תכנון פרישה

  • פותח הנושא fly13
  • פורסם בתאריך

SupermanZW

Well-known member
מומלץ לתכנן פרישה כבר בגיל 55!
מאוד ממליץ על מתכנני פרישה עושים סדר אחת ולתמיד
מומלץ לתכנן פרישה מיד עם היציאה לשוק העבודה, גיל 55 זה מאוחר מדי. אם אדם מתחיל לחסוך לפרישה בגיל 55 הוא יכול גם לתכנן היכן לקבץ נדבות או איך להתאבד. תכנון פרישה צריך להתחיל לכל המאוחר בגיל 25.
 

ai27

Well-known member
עשיתם לי חשק...
איך מתכננים פרישה?
 

SupermanZW

Well-known member
עשיתם לי חשק...
איך מתכננים פרישה?
מתכננים כמה כסף צריך כדי לחיות ברמת החיים אליה אתה מורגל מלפני הפרישה, תוך התחשבות בשינויים צפויים (יותר הוצאות על בריאות, פחות הוצאות על תחבורה, וכיו"ב) ולהגיע לסכום הגדול פי 400 מההוצאה החודשית המתוכננת. מתכננים להשקיע על פי רמת הסיכון שתאפשר לך לשמור על בריאות נפשך (משתנה מאוד מאדם לאדם) ומקצצים בהוצאות על פי הצורך כדי שאפשר יהיה לחסוך ולהשקיע את הסכום הנדרש כל חודש.
 

ai27

Well-known member
מתכננים כמה כסף צריך כדי לחיות ברמת החיים אליה אתה מורגל מלפני הפרישה, תוך התחשבות בשינויים צפויים (יותר הוצאות על בריאות, פחות הוצאות על תחבורה, וכיו"ב) ולהגיע לסכום הגדול פי 400 מההוצאה החודשית המתוכננת. מתכננים להשקיע על פי רמת הסיכון שתאפשר לך לשמור על בריאות נפשך (משתנה מאוד מאדם לאדם) ומקצצים בהוצאות על פי הצורך כדי שאפשר יהיה לחסוך ולהשקיע את הסכום הנדרש כל חודש.
נשמע מאוד מלאכותי.
בהתחשב בכך שכמעט לכל אזרח יש היום פנסיה, מדובר בעיקר בפנסיה שמוערכת בגובה הרצוי,
ובחסכונות (פנסיית גישור) עד שתגיע לשם.
מקדם חיסכון פי 400, מגלם הנחה שתחייה לנצח, ושתהיה על החיסכון תשואה של 3 אחוז מעל האינפלציה.
זה מאוד נמוך
 

SupermanZW

Well-known member
נשמע מאוד מלאכותי.
בהתחשב בכך שכמעט לכל אזרח יש היום פנסיה, מדובר בעיקר בפנסיה שמוערכת בגובה הרצוי,
ובחסכונות (פנסיית גישור) עד שתגיע לשם.
מקדם חיסכון פי 400, מגלם הנחה שתחייה לנצח, ושתהיה על החיסכון תשואה של 3 אחוז מעל האינפלציה.
זה מאוד נמוך
אתה שוכח לקחת בחשבון שאדם עלול להפוך סיעודי וכך הוצאותיו (לצורך החזקתו בבית אבות סיעודי) יכולות לעלות בעשרות אלפי שקלים לחודש. אתה שוכח לקחת בחשבון את הסיכון לניתוחים יקרים וטיפולים רפואיים יקרים בעת זיקנה. אתה שוכח לקחת בחשבון את הרצון שהכסף באמת לא יגמר בתום חייו (ואף אחד לא יודע באיזה גיל ימות) של החוסך ואת הרצון להוריש מה שישאר לילדים. אתה שוכח שלאחר פרישה מעוניינים למזער סיכונים למינימום ושעם סיכון נמוך מגיעים להרבה פחות מתשואה של 3 אחוז מעל האינפלאציה.
 

ai27

Well-known member
אתה שוכח לקחת בחשבון שאדם עלול להפוך סיעודי וכך הוצאותיו (לצורך החזקתו בבית אבות סיעודי) יכולות לעלות בעשרות אלפי שקלים לחודש. אתה שוכח לקחת בחשבון את הסיכון לניתוחים יקרים וטיפולים רפואיים יקרים בעת זיקנה. אתה שוכח לקחת בחשבון את הרצון שהכסף באמת לא יגמר בתום חייו (ואף אחד לא יודע באיזה גיל ימות) של החוסך ואת הרצון להוריש מה שישאר לילדים. אתה שוכח שלאחר פרישה מעוניינים למזער סיכונים למינימום ושעם סיכון נמוך מגיעים להרבה פחות מתשואה של 3 אחוז מעל האינפלאציה.
העניין הסיעודי גם מצריך תשלום לביטוח ייעודי, וגם מכתיב את גובה הוצאה שאתה מקצה.
גיל ההצטרפות לביטוח משמעותי - אבל רק בקטגוריות גיל מסויימות (עד גיל 49 זה לא משנה מתי הצטרפת - תקבל 10 אלף בחודש לבית אבות סיעודי, אם איחרת או שאתה מעדיף להישאר בבית, תקבל פחות). הכל כמובן צמוד למדד שלא זז מאז 2016.
מסלול הנפוץ בדיור מוגן מסתמך על תשלום מראש ל12 שנה, במהלכם מופחתים אחוזים ממנו - ואם שרדת מעל 12 שנה: זכית (כמובן שהם מקבלים כל ריבית על הכסף)
אם לעומת זאת אתה מתכנן להפריש לבד 20 אלף שקל בחודש, כי אולי תהפוך לסיעודי, תצטרך לפי התחשיב שלך להקצות 8 מליון שקל לפרישה.
זה לא ריאלי.

הסיבה שאני אומר שהחישוב שלך מלאכותי - היא שאתה הצגת את זה כעניין אישי.
בפועל - עדיף להשתמש בכלים זמינים (בט"ל, ביטוח, פנסיה),
ובסוף לזהות ולהשלים פערים,
כי לפי התוכנית שלך צריך כמה מליוני דולרים בחשבון הבנק כדי לצאת לפנסיה מוקדמת.


לעומתך (לא יודע מתי תמות), לגופים גדולים כלים זמינים דווקא מסוגלים להעריך תוחלת חיים של קבוצה.
ב30 השנה האחרונות תוחלת החיים עולה בקצב די קבוע, ובהתאם לכך משוערכת הקיצבה שלך.
עקב השחיתות של הקרנות ההסתדרותיות, החלו להקפיד על מניעת גרעונות וזה בא לטובתך.

ניתן להניח שבעשור האחרון לחייך תמזער סיכונים,
3% זה סיכון שמתאים לאדם מעל גיל 70, שרופאיו מנבאים לו תוחלת חיים של עשור.
זה לא מתאים לאדם שפורש בגיל צעיר מ60.

לגבי הרצון להוריש - זה יפה,
אבל חלון הזמן שבו הצאצאים זקוקים לכסף מוגבל, וכשהכסף מתפזר על פני נכדים ונינים רבים יותר, התועלת ממנו יורדת.
מה גם,
שבחירת "נכד מועדף" והגדלת חלקו תמורת טיפול טוב יותר - יעשו גם אותך וגם אותו מאושרים יותר.
 

SupermanZW

Well-known member
העניין הסיעודי גם מצריך תשלום לביטוח ייעודי, וגם מכתיב את גובה הוצאה שאתה מקצה.
גיל ההצטרפות לביטוח משמעותי - אבל רק בקטגוריות גיל מסויימות (עד גיל 49 זה לא משנה מתי הצטרפת - תקבל 10 אלף בחודש לבית אבות סיעודי, אם איחרת או שאתה מעדיף להישאר בבית, תקבל פחות). הכל כמובן צמוד למדד שלא זז מאז 2016.
מסלול הנפוץ בדיור מוגן מסתמך על תשלום מראש ל12 שנה, במהלכם מופחתים אחוזים ממנו - ואם שרדת מעל 12 שנה: זכית (כמובן שהם מקבלים כל ריבית על הכסף)
אם לעומת זאת אתה מתכנן להפריש לבד 20 אלף שקל בחודש, כי אולי תהפוך לסיעודי, תצטרך לפי התחשיב שלך להקצות 8 מליון שקל לפרישה.
זה לא ריאלי.

הסיבה שאני אומר שהחישוב שלך מלאכותי - היא שאתה הצגת את זה כעניין אישי.
בפועל - עדיף להשתמש בכלים זמינים (בט"ל, ביטוח, פנסיה),
ובסוף לזהות ולהשלים פערים,
כי לפי התוכנית שלך צריך כמה מליוני דולרים בחשבון הבנק כדי לצאת לפנסיה מוקדמת.


לעומתך (לא יודע מתי תמות), לגופים גדולים כלים זמינים דווקא מסוגלים להעריך תוחלת חיים של קבוצה.
ב30 השנה האחרונות תוחלת החיים עולה בקצב די קבוע, ובהתאם לכך משוערכת הקיצבה שלך.
עקב השחיתות של הקרנות ההסתדרותיות, החלו להקפיד על מניעת גרעונות וזה בא לטובתך.

ניתן להניח שבעשור האחרון לחייך תמזער סיכונים,
3% זה סיכון שמתאים לאדם מעל גיל 70, שרופאיו מנבאים לו תוחלת חיים של עשור.
זה לא מתאים לאדם שפורש בגיל צעיר מ60.

לגבי הרצון להוריש - זה יפה,
אבל חלון הזמן שבו הצאצאים זקוקים לכסף מוגבל, וכשהכסף מתפזר על פני נכדים ונינים רבים יותר, התועלת ממנו יורדת.
מה גם,
שבחירת "נכד מועדף" והגדלת חלקו תמורת טיפול טוב יותר - יעשו גם אותך וגם אותו מאושרים יותר.
אפשר גם עד מועד הפרישה להשקיע בסיכון גבוה ולהגיע לתשואה שנתית ממוצעת של 12%. מי שישקיע 40% משכרו בסיכון גבוה בין גיל 25 ל67 יגיע ל8 מיליון ש"ח (בשקלים של היום) בקלות יחסית.
 

ai27

Well-known member
אפשר גם עד מועד הפרישה להשקיע בסיכון גבוה ולהגיע לתשואה שנתית ממוצעת של 12%. מי שישקיע 40% משכרו בסיכון גבוה בין גיל 25 ל67 יגיע ל8 מיליון ש"ח (בשקלים של היום) בקלות יחסית.
תשואה שנתית ממוצעת של 12%,
זה קל?
איך הגעת מ3% מגה-שמרני ל12%,
ועוד בטענה שזה קל?

הרי אם זה קל,
חסוך לפי 6%,
וצא לפנסיה עשור לפני
 

SupermanZW

Well-known member
תשואה שנתית ממוצעת של 12%,
זה קל?
איך הגעת מ3% מגה-שמרני ל12%,
ועוד בטענה שזה קל?

הרי אם זה קל,
חסוך לפי 6%,
וצא לפנסיה עשור לפני
כל עוד לא פרשת אתה יכול להרשות לעצמך סיכון גבוה, אחרי שפרשת אתה יכול להרשות לעצמך רק סיכון נמוך.
 

ai27

Well-known member
כל עוד לא פרשת אתה יכול להרשות לעצמך סיכון גבוה, אחרי שפרשת אתה יכול להרשות לעצמך רק סיכון נמוך.
ושוב,
איך 12 אחוז תשואה? בעקביות לאורך 5 עשורים?
צריך רק "להכות את הבורסה" כל שנה בתשואה הגבוהה ב45 אחוז מעל הממוצע



אם השקעת בכזו עקביות 5 עשורים,
וודאי שלא יהיה נזק מסיכון קטנטן ב2 העשרונים ההאחרונים.
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
ושוב,
איך 12 אחוז תשואה? בעקביות לאורך 5 עשורים?
צריך רק "להכות את הבורסה" כל שנה בתשואה הגבוהה ב45 אחוז מעל הממוצע



אם השקעת בכזו עקביות 5 עשורים,
וודאי שלא יהיה נזק מסיכון קטנטן ב2 העשרונים ההאחרונים.
אתה יודע מה זה ממוצע? אף אחד לא דיבר על 12% כל שנה אלא על ממוצע שנתי במהלך יותר מ40 שנים. בין השנים גם שנים עם עליה של 30 ואף 40 אחוזים וגם שנים עם הפסדים של 20 ואף 30 אחוזים.
 

ai27

Well-known member
אתה יודע מה זה ממוצע? אף אחד לא דיבר על 12% כל שנה אלא על ממוצע שנתי במהלך יותר מ40 שנים. בין השנים גם שנים עם עליה של 30 ואף 40 אחוזים וגם שנים עם הפסדים של 20 ואף 30 אחוזים.
זה עדיין אומר "להכות את הבורסה" בפער מאוד גדול. "בממוצע".
בהחלט לא עניין טריוויאלי.

אם ניקח לעומת זאת תשואה ממוצעת של 10 אחוז, לאורך עשרות שנים,
ונפחית ממנה אינפלציה ממוצעת ארוכת טווח (אמריקאית, לא של הלירה הארצישראלית) של 2.5 אחוז
נקבל תשואה ממוצעת של 7.5 אחוז.
וגם זה בהנחה הבלתי סבירה שהראלי ימשך (בלתי-סבירה, כי המנוע של הראלי, הנשען על ילודה והגירה איכותית - מקרטע כמעט בכל העולם המערבי)
 

SupermanZW

Well-known member
זה עדיין אומר "להכות את הבורסה" בפער מאוד גדול. "בממוצע".
בהחלט לא עניין טריוויאלי.

אם ניקח לעומת זאת תשואה ממוצעת של 10 אחוז, לאורך עשרות שנים,
ונפחית ממנה אינפלציה ממוצעת ארוכת טווח (אמריקאית, לא של הלירה הארצישראלית) של 2.5 אחוז
נקבל תשואה ממוצעת של 7.5 אחוז.
התשואה השנתית הממוצעת של מדד ת"א 125 (ת"א 100 לשעבר) היא 14.4%, זה כלל לא קשה להגיע לתשואה שנתית ממוצעת של 12%.
 

ai27

Well-known member
התשואה השנתית הממוצעת של מדד ת"א 125 (ת"א 100 לשעבר) היא 14.4%, זה כלל לא קשה להגיע לתשואה שנתית ממוצעת של 12%.

תסתכל על 30 השנה האחרונות ביפן,
כמה התשואה הממוצעת?
תסתכל על העשור האחרון בישראל,
כמה התשואה הממוצעת?
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
תסתכל על העשור האחרון בישראל,
כמה התשואה הממוצעת?
תסתכל על 30 השנה האחרונות ביפן,
כמה התשואה הממוצעת?
תסתכל על טווח זמן של 40 שנים לפחות כי זו תקופת העבודה של האדם הממוצע חכל הפחות. בישראל גבר ממוצע עובד מגיל 21 עד 67 ואישה ממוצעת מגיל 20 עד 64. נכון שהרוב לומדים גם לימודים על תיכוניים אבל גם סטודנטים עובדים. רק השוואה של תקופה בת 40 שנים ומעלה היא הוגנת ומייצגת.
 

ai27

Well-known member
תסתכל על טווח זמן של 40 שנים לפחות כי זו תקופת העבודה של האדם הממוצע חכל הפחות. בישראל גבר ממוצע עובד מגיל 21 עד 67 ואישה ממוצעת מגיל 20 עד 64. נכון שהרוב לומדים גם לימודים על תיכוניים אבל גם סטודנטים עובדים. רק השוואה של תקופה בת 40 שנים ומעלה היא הוגנת ומייצגת.
השאלה היא - האם זה רלוונטי להתעלם מ30 השנה האחרונות ביפן?
עם תשואה אפסית,
ועשור בישראל - עם תשואה דומה.
ולהתעלם מכך שב20 השנה האחרונות בישראל (ובעצם מאז שיש מס על הבורסה), התשואה של ממוצע ת"א 125 נמוך מ6 אחוז,
ומזה צריך להפחית אינפלציה...
ובכלל לא נדבר על ת"א 35.

לפני 40 שנה, לא היו בוטים ששדדו מיקרו-תשואות,
ולא אלגוטרייד שעשו טכני יותר טוב ממך.
ולא היה מס על הבורסה.
סחרו ידנית כמו לפני 200 שנה.
זה לא רלוונטי.
6 אחוז ב20 השנה האחרונות - זה מה שרלוונטי, אולי.
ואם בחרת בבורסה אמריקאית מוצלחת במיוחד - דפקת קופה ענקית.

אבל אל תצפה לדבר כזה תמיד - הכל בסוף נשען על הבסיס הטכני,
שהיום ברוב המדינות העשירות - ממש רקוב.
והריקבון התחיל בנדל"ן - כמו שקרה בעשור האחרון אצלנו.


בעצם יש רק דרך אחת בה צעיר היום יכול "לשבור את השוק", מבחינת הוצאה וחיסכון
וזה להימנע מקניית ושכירת דירה:
לגור עם ההורים או בדיור מאולתר כמה שיותר שנים.
זה לא מחזיק אחרי שמתחתנים ויש ילדים.
אז הפתרון - הוא למצוא דרך לייצר ערך,
לא מהתעלקות על בורסה או נדל"ן או זהב (למרות שמדובר ברגלים חשובות - כגיוון השקעות)


כשאתה עובד כשכיר - אתה יכול להרוויח הרבה,
אבל תמיד המעביד והבעלים גוזרים עליך קופון. בממוצע+רווח+סיכון.
אבל לחיות כעצמאי - זה רכבת הרים מטורפת. הפסדים במשך שנים, רווחים ענקיים כשהעסק ממריא, ופטנציאל קריסה,
עד העסק הבא, שבו תפיק לקחים...
הדרך הכי טובה לשרוד את זה - היא לשבור את הסימטריה.
2 בני זוג - האחד עצמאי. השני לא.
 
נערך לאחרונה ב:

fly13

New member
באותו נושא ממליץ מאוד על תכנון פרישה.
התכנון כלל את קיבוע זכויות גם. החל מאיסוף הנתונים ועד הקצבה של הפנסיה.
עשו לאבא שלי את התכנון. ולי סידרו את את הדמי ניהול בפנסיה.

מומלץ.
 
למעלה