תכנון המרחב התת קרקעי

[ש מים]

תכנון המרחב התת קרקעי

אמנם המסמך חובר לפני לא מעט שנים, ותחת רוח אחרת, אבל הוא בהחלט נכון גם היום. ואולי ההתרחשויות הנוכחיות יועילו ויסייעו לקידום הרעיון, בבחינת להקדים תרופה למכה, גם מההיבט הבטחוני (שאין ספק שלא יבוא לסיומו לא מחר ולא מחרתיים

).
והכבוד וההוקרה לחברי - יורם עבודי, גאוגרף ומתכנן ברשות מקרקעי ישראל.

 

[דן רוזנצביג]

מסמך מענין וממצא

הקוריוז במסמך הוא ששטח רצועת עזה מוגדר כשטח בו התנאים ירודים למינהור – שם הם דווקא מצליחים היטב. זאת לעומת תל-אביב בה התנאים דומים לא מצליחים שנים לבצע את המנהור בעבור הרכבת התת-קרקעית.

חבל שברשימת הארצות הוא לא כלל את מדינת ישראל.
בשטח המים : המוביל הארצי וחלק נכבד מהספקת המים זורם בצנרת תת-קרקעית – חלקה אף בוצע בחפירה תת-קרקעית.
מפעל ביוב דן מבוסס על אגירת המים המטופלים בתת הקרקע ושאיבתם לאחר מכן להספקה.
מפעלי ההעשרת מי תהום : באזור נחלי מנשה , באזור נחל דליה, באזור מאגר שקמה ובנחל הערבה.
קיימת תוכנית להטיית נחל איילון במנהרה, ישירות לים , באזור יפו.
בשטח התחבורה : הכרמלית בחיפה; מנהרת הכרמל; מנהור בכביש מס' 1; מנהור בקווי הרכבת לירושלים ולכרמיאל
בשטח התשתיות : קווי תקשורת טמונים בקרקע; קווי חשמל; קווי דלק; וכו'. מנהרות למטרות ההעברת תשתיות שונות; וכו'

לא נגעתי כאן בפרויקטים בטחונים, שאני משוכנע שגם הם קיימים

 

[ש מים]

הערות חשובות ומעניינות.

בהחלט אעביר אותן (כבר עכשיו!) לעורך המסמך. אבל אני חושש שכבעבר כך יהיה גם היום - לא יהיה במדינה גוף שיקח על עצמו לקדם את הנושא (אלא אם המלחמה האחרונה באמת גרמה/תגרום לזעזוע עמוק במשרד ראה"מ ובאוצר).

אעדכן אותך/כם בתשובתו (שככל הנראה תגיע רק בעוד שבועיים לפחות)

 

[ש מים]

אגב "קוריוזים"

ברור שהתנאים לחלוטין שונים.
למשל:

1. מקדמי בטיחות...
   
2. כל נושא התכנון בכלל, הכולל למשל: כניסות/יציאות ("חור" לעומת רציף...), התחשבות בתשתיות עיליות קיימות, התחשבות בתכנונים עתידיים, התקשרויות/התחברויות ולאמצעי תחבורה ומרכזי ביקוש אחרים).
3. ועוד לא דיברתי על תנאים פיזיים - כמו מי תהום, תשתיות בתת"ק וכו', שאין לי מושג לגביהם.

 

[ש מים]

פגשתי אותו והפניתי את תשומת ליבו להערותיך.

 

[Rubim88]

הרי הרכבת בת"א

מתעכבת שנים על גבי שנים רק בגלל שלא מצליחים לבצע טכנית את המנהור..

 

[עמית מהשרון]

הנושא חשוב. חסרה התייחסות לחללים טבעיים בתת-הקרקע

זו סוגיה שמתמודדים איתה כבר הרבה שנים (כמעט תמיד באופן לא מתוכנן) אבל בחלק גדול מהמקרים, או שהמערה שמתגלה מושמדת או שהיא נסגרת בפני הקהל הרחב. דרושה התייחסות לנושא גם במסמכים כאלה.

למשל - מערת האומה שהתגלתה בתחתית פיר הרכבת בירושלים, היא אחת ממערות הגיר הארוכות בישראל (800 מ' וכנראה יש המשך לא נגיש) ובעלת תופעות גיאולוגיות ייחודיות.

באופן כללי יותר, האם ניתן לגבש הסדרי גישה לציבור (בין אם הציבור הרחב ובין אם ציבור מצומצם של בעלי עניין וחוקרים, כאשר המקום רגיש גיאולוגית, אקולוגית או מציב בפני המבקרים סיכונים בטיחותיים חריגים) למערות, המתגלות כתוצאה מחפירות לצרכים פרטיים/ציבוריים?

 

[ש מים]

אל תשכח מתי הוכן המסמך

ת. הפרסום: 2002...
מן הסתם לא חשבו אז על מנהרות הרכבת

 

[עמית מהשרון]

מערות מתגלות בחציבה בארץ כבר 40 שנה ויותר

מערת שורק (מערת הנטיפים המפורסמת) התגלתה כך באמצע שנות ה- 70', ועד היום מתגלות (ובד"כ נהרסות) מערות נוספות בעבודות פיתוח.