לא עד כדי כך שלא לצאת
בליעדיהם....אני מאוד מאוד קשורה לאחים שלי ואני מתיעצת איתם על כל דבר,באחי האמצעי אני מאוד תלותית,שאר האחים שלי אנחנו ביחסים רגילים טובים של בין אחים ולעומת זאת(כמו שאתם יודעים...מהודעות רבות קודמות שלי)אני ממש ילדה של אח שלי,אני לא נושמת בלעדיו..כל דבר הוא הראשון שצריך לדעת,והדיעה שלו היא הכי חשובה,ומה שהוא מבקש/דורש חובה עלי לעשות,ומה שהוא רוצה חייב ליהיות,מה שהוא אומר זה קדוש ומקודש,מה שהוא עושה זה הכי הכי(למעט העישון שלו,שאני כל הזמן רבה איתו על זה),מה שהוא אוהב זה הכי יפה והכי טוב,מה שהוא מציע זה הכי כדאי,בשבילי אחי הוא הכי...הכי בעולם,הכי מושלם... אני לא גרה איתו,אבל כשהוא בא אלינו אני לא זזה מהבית ויתהפך העולם 1000 פעם אני לא אזוז עד שהוא ילך ואני ארוויח כל דקה איתו ואגיד לו שלום כמו שצריך,וכשאני אצלו אני לא זזה עד שאבא שלי מתחיל לצעוק עלי,כי פשוט לוקח לי הרבה זמן עד שאני אהיה מסוגלת לעזוב אותו,תמיד בא לי ליהיות איתו והלוואי שהוא יכול היה לבוא איתי לכל מקום,הרבה פעמים אני חושבת עליו כשאני באיזה שהוא מקום,אם הוא היה איתי,מה הוא היה אומר/עושה איך היה מגיד להתנהגות שלי ברגעים מסוימים.. האחים שלי לא תלותים בי וגם לא אחד בשני,גם אני לא כ"כ תלויה בהם,(לפעמים צריך אותם..חחחח) לפעמים אני מרגישה שאני יותר מידי תלותית באחי,כשהיתי קטנה זה לא הפריע,עכשיו המצב שונה,אני גדולה וצריכה ליהיות עצמאית(עד גיל 16,אחי התיחס אלי כאילו אני עדיין אחותו התינוקת,שומר עלי ועוקב אחרי נונסטופ...)וזה שונה,כי איפה שהוא אני לפעמים מרגישה שאני מתרחקת ממנו כדי להיפטר מהתלות הזאת,אני מאמינה אבל שזו תלות שפשוט נולדתי איתה,כי מאז שנולדתי הוא תמיד היה איתי,תמיד היה זה שדואג ושומר ואוהב ותומך והוא כמו אבא וכמו דוד וכמו ידיד וכמו בן דוד והוא אח אבל למעשה הוא הכל כלול
לא מאמינה שזה ישתנה לגמרי,אולי יפחת אבל אני פשוט צריכה אותו לכל דבר,כל הזמן...קשה לי לדמיין את עצמי לא תלותית בו בצורה כזו...
לו הייתם מרגישים שאתם תלויים מידי באחיכם או שהם תלויים מידי בכם- איך הייתם עוצרים את המצב הזה ומשנים את המצב
