מישהו עוד נמצא פה?
כבר לפני שנים כתבתי פה על החסרונות הסוביקטיביים של תקופות שבהן יש שיפור ברמת הכאב, כמו הבלבול לגבי עד כמה באמת המצב השתפר וכמה זמן זה יחזיק. לאחרונה חשבתי על זה שלתקופות של שיפור יש גם חסרונות אוביקטיביים לעומת מצב שבו הכאבים חזקים תמיד.
לדוגמה, אחרי הרבה זמן של שינה לא טובה, הכאב הוא זה שמאפשר לי להיות ערני חלק מהזמן. ברגע שיש שיפור, כל העייפות נופלת עלי בבת אחת ואני מסוגל רק לישון. אם לא היה כואב אף פעם הייתי ערני כי הייתי ישן טוב, אבל הבחירה בין כאב תמידי לכאב שבא והולך הרבה פחות ברורה. בנוסף, רמת אנרגיה שלא מתאימה לסגנון החיים שאימצתי יוצרת תסמינים של היפראקטיביות, כמו מחשבות טורדניות וצורך תמידי בהסחת דעת מהן. אם תמיד הייתי אנרגטי יכולתי להתאים את סגנון החיים שלי, אבל שינויים תכופים ברמת האנרגיה לא מאפשרים את זה.
שמתי גם לב שכשלא כואב לי "מספיק" אני נהיה הרבה יותר מגושם, כאילו אני לא יודע איפה הזרועות והרגליים שלי נמצאות. אני אפילו לא יודע אם זה מי שאני בלי הכאבים, או שהתרגלתי להסתמך על הכאב כדי לדעת איפה כל איבר שלי נמצא.
אם מישהו עוד פה, אתם מזדהים עם מה שכתבתי? הייתם מעדיפים תקופות קצרות של שיפור, או מצב גרוע אבל יציב?
כבר לפני שנים כתבתי פה על החסרונות הסוביקטיביים של תקופות שבהן יש שיפור ברמת הכאב, כמו הבלבול לגבי עד כמה באמת המצב השתפר וכמה זמן זה יחזיק. לאחרונה חשבתי על זה שלתקופות של שיפור יש גם חסרונות אוביקטיביים לעומת מצב שבו הכאבים חזקים תמיד.
לדוגמה, אחרי הרבה זמן של שינה לא טובה, הכאב הוא זה שמאפשר לי להיות ערני חלק מהזמן. ברגע שיש שיפור, כל העייפות נופלת עלי בבת אחת ואני מסוגל רק לישון. אם לא היה כואב אף פעם הייתי ערני כי הייתי ישן טוב, אבל הבחירה בין כאב תמידי לכאב שבא והולך הרבה פחות ברורה. בנוסף, רמת אנרגיה שלא מתאימה לסגנון החיים שאימצתי יוצרת תסמינים של היפראקטיביות, כמו מחשבות טורדניות וצורך תמידי בהסחת דעת מהן. אם תמיד הייתי אנרגטי יכולתי להתאים את סגנון החיים שלי, אבל שינויים תכופים ברמת האנרגיה לא מאפשרים את זה.
שמתי גם לב שכשלא כואב לי "מספיק" אני נהיה הרבה יותר מגושם, כאילו אני לא יודע איפה הזרועות והרגליים שלי נמצאות. אני אפילו לא יודע אם זה מי שאני בלי הכאבים, או שהתרגלתי להסתמך על הכאב כדי לדעת איפה כל איבר שלי נמצא.
אם מישהו עוד פה, אתם מזדהים עם מה שכתבתי? הייתם מעדיפים תקופות קצרות של שיפור, או מצב גרוע אבל יציב?