"תכנון מושכל במרחב כפרי" - הרצאה מרתקת!!

ש מים

New member
"תכנון מושכל במרחב כפרי" - הרצאה מרתקת!!

ד"ר יואב לרמן, בדגש על נושאי התחבורה, בכנס של "השותפות לקיימות אזורית" (רמת הנדיב). ממליץ מאוד להקשיב בהעמקה גדולה.
 

משה12333

New member
המרצה מתעלם בכוונה ממס' גורמים חשובים (כדי להתאים את ההרצאה

לקהל השומעים):

1. עידן הרכב הפרטי. הרכב הפרטי נהיה זול מאד וזמין לכולם.

2. שינוי האקלים בישראל לאקלים מדברי שהביא לתום החקלאות בארץ ושמט את הקרקע (תרתי משמע) מסיבת קיומם של הישובים הכפריים.

3. שיעור הריבוי הטבעי הגבוה של האוכ' בישראל.

4. תום החקלאות בארץ הביא להתמוטטות הישובים שהתפרנסו ממנה. לא היתה להם ברירה אלא לנקוט בשיטת ה"הרחבה", כלומר להפוך לישוב עירוני. בהתחלה, "הרחבה" ע"י בניית שכונות וילות ואחריהן כבר בנייה לגובה של בנייני מגורים. לאחר מכן כבר נפרץ הסכר לחלוטין והתחילו לצמוח מגדלים באדמות החקלאיות שלהם.

אם אתה קורא בין השורות את דברי המרצה, אתה יכול להבין שהוא למעשה אומר לקהל השומעים: "אני משתתף בצערכם" כי אין להם כל סיכוי לשמר את בקעת הנדיב כאזור כפרי.

אם הבנים והנכדים של קהל השומעים היו באולם ולא הדור המבוגר, אז המרצה היה אומר את האמת: בקעת הנדיב תהפוך לאזור עירוני משגשג עם כבישים רחבים, מגדלי מגורים ואזורי מסחר/תעסוקה מצליחים.

כי אין ברירה אחרת במישור החוף.

 

ש מים

New member
כרגיל אצלך - סיסמאות, סיסמאות, ללא שום בסיס מקצועי

  1. נכון שהרכב הפרטי "נהיה זמין יותר", אבל עובדה זו רק מדגישה את הבעייתיות (של יצירת גודש תחבורתי שמחייב פתרון שאינו נשען על הרכב הפרטי).
  2. שטויות במיץ עגבניות! "שינוי האקלים בישראל" לא השפיע על החקלאות. להיפך - בשל פתרון בעיית מחירי המים (מים מושבים בשפע, בין היתר בשל העיור המואץ) קיימת פה הזדמנות פז לניצול והתאמת האקלים לתוצרת ייחודית. המשבר בחקלאות (ראו למשל את מונסנטו והסבר מעניין ומעמיק מעט יותר ניתן למצוא בעמוד 20, כאן) לא נובע משינויי אקלים, אלא מסיבות כלל-עולמיות וכן מקומיות (למשל: מחסור בכוח אדם זול).
  3. מה עניין "שיעור הריבוי הטבעי בישראל" להרצאה? (משה, שוב "הפרחת מושגים וסיסמאות"?) נכון ששיעור הריבוי בישראל גבוה מזה שקיים בארצות אירופה המפותחות. אז מה?? וכמובן שיש לשים לב לשיעורי הריבוי בקרב תת-אוכלוסיות במדינה...
  4. שוב שטויות. העיור במגזר הכפרי הוא פועל יוצא של גורמים רבים מאוד, ולא כאן המקום לדון בהם. ו-"המגדלים" שאתה טוען כצצים במגזר הכפרי, קיימים בדמיונך בלבד (אפילו בקיבוצים וישובים כפריים הנמצאים בלב מרחב מעוייר, כמו גליל-ים, לא "קמו מגדלים", אלא - לכל היותר - נעשה שינוי-יעוד של קרקעות חקלאיות, שצורפו לערים הסמוכות, על בסיס תכנון רציונאלי ועדכני). אני לא אומר שאין תהליך של ציפוף הבניה במרחב הכפרי, ובהחלט מדובר בתופעה של כדור שלג הנובע במידה רבה מן הפרבור המהיר, לו אחראית במידה רבה מאוד מדיניות חסרת מחשבה וחסרת אחריות - של "הליכה בדרך הקלה" - כלומר שינוי יעוד קרקעות חקלאיות, מצד משרדי הממשלה ובראשם רמ"י, אבל - מאז בג"צ עמותת שיח חדש - מדובר במגמות המולכות ע"י גופי ממשל עצלים ולא ע"י המגזר החקלאי.
  5. גם את הסיפא אתה מעוות כדרכך בקודש: ד"ר לרמן לא אומר "אין לכם ברירה, בקעת הנדיב תהפוך לאזור עירוני משגשג עם כבישים רחבים, מגדלי מגורים ואזורי מסחר/תעסוקה מצליחים", אלא משהו שונה לחלוטין. הוא אמנם אומר שהמרחב לא יישמר ככזה לאורך שנים ומזהיר מתכנון חסר אחריות. בעיקר מזהיר מפני פיתוח כבישים והישענות על הרכב הפרטי ומציע כיוון בניה ופיתוח שיקטין את הפגיעה במרחב הפתוח. ואגב, כאחד שעוסק בתכנון כבר למעלה מ-25 שנים, אני יכול לאמר לך שאף אחד לא יכול לחזות את העתיד, וראיה תכנונית ריאלית הינה ל-5-10 שנים מכסימום, ובטווח הזה לא צפויה פגיעה גדולה בנוף הפתוח של בקעת הנדיב (ברור שיהיה בינוי ודי ברור שהבינוי לא יהיה בצפיפות המוכרת, אבל אפשר וצריך למנוע את הגלישה הפראית לשטחים הפתוחים, כפי שחזינו עד כה), לו מוסדות התכנון ופרנסי הישובים יפנימו היטב את הרצאתו של ד"ר לרמן. ואין ספק שאחת הדרכים למנוע את המגמה היא פיתוח מערכת תחבורה ציבורית איכותית ארצית ויעול השימוש בקרקע העירונית.
 

משה12333

New member
תשובות:

1. גם אם תספק לאזרחים של כל מדינה אמצעי תחבורה ציבורית חלומיים, מעל או מתחת לקרקע, עדיין הרוב המוחלט ישתמש ברכב פרטי.
התחבורה הציבורית היא אינה תחליף לרכב הפרטי. התחבורה הציבורית נועדה לאפשר לאזרחים שאינם יכולים לקנות ולהחזיק רכב פרטי, להגיע למחוז חפצם.
התחבורה הציבורית אינה יכולה להתחרות ברכב הפרטי מבחינת כמות הנוסעים שהיא מסוגלת להכיל ומבחינת משך זמן הנסיעה (כביש ראשי מעביר דרכו מאות אלפי נוסעים בשעה. אף קו רכבת או אף נת"צ לא מגיע אפילו לאחוז מהמספר העצום הזה).


2. אם לא יורד יותר גשם בחודשי החורף, החקלאות מתה. אם החורפים חמים, החקלאות מתה. אם אין מי גשמים שימלאו את הכינרת ואת מאגרי מי התהום, החקלאות מתה. אף אחד לא יספק לחקלאות מים מותפלים או מים מטוהרים בהיקפים גדולים כי המים האלה הם מאד יקרים וגורמים לחקלאות להיות לא ריווחית.
גם מי השפכים המטוהרים עולים כסף רב. אמנם בכל מקרה הם קיימים כי המדינה חייבת לטהר את שפכיה, אבל המדינה היתה מעדיפה להזרים אותם לים מאשר לפתח רשת יקרה ומסועפת של הולכת מים ממתקני הטיהור לשדות החקלאיים, רשת שדורשת צינורות, בריכות אגירה, משאבות, תשתית ענפה של חשמל. לא ניתן, חס וחלילה, לחבר את הרשת הזאת לרשת של המים הרגילים. נדרשת רשת נפרדת של צינורות ייעודיים בשבילה.
לכן, עדיף לישראל לייבא תוצרת חקלאית זולה ממדינות שבהן יש מים בחינם כי יורד אצלן גשם בכל ימות השנה.

3. שיעור הריבוי הטבעי הגבוה מחייב את הממשלה לבנות בכל שנה עשרות אלפי יחידות דיור חדשות.

4. המגדלים צומחים בכל עיר בארץ על שטחים חקלאיים בעבר ואפילו על שטחי מושבים וקיבוצים שהעיר בלעה אותם בתיאבון רב כי לא ניתן להתנגד לרעב של עיר גדולה לעוד ועוד קרקעות תמורת תשלום יפה לבעליהן.
כל בעל משק חקלאי שחי מהיד לפה מתפלל שהעיר הסמוכה תבוא ותציע לו את עיסקת חייו.

5. המרצה שוב ושוב אומר לקהל השומעים שלא ינסו להתנגד לתהליכים טבעיים של פיתוח מצד המדינה אלא שינסו להשפיע על אופי הפיתוח הזה באופן שייטיב איתם, שלא יתנגדו אלא שישתתפו במגמת הפיתוח הבלתי נמנעת.
המרצה גם מביא דוגמאות לפיתוח העירוני הזה ואומר שלא ניתן להימנע מכך, אפילו לא בשטחים עם ההגנה הכי גבוהה כמו גנים לאומיים.
כי הצורך גובר על כל מגבלה של העבר.



 

משה12333

New member
ההרצאה אינה מקצועית ולא מיועדת לקהל מקצועי. ההרצאה עוסקת

במדיניות שנקבעת ע"י דרגי הניהול ולא ע"י הדרגים המקצועיים שתפקידם הוא להוציא לפועל את החלטות הדרג המנהל.

דרגי הניהול בכל משרד ממשלתי מבצעים את הוראות הדרג הפוליטי, הנבחר, שמורה להם לפעול לפי תפיסת עולמו. הדרג המנהל מתרגם זאת לדרג המקצועי והדרג המקצועי מתרגם זאת למעשים בשטח.

אם ההרצאה היתה בשפה מקצועית, אף אחד מקהל השומעים לא היה מבין מילה ממנה.

 
למעלה