שרימפיניון
New member
תכנית בטא
משהו שכתבתי למישהו, אני לא נתתי לו לקרוא את זה וספק אם אתן...רק רציתי לשתף אתכם....יש לי צורך מוזר שכזה. את המכתב הזה פרסמתי בעבר בפורום "בנים בלבד"...אני עכשיו מפרסם אותו פה. ---------------- כשהיה לי שמץ של רגש רומנטי כלפיך סבלתי מכאבי תופת בלב. לקח לי זמן להבין שאדם אדיש אני לא רוצה כבן זוג ובטח לא אדם שלוקח אותי כמובן מאליו. התחלתי להתגבר עליך בעזרת אמונה בעצמי ובזה שלאהוב אותך זה לכאוב. התגברתי עליך נורא במהירות כשפגשתי את האקס שלי. הוא גרם לי לשכוח הכל ולהתרומם מעל הדכאונות שנגרמו בגלל אהבתי אליך. גם ממנו נפרדתי מסיבות אחרות לחלוטין. קיבלתי תמיכה מכל החברים שלי. גם ממך אבל גם מאחרים. וגיליתי שיש לי כמה חברים שמבינים משהו- מבינים מה טוב לי. הרבה יותר טוב לי שמלבד לתמוך בי תבוא ותשב ותאמר לי את האמת בפרצוף, תדבר איתי, כי אפילו אם היא(האמת) תהיה כואבת אני אתגבר עליה ואמשיך לחיות. חבר טוב שפגשתי דרכך מבין את עקרון הכנות...העקרון שאומר שאומנם שרימפי יכול להתמוטט אבל שרימפי יקום על רגליו וימשיך לצעוד ויסתכל אל השמיים ויזמזם לו שיר של אלאניס מוריסט ויאמין שהכל יהיה טוב. ישבתי עם אותו חבר טוב שלי שהוא גם חבר טוב שלך אבל הוא מבין שמגיע לי לדעת את האמת. את האמת- ידעת. ידעת שהיה לי משהו כלפיך. ידעת, וברחת. לא התמודדת ישירות, אלא בעקיפין. לא ישבתי מולך ואמרתי לך "שמע אני אוהב אותך" אבל אמרתי לך את זה עשרות פעמים וכל פעם זכיתי להתעלמות ולהעברת נושא נורא מהירה. (גם ידעת ממכר שלי שלצערי החשבתי לחבר טוב...הוא היה יושב וצוחק עליי מולך ועל איך אני מרגיש כלפיך, וחשב שאני לא יודע, חשב שאם אני יוצא מהחדר אני לא שומע מה קורה בו, חשב שאנשים לא מדברים) ידעתי שהרגשתי שמשהו השתנה בחודשיים האחרונים. התחלת בתכנית אב כזאת של לפגוע בי ולהתייחס אליי חרא כדי שאבין ואחשוב "איך לכל הרוחות התאהבתי בדבר הזה?!" ולאחר מכן נשקם את מערכת היחסים החברית ביננו. החלטת, לא מתעלם אבל לא מתייחס ישירות אלא בעקיפין, מתייחס מגעיל בכלליות. ובכן יקירי. התגברתי עליך. ולא בגללך אלא בגללו, האקס. אני הבנתי שלא טוב לי לאהוב אותך ולאהוב אותך זה לכאוב בגללך גם אם היית אוהב אותי לא הייתי רוצה כי הייתי מבין שאדם שרק כלפיי לא יהיה אדיש וכלפי שאר העולם יהיה אדיש ואטום הוא לא בשבילי. אני מקווה שאתה לא חיי באשליה שהתכנית שלך הצליחה- היא לא. הייתי מעדיף שהיית יושב ומדבר איתי על זה. אם אתה חושב שאותה שיחה שאמרתי לך שנמאס לי שאתה משקר לי היא רק בגלל היחס שלך כלפיי, אתה דיי טועה. נמאס לי מהגישה המתנשאת שלך שהפכה לקבועה בזמן האחרון, גם לפני ה"תכנית" שלך. אתה אדם יקר לי, עזרת לי לא מעט בדרכך המיוחדת אבל גם גרמת לי להמון כאב. שאותו עד כמה שארצה לשכוח לא אוכל. אני אוכל רק להשתדל לסלוח. בכל מקרה, התכנית של "להתנהג מגעיל" לא עבדה כמו שצריך. התגברתי עליך בזכותי ובזכות אהבה חדשה מקווה שתתגבר על האשליה שלך. ותבין- חבר אמיתי בשבילי הוא חבר שבא ומדבר איתי ישירות כי למרות שהאמת כואבת לפעמים עדיף לשמוע אותה ישירות, ובמקרה הזה היה לי עדיף לשמוע אותך אומר לי את האמת מול הפרצוף ולא היה לי עדיף לשמוע חודש אחרי שהתגברתי עליך מחבר טוב שאתה בעצם רקמת תכנית, כשכל מה שהיית צריך לעשות היה נורא פשוט- לדבר איתי.
משהו שכתבתי למישהו, אני לא נתתי לו לקרוא את זה וספק אם אתן...רק רציתי לשתף אתכם....יש לי צורך מוזר שכזה. את המכתב הזה פרסמתי בעבר בפורום "בנים בלבד"...אני עכשיו מפרסם אותו פה. ---------------- כשהיה לי שמץ של רגש רומנטי כלפיך סבלתי מכאבי תופת בלב. לקח לי זמן להבין שאדם אדיש אני לא רוצה כבן זוג ובטח לא אדם שלוקח אותי כמובן מאליו. התחלתי להתגבר עליך בעזרת אמונה בעצמי ובזה שלאהוב אותך זה לכאוב. התגברתי עליך נורא במהירות כשפגשתי את האקס שלי. הוא גרם לי לשכוח הכל ולהתרומם מעל הדכאונות שנגרמו בגלל אהבתי אליך. גם ממנו נפרדתי מסיבות אחרות לחלוטין. קיבלתי תמיכה מכל החברים שלי. גם ממך אבל גם מאחרים. וגיליתי שיש לי כמה חברים שמבינים משהו- מבינים מה טוב לי. הרבה יותר טוב לי שמלבד לתמוך בי תבוא ותשב ותאמר לי את האמת בפרצוף, תדבר איתי, כי אפילו אם היא(האמת) תהיה כואבת אני אתגבר עליה ואמשיך לחיות. חבר טוב שפגשתי דרכך מבין את עקרון הכנות...העקרון שאומר שאומנם שרימפי יכול להתמוטט אבל שרימפי יקום על רגליו וימשיך לצעוד ויסתכל אל השמיים ויזמזם לו שיר של אלאניס מוריסט ויאמין שהכל יהיה טוב. ישבתי עם אותו חבר טוב שלי שהוא גם חבר טוב שלך אבל הוא מבין שמגיע לי לדעת את האמת. את האמת- ידעת. ידעת שהיה לי משהו כלפיך. ידעת, וברחת. לא התמודדת ישירות, אלא בעקיפין. לא ישבתי מולך ואמרתי לך "שמע אני אוהב אותך" אבל אמרתי לך את זה עשרות פעמים וכל פעם זכיתי להתעלמות ולהעברת נושא נורא מהירה. (גם ידעת ממכר שלי שלצערי החשבתי לחבר טוב...הוא היה יושב וצוחק עליי מולך ועל איך אני מרגיש כלפיך, וחשב שאני לא יודע, חשב שאם אני יוצא מהחדר אני לא שומע מה קורה בו, חשב שאנשים לא מדברים) ידעתי שהרגשתי שמשהו השתנה בחודשיים האחרונים. התחלת בתכנית אב כזאת של לפגוע בי ולהתייחס אליי חרא כדי שאבין ואחשוב "איך לכל הרוחות התאהבתי בדבר הזה?!" ולאחר מכן נשקם את מערכת היחסים החברית ביננו. החלטת, לא מתעלם אבל לא מתייחס ישירות אלא בעקיפין, מתייחס מגעיל בכלליות. ובכן יקירי. התגברתי עליך. ולא בגללך אלא בגללו, האקס. אני הבנתי שלא טוב לי לאהוב אותך ולאהוב אותך זה לכאוב בגללך גם אם היית אוהב אותי לא הייתי רוצה כי הייתי מבין שאדם שרק כלפיי לא יהיה אדיש וכלפי שאר העולם יהיה אדיש ואטום הוא לא בשבילי. אני מקווה שאתה לא חיי באשליה שהתכנית שלך הצליחה- היא לא. הייתי מעדיף שהיית יושב ומדבר איתי על זה. אם אתה חושב שאותה שיחה שאמרתי לך שנמאס לי שאתה משקר לי היא רק בגלל היחס שלך כלפיי, אתה דיי טועה. נמאס לי מהגישה המתנשאת שלך שהפכה לקבועה בזמן האחרון, גם לפני ה"תכנית" שלך. אתה אדם יקר לי, עזרת לי לא מעט בדרכך המיוחדת אבל גם גרמת לי להמון כאב. שאותו עד כמה שארצה לשכוח לא אוכל. אני אוכל רק להשתדל לסלוח. בכל מקרה, התכנית של "להתנהג מגעיל" לא עבדה כמו שצריך. התגברתי עליך בזכותי ובזכות אהבה חדשה מקווה שתתגבר על האשליה שלך. ותבין- חבר אמיתי בשבילי הוא חבר שבא ומדבר איתי ישירות כי למרות שהאמת כואבת לפעמים עדיף לשמוע אותה ישירות, ובמקרה הזה היה לי עדיף לשמוע אותך אומר לי את האמת מול הפרצוף ולא היה לי עדיף לשמוע חודש אחרי שהתגברתי עליך מחבר טוב שאתה בעצם רקמת תכנית, כשכל מה שהיית צריך לעשות היה נורא פשוט- לדבר איתי.
