תכלעס` איפה היה אלוקים בשואה?!
כשאני מנסה לתת כמה נקודות למחשבה בנושא מהותי שכזה, אני נזכר בסיפור `פסיעות`! אדם אחד חלם חלום.. ובחלומו הוא רואה שביל עפר.. שביל חייו.. ולאורך השביל 2 זוגות של פסיעות צועדות יחד.. זוג אחד שלו והשני של בורא עולם.. יד ביד צועדים השניים.. פתאום הוא מגלה על השביל בורות ומהמורות.. אלו הימים הקשים.. הוא מתבונן על העפר ומבחין בזוג אחד של פסיעות.. הוא מרים עיניים לשמיים ואומר `אבאל`ה יקר.. באמת אין לי מילים להודות לך שצעדת איתי יד ביד לאורך כל הדרך בימים היפים שלי.. אתה לא חייב לי מאום.. אבל איפה היית בימים האפורים..? למה כשאני כ``כ זקוק לך, בדיוק אז אתה כביכול נוטש..??!` והאלוקים משיב מן הדממה.. ``בני אהובי.. אמנם נכון.. הפסיעות שראית על השביל בקטע של התקופות המאירות, שלי הן.. צעדנו יחד זה לצד זה.. אבל... בימים הקשים הרמתי אותך אל על ונשאתי אותך על כתפי.......!`` כל מילה נוספת מיותרת. הבורא היה איתנו. בדיוק באותו מקום שהוא נמצא מאז ומתמיד. וסיפורי הניסים המופלאים שהתרחשו בתקופת החורבן ההוא רק מוכיחים שהוא היה שם ובגדול והשגיח על כל הפרטים הכי קטנים עם חשבון מדוייק שידוע רק לו! חשוב לזכור שהרבה לפני שהוא יצר את העולם, הוא קבע שבשנת 1939 תפרוץ מלחמת עולם קשה מנשוא כי זו דרכו לצרוף את עם ישראל לפני בא הגאולה. הוא שלח ביד יחזקאל הנביא את כל העתיד לבא על עמו! ב. מי אנו שנתיימר להבין את מעשיו? האם בתור עבדים יש לנו סוג של תפקיד להבין כל מחשבה ומעשה של מלכינו?? הוא חייב לנו משהו?? החיים שהוא מעניק לנו בכל רגע הם מתנת חינם ורק הוא המחליט הבלעדי מתי להפסיק אותם ובאיזו צורה! אסור לשכוח שהוא מנהיג את העולם במידת ההסתר. כלומר, כמה שאנו יותר מתרחקים ממנו כך אנו מעבים את המסך המפריד בינו לבינינו וגורמים למציאויות קשות ולא מובנות בשכלינו הקטן! ועל אף הכל אנו מאמינים שכך בדיוק צריך היה לקרות! כי אבא לא מסוגל להתאכזר על בנו! אבא מחנך את בנו, לטובתו נטו!
כשאני מנסה לתת כמה נקודות למחשבה בנושא מהותי שכזה, אני נזכר בסיפור `פסיעות`! אדם אחד חלם חלום.. ובחלומו הוא רואה שביל עפר.. שביל חייו.. ולאורך השביל 2 זוגות של פסיעות צועדות יחד.. זוג אחד שלו והשני של בורא עולם.. יד ביד צועדים השניים.. פתאום הוא מגלה על השביל בורות ומהמורות.. אלו הימים הקשים.. הוא מתבונן על העפר ומבחין בזוג אחד של פסיעות.. הוא מרים עיניים לשמיים ואומר `אבאל`ה יקר.. באמת אין לי מילים להודות לך שצעדת איתי יד ביד לאורך כל הדרך בימים היפים שלי.. אתה לא חייב לי מאום.. אבל איפה היית בימים האפורים..? למה כשאני כ``כ זקוק לך, בדיוק אז אתה כביכול נוטש..??!` והאלוקים משיב מן הדממה.. ``בני אהובי.. אמנם נכון.. הפסיעות שראית על השביל בקטע של התקופות המאירות, שלי הן.. צעדנו יחד זה לצד זה.. אבל... בימים הקשים הרמתי אותך אל על ונשאתי אותך על כתפי.......!`` כל מילה נוספת מיותרת. הבורא היה איתנו. בדיוק באותו מקום שהוא נמצא מאז ומתמיד. וסיפורי הניסים המופלאים שהתרחשו בתקופת החורבן ההוא רק מוכיחים שהוא היה שם ובגדול והשגיח על כל הפרטים הכי קטנים עם חשבון מדוייק שידוע רק לו! חשוב לזכור שהרבה לפני שהוא יצר את העולם, הוא קבע שבשנת 1939 תפרוץ מלחמת עולם קשה מנשוא כי זו דרכו לצרוף את עם ישראל לפני בא הגאולה. הוא שלח ביד יחזקאל הנביא את כל העתיד לבא על עמו! ב. מי אנו שנתיימר להבין את מעשיו? האם בתור עבדים יש לנו סוג של תפקיד להבין כל מחשבה ומעשה של מלכינו?? הוא חייב לנו משהו?? החיים שהוא מעניק לנו בכל רגע הם מתנת חינם ורק הוא המחליט הבלעדי מתי להפסיק אותם ובאיזו צורה! אסור לשכוח שהוא מנהיג את העולם במידת ההסתר. כלומר, כמה שאנו יותר מתרחקים ממנו כך אנו מעבים את המסך המפריד בינו לבינינו וגורמים למציאויות קשות ולא מובנות בשכלינו הקטן! ועל אף הכל אנו מאמינים שכך בדיוק צריך היה לקרות! כי אבא לא מסוגל להתאכזר על בנו! אבא מחנך את בנו, לטובתו נטו!