זהו חזרנו, היה נפלא, אך בשל האילוצים קצר מדי.
היינו בארץ נטו פחות מ-5 ימים. אף על פי שחלק מהזמן הוקדש להכנות לחתונה וכמובן לחתונה עצמה, הספקנו להיפגש עם המשפחה וכמעט עם כל החברים הטובים לא רק בחתונה, אלא גם בנפרד. כמו כן, אנחנו מרגישים שזכינו להרחבה נהדרת של משפחתנו הקטנה לא רק בדמות הכלה המקסימה, אלא גם משפחתה הנהדרת, שאירחה אותנו וקיבלה אותנו בזרועות פתוחות ובחום רב. שמחנו לגלות שבמקרה הזה התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
באשר לחברים, כולם דאגו לפנות זמן ולהזמין אותנו אליהם, חלקם אפילו יותר מפעם אחת. הזכיר לי כמה אני מתגעגעת לכולם, ואף על פי שבכל מקום שהגענו אליו רכשנו חברים טובים חדשים, אף פעם לא שוכחים את החחברים הוותיקים ואין להם תחליף.
ובאשר לחברים החדשים - לגמרי במקרה אחד החברים שלנו, שבחתונתו נכחנו כאן לפני כחצי שנה, היה בביקור בישראל וטרח להגיע מהצפון כדי להיות נוכח באירוע. גם זה בהחלט היה מרגש.
מה שכן - הטיסות הארוכות האלה הן סיוט. כולנו חזרנו תשושים וכאובים מן החוויה.