצים. אני מתארת לעצמי שאת מצחצחת שיניים בלי בעיות. מה שעושים בלי בעיות לא מחפשים עבורם תירוצים מדוע כן לעשות. השאלות הנכונות הן מה אני מרוויחה מדחיינות? מה אני מרוויחה מתירוצים? מה אני מרוויחה מאי רצון לעשות שינויים.

 

[י ר ד נ ה1]

נקודה מעניינת אנילה

מה עוד שפעם , אם נניח היה לי איזה משו לעשות, הייתי מסתערת עליו באותו היום ולא הייתי שקטה עד שהיה נעשה. מה שהכי מרגיז שאני ממש לא "מתה" על ההרגשה הזו המעין "קול" הזה שיושב לי בראש ובעצם לא נותן לי להינות מכלום, כי.. "יש לך עוד את העבודה הזו לכתוב ולהגיש, ולמבחן ההוא להתכונן..." <למרות שללמוד מבחנים, באורח פלא, אני כן לומדת בזמן..>

 

[אנילה1]

ירדנה, לי נראה שהלימודים

כבר שוחקים אותך. מתי את מסיימת אותם?

 

[תמר היחידה 2]

שלי בנויים מרציונאליזציה

תמיד אחרי שאני מוותרת לעצמי אני מספקת לעצמי הסבר הכי טוב בעולם כדי שלא ארגיש רע. בעצם תלוי אלו תירוצים: אלו שכתבתי בתגובה שלמטה אני חושבת שהם רציונאליזציה. אבל תירוצים אחרים כמו אני לא מסוגלת לרדת 2 ק"ג במשקל או מה לי ולכושר אני חושבת שהם הדחקה. ועוד כאלו כמו: דברים שמפריעים לבעלי שקשה לי לשנות אני מדחיקה אותם למרות שאני מבינה את ההגיון מאחורי מה שהוא אומר.

 

[אנילה1]

תמר אם בעלך אומר לך דברים שפוגעים

בך זאת אלימות. אל תקחי את הרציונל שלו כעובדה.אם את נפגעת. הרבה פעמים גברים משתמשים בצורה תקשורת כזאת בכדי להכניע את האשה. זאת פשוט אלימות. את יכולה לומר לו שיפסיק לומר לך את זה כי זה פוגע בך.

 

[תמר היחידה 2]

ממה בדיוק הבנת את זה?

היחסים שלי עם בעלי הם יחסי זוגיות בין גבר לאישה נורמטיביים בהחלט. אני מוכנה לקבל את בקשותיו כל עוד הוא מקבל את בקשותיי. יחסינו הדדיים ובעלי הבנה. הוא לא פוגע בי אלא משוחח ומבקש ממני בדיוק כמו שאני משוחחת ומבקשת ממנו. הסירי דאגה מליבך. אני נמצאת בסביבת שמודעת לאלימות במשפחה אני שנה ג' לעבודה סוציאלית. התנדבתי שנתיים בפורום נשים למניעת אלימות במשפחה.

 

[אנילה1]

תמר אני מצטטת את דבריך

התייחסתי למשפט הבא, "דברים שמפריעים לבעלי שקשה לי לשנות אני מדחיקה אותם למרות שאני מבינה את ההגיון מאחורי מה שהוא אומר". ובתשובה שלי דיברתי על ההגיון הגברי כדרך להכניע את האשה מבלי שתרגיש. זאת מניפולציה ידועה אצל גברים. נשים מקבלות את ההיגיון הגברי, כי הן מחשיבות את עצמן כלא הגיוניות. ההגיון של הבעל מתנגד לתחושה הפנימית של האשה ואז נוצרת הדחקה או דחיינות. ובכלל לדעתי מיותר לשים דגש מופרז על 2 ק"ג עודפים במשקל בכל גיל. מקווה שזאת הייתה רק דוגמא ולא מציאות. סחטיין על הלימודים. רק שלפעמים את יודעת הסנדלר הולך יחף.

 

[גור42]

אנילה, האם יכול להיות שאת טועה?

זו לא הפעם הראשונה שאת מציגה כאן דיעה, שמתארת עולם נטול אהבת אמת, רווי במניפולציות ובמאבקים. ואת מציגה את תפיסת העולם הזאת בבטחון מוחלט. אני תוהה, אנילה, מאיפה הבטחון הזה שלך?

 

[איילת נהדרת]

בעולם הזה יש הכל

גם טוב וגם רע מכל הסוגים והגוונים . הבחירה שלנו היא להחליט מה אנחנו רוצים לראות. האם לראות את הרוע שיש כאן או את הטוב שיש כאן . בכל מקרה " בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו" / חז"ל ואם אדם בוחר לראות את הרע יראו לו את הרע. אם אדם בוחר לראות את הטוב יראו לו את הטוב. יש כאן בחירה חופשית. ערב טוב איילת

 

[אנילה1]

גור אני לא מרגישה שיש לי

עולם נטול אהבה. הרבה אנשים אוהבים אותי בחיים האמיתיים, ויש גם כמה בחיים הוירטואלים.. הם פשוט לא מכירים את האני שמוצגת פה בפורום. אין אדם שלא עושה מניפולציות. אולי המילה לא מתאימה. בכל אינטראקציה לא מילולית אנחנו עושים כל מיני פעולות על מנת למצוא חן בעיני הזולת. ניקח למשל את החיוך. אני אישית משתמשת בו הרבה. אנשים נענים בקלות לבני אדם מחייכים. הפורום הוא מקום שבו אני יכולה להביא את הצל שלי. בחרתי במודע להיות אני הרעה. כי בחיים האמיתיים אני טובה. אני מחפשת מושא חדש לאהבה. מה זאת אהבה בעיני, זה הדבר המיוחד שנותן לך טעם לחיים. זה יכול להיות בן אדם אחר, זה יכול להיות תחביב, זאת יכולה להיות עבודה. אני בשלב החיפושים.. ובינתיים אני קוראת המון. קופצת מנושא לנושא. שום דבר עדיין לא תופש אותי עד כדי התמכרות. מחפשת את הדבר המיוחד. החיפושים לא מונעים ממני לתפקד כסבתא כאמא כדודה, כחברה וכאשה נשואה ועקרת בית עם כל המטלות הכרוכות בזה. אני מחפשת את הדבר שיבטא את האני האישי בתוך עולם המטלות הסיזיפי שלי. זה בכלל לא פשוט למצוא את הזמן המתאים לאני האישי. זמן שאין בו הפרעות מכל המטלות שאני עסוקה בהם. כמה מילים לגבי הביטחון שלי...אני טיפוס אסרטיבי. אני בטוחה בהכל עד שאני לומדת שטעיתי. וגם אז אני לא נופלת אלא עושה תפניות ושוב אני בטוחה במה שאני עושה או אומרת. ככה הייתי תמיד. יש לי חברות שאוהבות את סוג הביטחון הזה, כי אני נוסכת בהן ביטחון.. ויש כאלה שמאויימים ממנו. הבטחון הזה מאפשר לי לעשות דברים שדורשים הרבה אומץ. כי אני לא מתלבטת יותר מידי בעשייה. לטעמי הרבה התלבטות גורמת לאי עשייה ושיתוק. אצלי זה עובד כך: יש בעיה/חלום, יש מחשבה, יש תוכנית פעולה, יש פעולה ואחרי זה מנוחה. פעולות מסובכות יכולות להתבצע אצלי תוך יום. הכל נעשה בראש בלי רשימות ותיכנונים מדוייקים. יש לי מחשב במוח.

הדירה שאני גרה בה היום נקנתה תוך שעה. אחרי שקבלתי עליה 20 אלף דולר הנחה. כי מי שמכר לי אותה רצה מאוד שאגור בה. פשוט מצאתי חן בעיניו. את הדירה הקודמת השכרתי לשכן שלי במחיר שרציתי, הוא הגיע אלי דרך הומלס למחרת הפירסום. שכנעתי אותו שלא יחפש במקום אחר, כי הוא חוסך המון כאב ראש בחיפושים ובהוצאות הובלה. הוא עבר לדירה תוך שבוע. הוא היה המום מהמהירות שהכל נעשה. הוא סמך עלי והוא מאוד מרוצה. לפני כמה שנים עמדתי לבד בלי עו"ד מול המוסד הענק בו עבדתי כי הם ניסו לקצץ בזכויות שלי. וזכיתי בכל מה שרציתי. השתמשתי הרבה בקסם האישי ובבטחון שלי. הסמנכ"ל "התאהב" בי ושיכנעתי אותו שאכן נעשה לי עוול. התהליך לקח 5 חודשים, כל המוסד דיבר מאחורי גבי. אבל אני לא נידבתי אינפורמציה לאף אחד. הכל נעשה בשקט ובמכובדות. יצאתי גדולה בלי סקנדלים, ואני גאה על כך. זה מה שבטחון עצמי עושה עבורי. הוא גורם לכך שאחרים בטוחים שאני אמינה. והם לא טועים. אני אכן אמינה. הפגיעה שספגתי מהילדים שלי עירערה את הביטחון העצמי החזק שלי. אבל כשהדברים יעוכלו על ידי, ואחרי זה יקבלו ביטוי בצורת פעולות מתאימות לגביהם, אני אצא מזה גדולה והבטחון העצמי יחזור בגדול. תאמינו לי ששום דבר לא יפיל אותי. אני שרדנית.

 

[גור42]

בחרת במודע להיות הרעה? כאן בפורום?

וכל הזמן הזה, אני חשבתי שהפגיעה החוזרת ונשנית שלך בי, לפני כמה חודשים, היתה בטעות. אז עכשיו אני מבין שזה היה בכוונה. בחרת במודע להיות הרעה. יש לך מושג כמה סבל נגרם לי בגלל המשחק החולני הזה שבחרת לשחק פה? את יודעת שלקח לי חודשים להתאושש? איכזבת אותי, אנילה. אני חשבתי שאת ידידה שלי. חשפתי בפנייך את הסודות הכמוסים ביותר שלי במסרים, וככה את עושה לי? שיהיה לך אחלה חיים. אני לא רוצה איתך יותר שום קשר - לא בפורום ולא מחוצה לא.

 

[אנילה1]

גור רעה זה מצב יחסי.

אני כמובן לא מכריחה אותך ליצור איתי קשר. ולא נראה לי שאני פגעתי בך, היו עוד כאלה שחשדת שפגעו בך. אני שמחה שהתאוששת.

 

[תמר היחידה 2]

לדעתי את קצת קיצונית בתגובותיך

אני לא רואה את עצמי כחסרת הגיון ולפיכך אני מאמצת את "ההגיון הגברי" של בעלי. המון פעמים אני לא מקבלת את ההגיון של בעלי ואני חולקת על דעתו. אין פה משהו מוחלט כמו שאת מציגה את זה. לגבי ה2 ק"ג זה כבר עניין אישי שלי וההרגשה האישית שלי לאיך שאני נראית ואם בעלי רוצה את זה גם, מה רע? להיפך זה רק מדרבן אותי לעשות משהו שטוב לי איתו לאחר מכן.

 

[אנילה1]

תמר, יכול להיות שאני קצת

קיצונית ונחרצת. תקראי באחד הפוסטים, כתבתי מה עשיתי עם הבטחון העצמי שלי. יכולה להבטיח לך שעשיתי הרבה. זה האופי שלי, ולא נראה לי שאשתנה

כי טוב לי כך. הביטחון שלי עזר להמון אנשים במשך חיי, בדברים ממש גדולים. לחברה אחת מצאתי עבודה שהתאימה לה בול והיא התמידה בה 20 שנה, לחברה אחרת מצאתי דירה בהתאם למשאבים שלה אחרי הגרושים. ל-5 חברות מצאתי בני זוג מתאימים ואחת מהן נישאה ויש לה כבר ילד. היא גם למדה באוניברסיטה בגלל הדחיפה שלי. חברה אחרת עשתה תאר שני עם תמיכה יומיומית שלי. ידיד יקר נישא והקים משפחה ושומר עליה בגלל שיחות איתי. ידיד אחר השיל מעצמו 45 קילו עם התמיכה המסיבית שלי ומצא עבודה מתגמלת. והרשימה עוד ארוכה. כל האנשים האלה מאוד אוהבים אותי וסומכים על הביטחון שלי.

 

[י ר ד נ ה1]

אנילה יקרה

גמלי יש<לפעמים..> 2 קג' עודפים שמתרכזים באיזור הבטן ומוציאים אותי מדעתי! אני לא חושבת שמשו לא בסדר בי בגלל זה....

 

[אנילה1]

מה שלא בסדר ירדנה זאת האובססיה

לגבי 2 הקילו, זה לא אמור כל כך להעסיק את המחשבות. לעצם העניין אפשר להוריד את 2 הקילו ע"י תרגילי משקלות באיזור הבטן. אני חושבת שפילטיס עוזר.