תכנות זה מקצוע מסוכן

[הפרבולה1]

המתכנת נכשל בפיתוח אפליקציה המחלה שהתפרצה הוכרה כתאונת עבודה | חמל

דניאל כהן מתכנת בכיר לקה בסוכרת, זאת לאחר שבמשך ארבעה חודשים עבד תחת לחץ כבד על כתיבת קוד לאפליקציה לחברה שבה הוא עובד, ובכל פעם שניסה ביחד עם חבריו לעבו

hamal.co.il

 

[vinney]

לחץ גורם למחלות, הם לא גילו פה את אמריקה. סכרת, לחץ דם, התקפי לב, שבץ מוחי, אולקוסים, אפילו סרטנים מסוימים יכולים להופיע בגלל לחץ. שלא לדבר על מחלות נפש כמו דכאונות, PTSD, וכד׳.

צחוק צחוק, אבל זה לא צחק. לפעמים צריך לקחת את הדברים ברגוע ולהוריד קצת את רמת הסטרס, אחרת זה יכול להגמר לא טוב.

צריך גם לזכור את מחלות המקצוע - הפרעות תנועה, השמנה, בעיות אורתופדיות בגלל ישיבה ממושכת, הפרעות שינה בגלל עבודה בשעות לא סבירות, בעיות ראיה, וכד׳.

תשמור על הבריאות, האתר יכול לעלות גם עוד יומיים.

 

[הפרבולה1]

לחץ גורם למחלות, הם לא גילו פה את אמריקה. סכרת, לחץ דם, התקפי לב, שבץ מוחי, אולקוסים, אפילו סרטנים מסוימים יכולים להופיע בגלל לחץ. שלא לדבר על מחלות נפש כמו דכאונות, PTSD, וכד׳.

צחוק צחוק, אבל זה לא צחק. לפעמים צריך לקחת את הדברים ברגוע ולהוריד קצת את רמת הסטרס, אחרת זה יכול להגמר לא טוב.

צריך גם לזכור את מחלות המקצוע - הפרעות תנועה, השמנה, בעיות אורתופדיות בגלל ישיבה ממושכת, הפרעות שינה בגלל עבודה בשעות לא סבירות, בעיות ראיה, וכד׳.

תשמור על הבריאות, האתר יכול לעלות גם עוד יומיים.

מסכים עם מה שאתה אומר שצריך להפחית סטרס , הבריאות יותר חשובה מכסף, יתכן שלבחור היה מצב גבולי של סכרת ואולי עוד מחלות ואולי גם גיל מתקדם וגם המצב הבטחוני משפיע ....
אם צריך אז להתעמת עם המנהלים \לקוחות שמציבים לו"ז צפוף מידי לביצוע משימה ביחוד לתיקון בגים שבמקרה זה יותר קשה להעריך כמה זמן זה יקח.

תודה על איחולי הבריאות , אגב זה לא אני בכתבה אבל אני מבין את התסכול של סיטואציה שאחרי "תיקון" בג(ים) מתברר בשעת ה ש שהוא לא באמת תוקן , או שיש עוד בגים, או שתיקונו של הבג יצר בגים אחרים ... , והתסכול גובר שברגע הראשון לא ברור מה קרה בעצם. אגב לפעמים זה יכולה להיות סתם שטות ( למשל שלא העלו את הגירסה עם התיקון אלה גרסה ישנה יותר) , אבל עד שמבינים מה שקרה רמות הסוכר בדם מטפסות בחדות...

הפתרון הוא לשים את שיקולי הלו"ז בצד ולחקור כל בג עד הסוף , להריץ הרבה טסטים, למשל לא להסתפק בכך ששינוי כלשהוא בקוד כביכול העלים את הבעיה בלי להבין למה וכולי.

 

[vinney]

הפתרון הוא לשים את שיקולי הלו"ז בצד ולחקור כל בג עד הסוף , להריץ הרבה טסטים, למשל לא להסתפק בכך ששינוי כלשהוא בקוד כביכול העלים את הבעיה בלי להבין למה וכולי.

לא, הפתרון הוא להיות פחות רגיש לכשלונות. זה קל להגיד, כמובן, קשה יותר לבצע, אבל כן - צריך להתרגש קצת פחות. אם הבוס צועק - תן לו לצעוק. אם הלקוח צועק - שיצעק. זה לא סוף העולם. אם הלו״ז לא מאפשר עבודה מספיק מסודרת וחקירה מספיק מעמיקה, אז התוצאה תהיה תוצאה. צריך להרים דגלים, להזהיר, ולהצביע על סכנות וסיכונים, ולתת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות, אבל בסופו של דבר אם ההחלטה היא ״תעשה הכל ומיד גם אם אתה אומר שזה לוקח שנה״, אז עושים את מה שאפשר בלי לקרוע את הפופיק והולכים הבייתה בזמן לבלות קצת עם הילדים.

יש סיבה למה סטארטאפים מחפשים ״צעירים ומורעלים״ - כי אפשר להתעלל בעובדים כאלה יותר בקלות. אבל זה לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות, או אפילו הדבר החוקי לעשות (אני יכול לספר לך כמה סיפורים מהעבר שלי, אבל לא לכולם יש את היכולת הזאת שלי יש לזרוק ז*ן על הבוסים).

 

[הפרבולה1]

לא, הפתרון הוא להיות פחות רגיש לכשלונות. זה קל להגיד, כמובן, קשה יותר לבצע, אבל כן - צריך להתרגש קצת פחות. אם הבוס צועק - תן לו לצעוק. אם הלקוח צועק - שיצעק. זה לא סוף העולם. אם הלו״ז לא מאפשר עבודה מספיק מסודרת וחקירה מספיק מעמיקה, אז התוצאה תהיה תוצאה. צריך להרים דגלים, להזהיר, ולהצביע על סכנות וסיכונים, ולתת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות, אבל בסופו של דבר אם ההחלטה היא ״תעשה הכל ומיד גם אם אתה אומר שזה לוקח שנה״, אז עושים את מה שאפשר בלי לקרוע את הפופיק והולכים הבייתה בזמן לבלות קצת עם הילדים.

יש סיבה למה סטארטאפים מחפשים ״צעירים ומורעלים״ - כי אפשר להתעלל בעובדים כאלה יותר בקלות. אבל זה לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות, או אפילו הדבר החוקי לעשות (אני יכול לספר לך כמה סיפורים מהעבר שלי, אבל לא לכולם יש את היכולת הזאת שלי יש לזרוק ז*ן על הבוסים).

מה שאמרתי ( לחקור בגים להריץ טסטים ... ) זה איך לצמצם את הסיכון שהמערכת תיפול.
מסכים שלא צריך לקרוע את הפופיק, וללכת הביתה בזמן , לצאת לחופשות וכו , בהחלט לא צריך להכנע ללו"ז שכדי לעמוד בו צריך לעבוד יותר מ 9 שעות ביום כל יום ואולי גם בסופ"ש , זה בסדר אם נגיד פעם בחודש קורה שעובדים עד 11 בלילה בגלל איזה בג עקשן אבל אסור שזה יהפוך לנורמה שמתרחשת יותר מידי פעמים . אבל כמו שאמרתה לא כל עובד יכול לזרוק ז*ן ( למשל בגלל שהמצב הכלכלי שלו לא מזהיר , למשל אם יקשה עליו למצוא משרה אחרת ...).

לפעמים יש אילוצי לו"ז קריטיים שנכפים על ידי גורמים חיצוניים על הבוסים , למשל לצאת לשוק עם מוצר לפני המתחרים אחרת החברה פושטת רגל , לפתח מערכת ירוט נגד כטבמים ( אי אפשר להגיד לאויב שיחכה עד שנמצא פתרון ) , מה לעשות החיים לא קלים.

 

[vinney]

לפעמים יש אילוצי לו"ז קריטיים שנכפים על ידי גורמים חיצוניים על הבוסים , למשל לצאת לשוק עם מוצר לפני המתחרים אחרת החברה פושטת רגל , לפתח מערכת ירוט נגד כטבמים ( אי אפשר להגיד לאויב שיחכה עד שנמצא פתרון ) , מה לעשות החיים לא קלים.

זה נכון. אבל חלק מלהיות מבוגר זה גם לדעת להתמודד עם דברים ולפרק את הרגשות ולעבד אותן.

הכתבה מתארת תחושות של ״בושה״, של ״כשלון אישי״, של ״אחריות אישית״ של מישהו שעובד בחברה, בצוות, תחת ניהול של ראש צוות. כמובן, מדובר בתיאורים של עורכי דין לצרכי תביעה שלא בהכרח מייצגים את המצב האמיתי, אבל יש דברים בגו. יש סיפורים לא מופרכים של אנשים שמתאבדים בגלל כשלונות בעבודה (הייתה תקופה שזה היה די נפוץ ביפן, היו סיפורים שקרו בסין, אפילו פה בעמק הסיליקון). מדובר בחוסר יכולת של בן אדם להתמודד עם המצב, וזה משהו שצריך לדעת להתמודד איתו. אם לא יודעים להתמודד - צריך לפחות לבקש עזרה ולהרים דגלים.

טיפול נפשי זאת לא מילה גסה. לדבר עם מישהו, אפילו לשפוך תלונות או לבכות למישהו, יכול לעזור להתמודד. לקבל פידבק ממישהו חיצוני יכול לעזור להתמודד. קבוצות תמיכה, התמודדות, ועזרה הדדית - אלה דברים שקיימים. צריך לפנות אליהם, צריך לאתר אותם, זאת אחריות של הבן אדם. ואולי גם של המנהלים. אצלי בחברה יש שירות שעוזר למצוא דברים כאלה, ואני הזכרתי את השירות הזה לעובדים שלי בכמה הזדמנויות בתקופות לחוצות (תקופות לחוצות לאו דווקא בגלל העבודה, אולי בגלל דברים בחיים אישיים - גירושים, בעיות עם הגירה שלא חסר פה בארה״ב, וכד׳).